האב הרוחני של מירוצי הסיבולת

בנתיב הכובשים, מרתון אופני ההרים האישי הראשון בעולם, נדרשים המתחרים לרכוב שעות ארוכות, בתנאי שטח קשים ומפרכים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

את מירוץ הטור דה-פראנס כמעט כל אחד ואחת מכירים. מירוץ אופני הכביש המפורסם ביותר בעולם, נערך לראשונה ב-1903, ונחשב לאחד מאתגרי הסיבולת האנושיים הקשים בעולם. את מרוץ ה"רוטה דה לוס קונקיסטדורס" (Ruta De Los Conquistadores), שנערך בקוסטה ריקה וחגג השנה עשרים שנות קיום, מכירים הרבה פחות אנשים, אך הוא קשה ולא הגיוני, לפחות כמו הטור הצרפתי הוותיק.

הכשות, נפילות והתייבשויות

הסיפור של הרוטה מתחיל לפני עשרים שנה. רומן אורבינה, רוכב אופני הרים מקוסטה ריקה, החליט יום אחד לשחזר את נתיב החיילים הספרדים (הקונקיסטדורס, הכובשים, ש"גילו" והשתלטו על רוב יבשת אמריקה במהלך המאה ה-16, נ"כ), שכבשו את קוסטה ריקה ב-1560, ולרכוב מהחוף הפאסיפי לחוף הקאריבי. במקום לחצות את קוסטה ריקה על סוסים, כמו הקונקיסטדורס המקוריים, הוא וחבריו עשו זאת על אופני הרים.

תמונה מנתיב הכובשים. מסלול תלול וארוךצילום: דף הפייסבוק של נתיב הכובשים

בשנה שלאחר מכן, רכיבת החברים התחרותית כבר הפכה לתחרות מאורגנת, עם משתתפים מכל העולם, ולמעשה הפכה להיות מירוץ אופני ההרים הרב-יומי הראשון בעולם. בקרב הקהילה המצומצמת של רוכבי המרתונים בשטח, לרוטה יש מקום של כבוד. המhרוץ נחשב לאב הרוחני של מרוצי הסבולת באופני הרים, וממנו צמחו והתפתחו אירועי ענק מצליחים בכל העולם דוגמת הטראנסאלפ הגרמני והקייפ אפיק הדרום-אפריקאי. עדיין, בשל אופיו המיוחד ובשל הטופוגרפיה הנדירה של קוסט ריקה, הוא נחשב למhרוץ אופני ההרים המפרך והקשה ביותר בעולם, ולאחד מעשרת אירועי הסבולת הקשים בעולם מכל ענפי הספורט.

הסיבות להיותו הקשה מסוגו נעוצות בכך, שבניגוד למhרוצי הסבולת, שם התחרות היא בין זוגות רוכבים המתפקדים כצוות (בשל שיקולי בטיחות של המארגנים), הרוטה הוא מhרוץ אינדיבידואלי-אישי. את כל התקלות הטכניות, הנפילות, ההתייבשויות, העקיצות, או המשברים המנטאליים, המתחרה צריך לפתור לבד. בנוסף, המרוץ משקף את האופי הגיאוגרפי של קוסטה ריקה, ולכן הוא מורכב מאוד וקשה להחריד.

קוסטה ריקה מרכזת שבעה אזורי אקלים שונים, יערות גשם סבוכים והרי געש פעילים. בהקבלה, מסלול הרוטה מאוד תלול, כולל מקטעים ארוכים של הליכה וסחיבת האופניים, רכיבה בתנאי בוץ וגשם קשים, מעבר על גשרי עץ תלויים מעל קניונים ונהרות ועוד. מורשת הקרב של מתחרי הרוטה הוותיקים, מספרת על הכשות נחשים ארסיים, נפילות במורדות תלולים, גניבות אופניים בעיירות שכוחות אל והיד עוד נטויה. כל אלו הופכים את המhרוץ לאתגר הדורש חוסן מנטאלי כביר, לא פחות מאשר כושר גופני. על מדליית המסיים כתוב: More an Adventure Than a Race (יותר הרפתקה מאשר מרוץ), ולא בכדי. בעוד שלרוכבים מקצוענים זהו מhרוץ קשה ומפרך, לרוכב החובבן זוהי הרפתקה של החיים, מסע הישרדות והימור ממש לא פשוט. המהדורה של 2012, התהדרה במסלול חדש בן 3 ימים, שכלל 260 ק"מ ו-6,400 מטרים של טיפוס אנכי.

הרצון לנקמה

בשל אופיו הקשוח והספרטני, הרוטה לא הפך להיות להיט בקרב רוכבי המרתון הישראלים, ועד היום סיימו אותו שני רוכבים ישראלים בלבד. השנה השתתפו במירוץ, וסיימו אותו בהצלחה, רן בגין ודור פינצ'בסקי, שני חברים בני 23, ללא רקע רכיבה מקצועי, אך עם הרבה מוטיבציה ונחישות. השניים שכרו את שירותיו של דרור פקץ', מאמן מקצועי שנחשב כרוכב ההרים המקצוען הראשון בארץ, שרכב בקבוצה בינלאומית - ונכנסו לתקופת אימונים והכנה של עשרה חודשים.

