גיא כהן שחה 24 שעות ברציפות בים התיכון כדי להנציח את בתו

גיא כהן שהה במים יממה שלמה, רק בגד ים זעיר לגופו וכובע ים לראשו, עד שניפץ את השיא הישראלי של שחייה רצופה, הן מבחינת מרחק והן מבחינת השעות הרצופות במים, וגייס כ-52 אלף דולר להעלאת מודעות ומחקר של מקרי דום לב

אורי טלשיר
אורי טלשיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גיא כהן (משמאל) מסיים את 24 השעות לצד בנו
כהן (משמאל) מסיים את 24 השעות עם בנו. "כדי להתעלם מהקושי ומהקור, אני חושב על נטע"צילום: אורי סלע ואריק זינגר, עולם המים‎
אורי טלשיר
אורי טלשיר

אחרי 20 שעות של שחייה רצופה בים התיכון, הגוף של גיא כהן כבר בקושי הצליח לחמם עצמו בשל המאמץ הממושך והלילה שירד על המים. "קיצרנו את ההפסקות למינימום ועדיין היה קר", הוא נזכר, "בשלב מסוים רעדתי, אבל השתדלתי להגביר קצב רק כדי לא להגיע להיפותרמיה. כשאיזשהו ניצוץ של מחשבה להפסיק או שאני לא יכול יותר ניסה להזדחל פנימה, ישר הדפתי אותו. אמרתי לעצמי שאם יש משבר, עוד דקה הוא עובר כי הכל מנטלי. צריך רק להחדיר לעצמך שאתה מסוגל".

אתגרים ספורטיביים יוצאי דופן, אלו שמעמידים את השפיות בסימן שאלה, הם אלמנט מוכר בחייו של כהן בן ה-51. לפני שש שנים החל לרוץ מרתון, עד שתהה מדוע עליו להסתפק ב-42.2 ק"מ ומתח את גבולות הגוף וההיגיון הבריא. לפני שנה וחצי כבר השתתף במירוץ מסדרת "ארבע המדבריות" במדגסקר, שם גמא בריצה 250 ק"מ עם ציוד על הגב בחום של 36 מעלות. "זה מלהיב אותי, מרחקי האולטרה הם כוס התה שלי", הוא אומר.

מהתענוג המפוקפק במדגסקר חזר פצוע ברגלו והחליט למקד את תשומת הלב בשחייה. הוא התאמן ב"עולם המים" תחת הבעלים אורי סלע, שאנשים בסביבתו נוטים איכשהו לפתח חיבה יתרה לפלג הקיצוני של התנועה האקסטרימית. סלע עצמו היה שותף לשישייה ששחתה לפני שנתיים 380 ק"מ מקפריסין לישראל, ואשתקד דרבן את אבישג טורק לשחות 42.2 ברצף. "זרקתי לאורי שאם יש לו רעיונות משוגעים, אני כאן", נזכר כהן, "הגעתי למים הפתוחים לפני שנה וחצי וגיליתי עולם נפלא של שחייה במרחבים, בלי בריכה ובלי פילטרים".

כהן וטורק, שניהם מקיבוץ שפיים, החלו לבחון עצמם בשחייה למרחק. הסיפתח שלהם היה 10 ק"מ ביום במשך ארבעה ימים רצופים ולאחר מכן 15 ק"מ כפול ארבעה ימים, אך אלו לא השביעו את תאוותם לאקשן. בשלהי 2015, במעין הבלחה רגעית, רקם כהן תכנית לשחות 24 שעות ברציפות.

קרדיט: עופר גולן, דוברות רמב"ם

כשהרעיון צץ לראשונה, כהן התייחס אליו רק כהרפתקה גופנית. בתחילת השנה נחשף ליוזמה של סלע, שהפיק עם בית החולים רמב"ם משחה להעלאת מודעות ומחקר של מקרי דום לב, ואז הציפו אותו זיכרונות העבר - לפני 15 שנה, בתו נטע מתה מדום לב כשהיא רק בת 6. היה זה יומה הראשון בבית הספר.

"זה נשאר אצלי עמוק בלב, זה לא דבר שאני מסתובב ומדבר עליו ביום יום", הוא משתף, "מאז עברתי למקומות אחרים והקמתי משפחה חדשה עם ילדים נוספים שנולדו. ברגע שראיתי את הפוסט של אורי, הבנתי שיש כאן הזדמנות לעשות משהו שהוא מעבר לאתגר האישי שלי. סיפרתי לאורי את הסיפור על נטע בפעם הראשונה, ואחרי שתי דקות של נשימות עמוקות הוא הסכים שזה חייב להיות משחה לזכרה".

