הרוח האנושית ניצחה את מרתון ניו יורק

ג'פרי מוטאי שוב חצה ראשון את קו הסיום, אך עבור בעיר שכבר הוכיחה את יכולתה להתרומם מהקרשים, מרתון 2013 היווה סמל

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אמיר ענבר
אמיר ענבר

אחרי כל מה שעשה על מגרשי הטניס, הצליחה קדחת מרתון ניו יורק להדביק גם את ג'ון מקנרו. מעבר לכך שמדובר בניו יורקי המתגורר בסנטרל פארק, שם מסתיים המרתון, הוא אימן שישה רצים לקראת הריצה השנה. "התקשיתי לישון", סיפר מקנרו ל-AFP, "כך שאני יודע שיש הרבה אנשים נרגשים ויש הרבה חשמל באוויר. אני יודע כמה אנשים נלהבים מדי שנה, וכמה זה חשוב לעיר. ואחרי מה שקרה בשנה שעברה, המרתון קיבל משמעות נוספת".

אפשר היה לנסות לומר שצריך להשאיר מאחור את העבר העצוב בחלקו ומכוער בחלקו האחר, שיש להתרכז בעתיד, שזהו רק ספורט. אבל היום (ראשון) זה לא היה רק ספורט. באומה שאוהבת להראות את עוצמתה ובעיר שכבר הוכיחה את יכולתה להתרומם מהקרשים, מרתון ניו יורק 2013 היווה סמל; תצוגת כוח אחרי מה שאירע למרתונים האמריקאים הגדולים ב-12 החודשים האחרונים – זה שלא התקיים בניו יורק בעקבות הוריקן סנדי, וזה בבוסטון, שהסתיים בפיגוע, בשלושה הרוגים ובמאות פצועים.

"כשאמרתי לבתי בת התשע שנבחרתי לרוץ בניו יורק, תגובתה הראשונה היתה 'אמא, האם תהיה פצצה?'", סיפרה ג'ניפר ביר ל"ניו יורק פוסט". היא כמובן לא היתה היחידה שהוטרדה מכך. "מאז 11 בספטמבר אנחנו יודעים שאין ערבויות", אמר הקומישינר ריי קלי, "אבל אני חושב שהמרתון הוא הכי בטוח שהיה אי פעם". לדברים היה כיסוי בשטח – מסוקים, צוללנים, סירות משטרה, כלבי גישוש, מאות מצלמות וכוח אבטחה אדיר שהתפזר לאורך חמשת הרובעים בו עברה הריצה – סטטן איילנד, ברוקלין, קווינס, מנהטן והברונקס. "לפני שנתיים היתה אבטחה", אמרה הרצה ג'יין גינסלה, "אבל שום דבר שמתקרב לזה".

ניו יורק, היום. הקומישינר ריי קלי: "אני חושב שהמרתון הוא הכי בטוח שהיה אי פעם"צילום: רויטרס

האבטחה הכרחית, ידעו כולם, ובכל זאת התקשו מעט לעכל את התורים הארוכים לבידוק לפני קו הזינוק בסטטן איילנד. אליזבת' האצ'ינסון, רצה מסיאטל, נזכרה בחיוכים שראתה לפני תחילת מרתון בוסטון, בפלסטרים ובקרם השיזוף שחולקו. הפעם, אמרה, "הרובים נראו בבירור. האווירה כל כך שונה. זה די מעציב אותי". צופים שהגיעו לחזות בסיום בסנטרל פארק סיפרו שנדרשו לעמוד שעות עד שהורשו להיכנס.

אלה שנכנסו, היו קרובים כל כך לחזות במרתון הסמלי מסתיים בניצחון סמלי. מאז 1974, לא ראה מרתון ניו יורק מנצח או מנצחת המתגוררים בעיר. ביזונש דבה – אתיופית שהיגרה לארה"ב בגיל 18, התיישבה בברונקס ומתאמנת בסנטרל פארק – היתה קרובה ב-2011, כשסיימה שנייה. שנתיים היא התבשלה עם זה, והיום דהרה קדימה, מותירה מאחור את כולן. אפילו פריסקה ג'פטו הקנייתית, סגנית האלופה האולימפית והמנצחת במרתון לונדון השנה, פיגרה אחריה ביותר משלוש דקות. אלא שג'פטו בעלת סגנון הריצה המוזר תזמנה את עצמה מצוין, ובחצי שני אדיר למרתון צימקה את הפער מדבה, עד שהדביקה את המובילה ארבעה ק"מ לסיום. מכאן, היתה דרכה של ג'פטו סלולה לסנטרל פארק ולניצחון.

כ-50 אלף איש השתתפו במרתון – מקצוענים וחובבנים, סלבריטאים וכאלה שנרשמו למטרות צדקה שונות. במקביל, היתה לכולם מטרה משותפת. "למירוץ השנה היתה משמעות שונה לחלוטין. להמשיך לציין ולכבד את בוסטון, ולשמר את המהרות היפהפייה של המרתונים – החבירה של הקהילות שלנו כדי לציין את ניצחון הרוח האנושית", אמרה מארי וויטנברג, מנכ"לית ונשיאת ארגון רצי ניו יורק, המארגן את המירוץ.

עבור אדם אחד, לעומת זאת, היווה מרתון ניו יורק הזה עסקים כרגיל, לפחות ברמה המקצועית. במשך שנתיים נשא ג'פרי מוטאי הקנייתי בתואר האלוף לגברים, מאז ניצח ב-2011 תוך שהוא קובע שיא מסלול. היופ, חמישה קילומטר מסנטרל פארק, הוא ברח ליריבו האחרון בדרך לניצחון שני ברציפות. גם במרתון ניו יורק 2013, יש דברים שלא משתנים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