הזוכים במירוץ הלילה של תל אביב מתלוננים: צפיפות, חולצות מזעזעות ו-200 מטר חסרים

נועם נאמן ואלה פינוס הצליחו לגבור על הלחץ ואי הסדר רק כדי לגלות שהתוצאות אינן מוכרות בשל מדידה לא תקנית. "לוקחים המון המון כסף ולא נותנים שום דבר בתמורה", מתלונן נאמן

אורי טלשיר
אורי טלשיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי טלשיר
אורי טלשיר

מפיקי ריצת הלילה מיהרו לדווח בסיום האירוע ביום שלישי על "הצלחה מסחררת". לפי הנתונים היבשים, קשה לחלוק עליהם – מספר עצום של משתתפים (25 אלף לטענת המארגנים, כ-16 אלף על פי רשימת התוצאות), אירוע ססגוני וחוויית ריצה אורבנית ששוב עמדה במוקד תשומת הלב התל אביבית. אלא שביממה האחרונה נשמעו לא מעט טענות כלפי האירוע – לא רק מפיהם של תושבים מתוסכלים שחזרו מהעבודה ונתקלו בכבישים חסומים, כי אם דווקא מכיוונם של אלו שהשתתפו בריצה ואף ניצחו בה.

נועם נאמן, אלוף ישראל ב-3,000 מטר מכשולים שגם השתתף באליפות אירופה האחרונה, היה הראשון לחצות את קו הסיום. אתמול (רביעי) פרסם בפייסבוק פוסט נוקב למדי וסימן לא מעט מחדלים ארגוניים בתחרות. תוואי הריצה אמור היה להיות 10 ק"מ, אולם נאמן טוען שהמסלול היה קצר בכ-200 מטר מהנדרש. סוגיית המדידה בריצת הלילה טומנת בחובה שני כשלים – ראשית, המרחק עצמו היה קצר מהמתוכנן, מה שפגע ביכולת הרצים להעריך כראוי את ביצועיהם. במובן רחב יותר, מארגני התחרות לא פנו לאיגוד האתלטיקה בכדי שיספק את תו התקן שיאפשר להכיר בתוצאות באופן רשמי. כלומר, גם אם המדידה היתה מדויקת – והיא לא – חסרה הגושפנקא הממוסדת.

"חברת ההפקה 'כפיים' מדדה את המסלול ואין לה הסמכה לעשות זאת", סיפר נאמן ל"ספורט הארץ", "למען הגילוי הנאות, מי שמוסמך למדוד מירוצים בארץ מטעם איגוד האתלטיקה הוא אבי (המאמן עמית נאמן, א"ט). אם חברה מנסה להיות מקצוענית, יש מודלים לחיקוי בעולם ואפילו בארץ. לפני כמה ימים נערך מירוץ נהריה, שהיה עם הכשר של האיגוד וכל הפרטים בו היו מתוקתקים. מיטב המירוצים בעולם עומדים בתקן, כולל מרתון תל אביב. לטעמי, מירוץ כל כך גדול ומתוקשר כמו ריצת הלילה חייב לעבור דרך האיגוד. לעומת הרווח שאני מנחש שגרפו המארגנים, מדובר בהשקעה של פרוטות והליך מאוד פשוט".

יש לציין כי נאמן הוא רץ חסות של חברת "נייקי", שהשנה התנתקה מריצת הלילה ופינתה את הזירה ל"כפיים". קל לחשוד במניעיו, אולם לפי התגובות לפוסט שפרסם נראה שמשתתפים רבים מרגישים כמוהו ומאוכזבים מאוד מחוויית הריצה. בין היתר דובר על צפיפות ואי סדר על קו הזינוק, ואפילו על איכותן הנמוכה של חולצות המירוץ בהשוואה לשנים קודמות. "בכל מירוץ מחלקים חולצה איכותית של חברה מוכרת, וכאן, למרות דמי ההרשמה הגבוהים, החולצה היתה באיכות פשוט מזעזעת", אומר נאמן, "אני רץ בפארק ורואה המון אנשים לבושים בחולצות המירוץ של 'נייקי' משנים עברו. אני בספק גדול אם אנשים ילבשו בעתיד גם את החולצות של השנה". 

מירוץ הלילה. גם אם המדידה היתה מדויקת – והיא לא – חסרה הגושפנקא הממוסדתצילום: גיא יחיאלי

נאמן הוא למעשה הרץ הבכיר היחיד שהתייצב לריצת הלילה. מתחריו הבולטים במרחקים הללו – גירמה אמרה, איימרו עלמיה, מאורו טפרי וימר גטהון - בחרו שלא להופיע. "ידעתי בדיוק למה אני נכנס, ידעתי שהמירוץ לא מדוד ושאין פרסים כספיים", הוא מסביר, "הנחתי גם שלא יצליחו להתמודד עם העומס של 25 אלף איש, ולא התבדיתי. הגעתי בשביל שאוכל להגיד את הדברים החשובים האלה מעמדה של 'הנה, השתתפתי ואני לא מרוצה', במקום להדיר את רגליי מהמירוץ. זינקתי כדי שקולי יישמע. אני לא מנסה לקחת את הניצחון למקום של הכפשה כוללת, אלא קורא לשפר את המירוץ כדי שהוא יהיה איכותי וימשוך מתחרים מהארץ והעולם. אחרת, בסופו של דבר אנשים יבינו שעובדים עליהם, כמו תרמית הסלולר - לוקחים המון המון כסף ולא נותנים שום דבר בתמורה, כשאפשר לעשות את הדברים בצורה הרבה יותר זולה".