"זה נתן לי לסגור איזושהי פינה מאוד כואבת", הוא מתאר, "אתה רואה את הילדה שלך ללא רוח חיים מול הפנים שלך, נוגע בה ונצבט בתוכך. אתה מת בעצמך, חושב מה היית יכול לעשות כי זה לא יכול להיות. הרי אני כאן לא כדי ללוות אותה לבית הקברות, אלא כדי לתת לה חיים. זה משהו נוראי שייסר אותי שנים, וכאן יש משהו שאפשר לעשות. אם לא לה, אז אולי אצליח לעזור למישהו אחר".

כהן, בעברו טייס בחיל האוויר והיום מנכ"ל בחברה תעשייתית, התאמן מינואר לאתגר "Swim from the heart", בו תכנן לשחות לאורך חופי ישראל במשך יממה ולגייס תרומות ביחד עם רמב"ם. תכנית האימונים והתזונה הזכירה מאוד את ההכנות למדגסקר, רק שהפעם הכל נעשה במים ולא בריצה. לפני שלושה שבועות יצא לשחייה מסכמת של 15 שעות כדי להתרגל לפעילות בלילה. "זה המכשול הגדול", הוא מעיד, "הקור, החושך. הרי בלילה אנחנו בדרך כלל ישנים, לא שוחים".

כהן בעיצומה של השחייה. מדי שעה עצר את השחייה לכמה דקות, ואז הוריד לו הצוות המסייע שתייה, ג'לים או פירות

צוות של שישה אנשים ליווה את כהן בהתנדבות, כולל שני סקיפרים שרתמו את הסירה למשימה, והשחיין-רופא דורון עמוסי, עוד חבר במשחה קפריסין-ישראל ההוא. "היה לי ביטחון ביכולת של עצמי, אבל אי אפשר להיות שאנן כי זה לא דבר שמישהו אחר עשה בארץ", מתאר כהן, "אתה מתמודד עם איזשהו נעלם. בני המשפחה כבר מכירים אותי ויודעים שאי אפשר להוריד אותי ממשהו. מובן שהם פחדו. הבן שלי, ילד בן 13, היה על סירת הליווי כל הזמן, ובדיעבד הבנתי שהוא רצה להשגיח שלא יקרה לי כלום".

"ברור שיש סכנת חיים", הוא מודה, "לפני שיצאתי לדרך צפיתי בסרטים על שיאנית העולם מארצות הברית, ששחתה 60 שעות ברצף. היא עשתה את זה בגיל 64 אחרי ארבעה כישלונות. היא כמעט מתה בכל פעם מחדש, אבל התעקשה עד שהצליחה. צריך להיות מחושב ופנוי לחוש את הסיכון. במקרה שלי, קבענו מראש שלדורון הרופא יש סמכות לעצור אותי אם יחליט שיש סכנה. הורדתי מעצמי את האחריות הזו".

ביום חמישי בבוקר, קפץ למים בשדות ים והחל לשחות צפונה לעתלית. באישון לילה הגיע לראש הכרמל וחזר דרומה לאורך החוף עד עתלית. הוא עלה שוב צפונה לכף כרמל, וביום שישי בתשע בבוקר סיים את המשחה בחוף דדו.

בכל 24 השעות שהה כהן במים, לא נגע בסירה או באף אדם אחר. לגופו בגד ים זעיר, על עיניו גוננה משקפת ולראשו כובע ים אדום. מדי שעה עצר את השחייה לכמה דקות, ואז הוריד לו הצוות המסייע שתייה, ג'לים או פירות. בכל הפסקה צרך בדיוק 300 קלוריות כדי לשמר את האנרגיה.

כהן בסיום האתגר. "שחיתי הרבה יותר מהר ממה שבכלל דמיינתי וחלמתי"

"במהלך המשחה אתה מתעסק הרבה עם עצמך ועם הכאבים, אבל משתדל לברוח מהמחשבות האלה", הוא משחזר, "אני מנסה להכניס מחשבות טובות כדי לעזור לעצמי פסיכולוגית להתעלם מהקושי ומהקור. ואז אני חושב על נטע, על הילדים שלי ועל האימונים. זה חדר טיפולים, אין עם מי לדבר. הראש במים, חושך מוחלט בלי ירח. היו שני צבי ים ושני חתולי ים נפלאים שבאו לבקר בדרך, לא היו כרישים והים היה שקט, זה מאוד עזר. שחיתי הרבה יותר מהר ממה שבכלל דמיינתי וחלמתי".

