אופנה הולכת ומתפשטת

אלי סו, רצה חובבת מג'והנסון סיטי שבטנסי, שוקלת בימים אלה לרוץ את המרתון השני בחייה ללא שעון על פרק היד. שום שעון. מבחינתה מדובר ברעיון מהפכני, כיוון שבשנתיים וחצי בהן היא מתאמנת "מעולם לא היה אימון או תחרות בהם לא מדדתי זמנים". לטענתה, עשתה זאת בעיקר כדי לדעת היכן היא נמצאת בכל רגע נתון במהלך המירוץ. "אני רוצה לחזור ולהרגיש את הגוף שלי", היא אומרת, "לראות מה הוא באמת מסוגל לעשות מבלי להיות תלויה כל הזמן בשעון". את ההשראה קיבלה סו ממאמר שהתפרסם לאחרונה באחד מאתרי הריצה האמריקאיים, שסיפר על ספורטאית חובבת שהצליחה לקצץ 15 דקות משיאה האישי במרתון אחרי שנפטרה מהשעון שעל ידה ורצה רק על פי תחושה. המאמר, שעורר הדים בקהילת הריצה האמריקאית, גרם לרבים להתגעגע ל"ימים הרחוקים והטובים".