נתיב הכובשים. המהדורה של 2012, התהדרה במסלול חדש בן 3 ימים, שכלל 260 ק"מ ו-6,400 מטרים של טיפוס אנכיצילום: דף הפייסבוק של נתיב הכובשים

פקץ' מספר שהגיעו אליו שני רוכבים "שלא ידעו לחבר פדל לפדל", עם שאיפות לסיים את אחת מתחרויות הסבולת הקשות בעולם. פרט להכנה פיסיולוגית של כל המערכות החיוניות, בהתאמה לפרופיל התלול של המירוץ, הוא הקפיד לעבוד איתם על הצד המנטאלי, להגדרתו, הצד שיקבע אם רוכב יסיים את המירוץ הזה או לא. "היה לי ברור שעלי להכניס את המקצוענות לחיים של אנשים מן היישוב. זהו אתגר כפול, משום שרוכבים ללא בסיס עמוק, הניגשים לאתגר כזה, עשויים לא להחזיק מעמד אם דוחקים במערכות שלהם יותר מדי".

רן בגין יצא למרוץ הזה עם חשבון לא סגור ועם רצון לנקמה. לפני חמש שנים טס בגין לרוטה, אך לא עמד במגבלת הזמן הקשוחה של השלב הראשון, ופרש ממנה ללא מדליית המסיים הנחשקת. לאחר השירות הצבאי היה ברור לו איזה טיול הוא מפרגן לעצמו: רוטה דה לוס קונקיסטדורס טייק 2. הוא רתם לפנטזיה את פינצ'בסקי, חבר ילדות, ויחד הם נרשמו לתחרות, התאמנו, והגיעו לקוסטה ריקה כשבועיים וחצי לפני התחרות, על מנת להתאמן באקלים המקומי.

מה מייחד את רוטה ביחס לתחרויות סבולת אחרות?
בגין: "זהו מירוץ קצר מבחינת מספר הימים, אבל ארוך מאוד בשעות. כל יום במירוץ הוא פשוט ברוטאלי, אתה מטפס בשיפועים של 20 אחוז שמסרבים להיגמר, הולך בין שעתיים לשלוש בעומק הג׳ונגל בדרך לא דרך, ולקינוח מטפס הר בסדר גודל של החרמון, אל עבר קו הסיום. התחושה היא של גיבוש שייטת יותר מאשר של מרתון אופניים. המירוץ הזה לוקח לך את הגוף ואת הראש לקצה והרבה אחריו".

איך בא לידי ביטוי אותו קצה?
"קילומטרים ספורים לפני קו הסיום של היום הראשון והארוך עם 3,400 מטרים של טיפוס אנכי על 110 ק"מ, שרירי הרגליים שלי ממש ננעלו ונפלתי הצידה. לבד, חושך מסביב, אני מרוח על הכביש וצורח מכאבים. אמרתי לעצמי 'אני לא מת פה היום', קיפלתי כל רגל בכוח והמשכתי לדווש בקצב צב עד לקו סיום. סיימתי כמה דקות לפני מגבלת הזמן של המארגנים. את הקילומטרים האחרונים רכבתי מתוך יצר הישרדותי, ללא ספק משהו שהשירות הצבאי שלי חיזק. המhרוץ הזה משחק לך עם הראש, אתה קם כל בוקר למלחמה. להצליח לסיים את הרוטה זה אושר עילאי. אתה מרגיש כמו שורד, אבל לאחר כמה בירות זה מתחלף בתחושה של כובש".

"כיף, זה לא"

פינצ'בסקי מצידו, מספר כי סבל בילדותו מפגם מולד בלב, שגרם לו לעבור צנתורים וטיפולים, שגררו בעיות ברגל ימין ואף הורדת פרופיל צבאי. הוא השתמש ברכיבה ובאימונים כדרך לשקם ולבנות מחדש את הרגל ואת הגוף. במהלך האימונים דור הגיע לרמת כושר גבוהה, ורכב את המירוץ חזק, על מנת להגיע למיקום מכובד.

"מסלול המרוץ מגוון ואתגרי. אילו היו מורידים ממנו את הבוץ, הרטיבות, המעברים החדים מקור לחום, ניתן היה להסתדר בקלות יחסית עם השיפועים החדים והמרחק. מאידך, המסלול המגוון יוצר מצב בו כל רוכב טוב במקטע אחר, בקטע אחד אתה עוקף, ובקטע אחר נעקף, הוא מתאר בקפדנות. "חשוב מאוד לזהות את החוזק שלך ולנצל אותן. מגוון תנאי הרכיבה וסוג הקרקע, מפתיע. מי שירכב את רוטה בפעם הראשונה, כמוני, יפגוש תנאים שלא ראה מעולם, וצריך להיות מוכן להפתעות. כדי להחזיק מעמד צריך כושר מעולה, וצריך להקפיד על ציוד נכון ואמין, כמו אופניים קלים, כי סוחבים אותם המון, או נעליים נוחות, כי הולכים ברגל במקומות קשים. צריך גם סבלנות בחלוקת הכוח לאורך כל האירוע, ואם אפשר, ניסיון במרתונים רב-יומיים. ביום הראשון הגעתי לעלייה האחרונה והארוכה כמעט ללא כוחות, כי דחפתי עצמי חזק מדי בקטעים הראשונים. מיום ליום למדנו לקצוב את עצמנו".

היות ושני החברים צברו ניסיון והבנה במירוץ הזה, שאלתי אותם אם יש מצב שיחזרו אליו שוב. פינצ'בסקי, שמעריך את ההוצאות הכלליות לאירוע ולהכנות אליו ביותר מ-30 אלף שקל, מסביר שללא ספונסר אין סיכוי שיחזור על הפרויקט לעת עתה. בגין לעומתו מתמקד בצד האנרגטי ולא הפיננסי: "אולי בחגיגות ה-30 של המירוץ, וזה רק בגלל שאני שרוט, כי כיף, זה לא!".

צפו במירוץ הקשה בעולם:

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