כהן חשב שישחה 60 ק"מ, אך בשל התנאים שחייכו אליו, גמא 70 ק"מ בקצב של 20 דקות לקילומטר, אם מחשיבים גם את זמן ההפסקות. במהלך השעה האחרונה, כשהתקרב לחוף דדו, הצטרפו אליו עוד ועוד שחיינים מהחוף. "בכל פעם הגיע מישהו כדי לברך, היו המון חיוכים ואנרגיות", הוא מספר, "לדעת שאנשים הגיעו רק בשביל להיות שם ולעודד אותי, זה היה מרגש בטירוף".

בנו קפץ מהסירה כדי לשחות אתו במאות המטרים האחרונים, וגם בתו הגיעה אליהם מהחוף. כך שחה כהן כשילדיו משני צידיו, ונטע חקוקה בלבו. על החוף מחאו כפיים מאות אנשים, כולל הוריו ואשתו. כשחדל לשחות, כיבה הגוף את מנגנוני ההגנה ואפשר לו להתעלף בנחת.

"אתה נשכב על הרצפה, מרים רגליים ומהר מאוד מתאושש", הוא מתאר, "למרבה הפלא השרירים לא תפוסים. יש תשישות וכאבים בכתפיים שביצעו עשרות אלפי תנועות גריפה. עד היום לא ישנתי בצורה מסודרת, זה ממש כמו ג'ט-לג. הגוף בסטרס אבל לא יודע להסביר לעצמו מה היום ומה הלילה. אתה מת מעייפות, אבל לא יכול לישון. ארבעה ימים אחרי, אני מתחיל להרגיש שוב חזק ובריא. ייקח עוד קצת זמן, ואז אחזור לים. אשתי דאגה שאצהיר שלא יהיה עוד אתגר כזה בתקופה הקרובה".

היום השני למשחה. "אתה רואה את ילדתך ללא רוח חיים, ומת בעצמך. זה ייסר אותי שנים, וכאן יש משהו שאפשר לעשות"צילום: פיוטר פליטר

כהן ניפץ את השיא הישראלי של שחייה רצופה, הן מבחינת מרחק והן מבחינת השעות הרצופות במים. עד כה גייס כ-52 אלף דולר, כך שגם בפן הזה הוא חש סיפוק אדיר.

"אני עדיין מנסה להוכיח לעצמי שאני מסוגל ליותר, שאני יכול להציב אתגר ענק שנראה בלתי אפשרי ולעמוד בו", הוא אומר, "אם ההכנה נכונה, בעיקר מנטלית, אפשר לעשות המון ולא רק בספורט. צריך להתמודד עם הקושי, הכאב והזמן. שחייה זה מאוד מונוטוני, בניגוד לריצה אתה לא חווה נוף, לא יכול לדבר עם אנשים או להתלהב ממראות וריחות. החושים לא עובדים, הראש בתוך המים וכמעט לא רואים כלום. האף סתום ואתה כל הזמן במצוקת נשימה וקור. תחשוב על ריצה שבה צריך בכל שלוש שניות להזיז את הראש הצידה, כך במשך 24 שעות".

הצלחת גם ליהנות מהמשחה?
"בחצי הראשון, עד שירד הלילה, מאוד נהניתי ואחר כך מתחיל הסבל. כשיורד החושך הגוף רומז לך שרגע, הגיע הזמן ללכת לישון, מה אתה עושה פה. זה מאוד דומה לריצת מרתון - ב-21 הק"מ הראשונים אתה ב'סופר היי', אחר כך מתחילה העבודה ובשליש האחרון אתה מקלל את מי שהביא אותך עד הלום. רק אחרי שמסיימים חוזרים ל-היי. אני שלם עם האתגר הזה, באתי לספר את הסיפור שלי".

לתרומות לפרויקט "swim from the heart"

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

BW אמזון רחפנים 256

החבילה מתעכבת: למה הרחפנים של אמזון עוד לא סיפקו את הסחורה

קראק פאי הקלאסי של גוז' ודניאל

משחקים עם קראק פאי: ארבעה מתכונים לעוגה הממכרת

פרויקט הרצל 138

סוף סוף יש סיבה לעצור ולהביט בבית הבאר ברחוב הרצל

הדרך הקלה והטובה ביותר להימנע מקרני השמש היא להפחית את החשיפה הישירה

מה ההבדל בין כתמי שמש לנמשים ומה גורם להם?

אבישי בן-חיים

ל"ישראל השנייה" מגיע דיון רציני יותר, ובעיקר כזה שמבוסס על אמת

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"