אילן גולדמן
אילן גולדמן

"אין שם כלום". זה היה משפט המפתח שהניע את מייקל וורד, מנפגעי המיתון הקשה שפקד את ארצות הברית, לצאת לרוץ במקום לשבת בבית ולרחם על עצמו. וורד איבד את עבודתו כעורך ניוזלטר בנושא תעופה באחד מגלי הפיטורים הרבים ששטפו את ארה"ב בשנים האחרונות. אך בשונה מרבים אחרים שהעדיפו לשקוע, הוא הפנה את הכעס והתסכול לעבר מסלול הריצה הסמוך לביתו. זה הסתיים בהשתתפות במרתון.

מסתבר שהמקרה של וורד לא היה ייחודי. כתבה של "לוס אנג'לס טיימס" חשפה תופעה רחבה למדי של מובטלים שהחליטו לשלב אימוני ריצה למרתון במסע הסיזיפי והמלחיץ למציאת עבודה. "זה ענף שמתאים היטב למציאות הכלכלית", מסביר גרי סמית', מאמן אמריקאי שמתמחה בהכנת רצים לתחרויות, "מלבד נעליים, הוא אינו דורש הוצאה כספית". על פי פסיכולוג הספורט טים הולנד, המרדף אחרי השגרה הוא חלק בלתי נפרד מהמשוואה, "במיוחד בתקופה כה משוגעת, בה כל כך הרבה דברים נמצאים מחוץ לשליטתנו".

כשגם המובטלים מעדיפים לברוח אל מסלולי הריצה, אין פלא שדווקא בתקופת מיתון כה ארוכה וכואבת ממשיכים מאות אלפי אמריקאים להצטרף לתחום מדי שנה. סקר שערכה התאחדות יצרניות ביגוד הספורט בארה"ב גילה כי בשנת 2011, לפחות 50 מיליון אמריקאים רצו פעם אחת ­ גידול של 7.3% מהשנה הקודמת. בגזרת הרצים המתמידים, אלה שרצים מעל מאה פעמים בשנה, נרשמה צמיחה מדהימה של 9.3%, שהצליחה להשאיר פיות רבים פעורים.

מרתון שיקגו האחרון. "בעבר הסתכלו על ריצה למרחקים כעל סוג של ספורט אקסטרים. בשנים האחרונות הפכו תחרויות הריצה להרבה יותר נגישות"צילום: אי–פי

"אני חושב שההבדל הגדול הוא שבעבר הסתכלו על ריצה למרחקים כעל סוג של ספורט אקסטרים", מנסה קארי פינקובסקי, ממארגני מרתון שיקגו, להסביר את העלייה התלולה, "בשנים האחרונות הפכו תחרויות הריצה להרבה יותר נגישות ­ לתופעה חברתית שמושכת לתוכה את ההמונים".

הנתונים השנתיים שפרסם Running USA, ארגון ללא מטרות רווח שעוסק בקידום הריצה בארה"ב, הוכיחו שגם הכלכלה המקרטעת לא הצליחה לעצור את "בום" הריצה. אם לפני 12 שנים רק 350 אלף איש סיימו מרתון בארה"ב, הרי שבשנת 2011 מספרם זינק באופן מטאורי ל-518 אלף. או במלים אחרות: אחד מכל 607 אמריקאים כבר השלים ריצת מרתון. "מעולם לא ראינו כמות כזו של נרשמים למרתונים", מודה ברט יאסו ממגזין "Runners World", "חנויות הריצה מוכרות יותר מבעבר וזו תקופה מאוד מיוחדת להיות מעורב בתחום".

לכתבות ועדכונים נוספים הצטרפו לעמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

מי מרוויח מהריצה המטורפת לריצה? בעיקר יצרניות הנעליים, שרושמות צמיחה אדירה בימים בהם המשק עסוק במלחמות הישרדות. בשנת 2011 הגיע סך מכירות נעלי הריצה בארה"ב לסכום אסטרונומי של 2.46 מיליארד דולר ­ עלייה של 6% ביחס לשנה הקודמת ושיא כל הזמנים. המוכרים בחנויות הספורט בניו יורק מספרים על עומסים בתור לקופות, ומלאי שמתרוקן בקצב שלא הכירו בעבר. על פי חברת סקרי השוק NPD, שנת 2012 צפויה לשבור שיאים חדשים. במחקר שערכה התברר כי עד מאי האחרון נרשמה קפיצה מסחררת של 15.2% בסך מכירות נעלי הריצה בארה"ב ביחס לאותה תקופה בשנה שעברה.

המומחים האמריקאים לא צופים האטה בזמן הקרוב. להפך. ריאן למפה, אחד החוקרים של Running USA, מאמין כי בשנים הקרובות אנחנו עשויים לראות גידול נוסף במספר הרצים. על פי התיאוריה של למפה ­ שמתעלמת לחלוטין מהמצב הכלכלי ­ ה"אקו-בומרס" (צאציאם של ה"בייבי-בומרס", שנולדו בשנות ה-80' וה-90') ירוצו בעקבות הוריהם. "עדיין יש המון אמריקאים שכלל לא התנסו בתחרויות ריצה", הוא מסביר, "יש עוד המון מקום להתרחב".

ענף שחווה גידול חסר תקדים השנה הוא האולטרה מרתון (כל ריצה שארוכה מ-42.2 ק"מ). על פי המגזין "Ultra Running", קהילת רצי האולטרה צמחה בשנת 2012 ב-12%. עורכי המגזין טוענים כי אשתקד, בעוד מנועי הצמיחה האמריקאים קרטעו וסרבו להראות סימני התאוששות משמעותיים, לא פחות מ-52 אלף רצים סיימו ריצת אולטרה מרתון ברחבי ארה"ב - פי שלושה מהמספרים שנרשמו בתחילת המילניום.

אלא שיש הטוענים כי אין ממש בטענה הרומנטית שלמובטלים יש חלק משמעותי במהפכת הריצה. לטענתם, מי שבאמת ממשיך להניע את ענף הריצה בימים אלה הם ספורטאים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, לרוב בני 40 ומעלה, בעלי עבודה קבועה ותואר אקדמי. החוקרים של Running USA טוענים כי 72.9% מהרצים ה"רציניים" - כלומר, אלה שמתאמנים באופן קבוע ומשתתפים בתחרויות - נהנים מהכנסה שנתית גבוהה מ-75 אלף דולר. לדברי יאסו, חלק גדול מהקרדיט מגיע לנשים, שמהוות כבר 59% מכלל משתתפי תחרויות חצי המרתון בארה"ב.

כך גם מראים הנתונים לגבי זהות רצי האולטרה מרתון. מסקר שערך Ultra Running בקרב קוראיו, עולה כי ל-93% מרצי האולטרה האמריקאים יש תואר ראשון, 52% מהם מחזיקים בתואר מתקדם יותר והכנסת משק הבית החציונית שלהם עומדת על 122 אלף דולר בשנה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