גם אלה פינוס, שניצחה מבין הנשים, יצאה מהריצה בתחושה חמוצה. בשל העובדה שהמירוץ לא נמדד כהלכה, התוצאה שקבעה – ומהווה שיא אישי – לא זכתה להכרה פורמלית. "לא משנה אם אתה רץ חובבן או מקצועי, כל אחד אוהב לקבל תמורה הוגנת לכסף שלו", כתבה פינוס בפייסבוק, "אם זה החולצות באיכות הנמוכה, המחדלים בהזנקות, אי אכיפת כניסת רצים פיראטיים לזינוק המובילים, טקס סיום בו אפילו גביע לא חולק למנצחים ומעל לכל, מסלול לא מדוד וקצר שגרם לשיא האישי שלי ושל עוד רבים להישאר היפותטי בגלל חלמאות (או חסכנות)".

מחאת הרצים המובילים מעוררת שאלה רחבה יותר בכל הנוגע לתפישת הספורט העממי בארץ והאפשרות למזג בינו ובין סטנדרט שיתאים גם למתחרים מקצוענים. אין שום דבר פסול במיתוג של ריצת לילה כאירוע המיועד להמונים, אולם בהחלט כדאי לשקול לשדרג אותו ולכוון בהיבט ספורטיבי למכנה משותף קצת יותר גבוה. נותר לתהות האם שלל הטענות, כמו גם הימצאותן של אלטרנטיבות זולות יותר, יגרמו לטרנד התל אביבי לדעוך בשנה הבאה. בינתיים, למרות חסרונה של "נייקי", צבא המשתתפים רק הולך וגדל.

"מדדנו את המסלול עם שלושה שעוני GPS שונים כדי שתהיה הצלבה", הגיב לטענות מנכ"ל "כפיים", עופר שטרית, "אותה מדידה מתבצעת גם במרתון תל אביב, וגם שם נשמעים אותם קיטורים על כך שזה לא מדויק. אני לא מתעלם מהטענות ולקראת השנה הבאה נבצע בדיקה נוספת ליתר בטחון. יכול להיות שהיתה סטייה, אבל קשה לי להאמין שזה קרה.

"השותפות עם איגוד האתלטיקה לא תורמת לנו, אלא רק מקשה. מהרגע שאיגוד ספורט מעורב, אנחנו נכנסים לקטגוריה של אירועי ספורט מקצועיים ולא עממיים, מה שמחיל עלינו תקנות של חוק הספורט שלא רלוונטיות לריצה הזו, כמו גזרת האישורים הרפואיים. בין הרצים המקצוענים לבין 25,000 האחרים, אני מעדיף לפנות לקהל הרחב יותר, הרי זו לא אליפות ישראל ב-10 ק"מ. נבדוק האם יש תו תקן בינלאומי למרוץ כזה ואם כן, נבקש מהם בדיקה".

שטרית, שינסה בשנים הבאות להזניק את הריצה החל מ-21:00 (במקום ב-20:00) כדי להקל על התושבים ולאפשר להם לחזור הביתה, מודע גם לצפיפות שנוצרה בזינוק. "קבוצות הזינוק של A ו-B יצאו כסדרן. משתתפים ממקצים D ו-E נדחסו לקבוצה C, וכדי שאנשים לא יירמסו רצינו לשחרר את הלחץ. בעולם עושים מכלאה נפרדת לכל זינוק, יכול להיות שנחשוב על הכיוון הזה כי הישראלי לא יודע לעמוד בתור כמו שצריך. חלק מהרצים איבדו את הסבלנות ואנחנו העדפנו את הבטיחות על פני ההקפדה שכל אחד יהיה במקצה שלו.

"לגבי איכות החולצות, אני מודה שזו לא חולצת 'נייקי'. זה ברור שחולצה מנדפת זיעה שאנחנו מייבאים היא לא באיכות של 'נייקי' או 'אדידס'. פנינו לחברות הספורט המקצועניות בבקשה לחסות וחולצות, וכולן ענו לנו בשלילה. כשמבקשים 27 אלף חולצות, צריך לפנות לחברות כאלה לפחות תשעה חודשים מראש, ואנחנו קיבלנו את הפרויקט לידיים רק ביוני. לא התחייבנו על איכות חולצות של נייקי, אלא על מסלול חדש ומעניין ועל מסיבה מדהימה בסיום. פרסים כספיים זה עניין של יכולות תקציביות. השנה לא היתה חסות ראשית ולא חסות ספורט. אם נצליח לגייס חסויות כאלה בשנה הבאה, יהיו פרסים כספיים שגם ימשכו הנה רצים בינלאומיים רציניים".

תגובות