לרוץ, לשחות, לרמות: הסיפור הבלתי ייאמן על אשת הברזל שהגיעה משום מקום למקום הראשון - אקטיב - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרוץ, לשחות, לרמות: הסיפור הבלתי ייאמן על אשת הברזל שהגיעה משום מקום למקום הראשון

לכתבה
מילר על האופניים. חלק מהמרתון כלל מעבר באותו מקום מספר פעמים. צופים ראו את מילר רק פעם אחתDOUBLE SHUTTER IMAGES / NYT

ג'ולי מילר, יועצת לבריאות הנפש וטריאתלטית חובבנית, תפסה את ראש הפודיום באליפות קנדה באיש הברזל. עבודת בלשות יסודית שכנעה את מנהלי התחרות כי ביצעה את העבירה האיומה ביותר שמסוגל טריאתלט לבצע, אך לנוכח הכחשותיה הנמרצות, נותרה התעלומה המרכזית בלתי פתורה: כיצד עשתה זאת

26תגובות

המירוץ היה קשה והתנאים איומים – 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבת אופניים ו־42.2 ק"מ ריצה, רובם בגשם מקפיא – אבל ביולי האחרון חצתה סוזאן דייויס את קו הסיום של אליפות קנדה באיש הברזל משוכנעת כי ניצחה בקטגוריה שלה, בנות 40 עד 44. דייויס האמריקאית, מהטריאתלטיות הטובות בעולם לגילה, היתה בטוחה שיצאה מהמים ראשונה והיתה הראשונה לרדת מהאופניים. צופים שהשתמשו באפליקציות שמציגות מיקומי מתחרים אמרו שהיא מובילה בעשר דקות. בעודה רצה, חיפשה דייויס יריבות, שאלה לגילן של נשים שעברה או שעקפו אותה, ולא נתקלה באף אחת מקטגוריית הגיל שלה. למרות זאת, בטקס הפרסים שהתקיים כעבור יממה קיבלה דייויס מדליה עבור המקום השני, חמש דקות אחרי קנדית בשם ג'ולי מילר, שנראה כי צצה משום מקום ואיכשהו ניצחה.

מילר, אם לשתי בנות צעירות, היא יועצת לבריאות הנפש בסקוואמיש. היא גם טריאתלטית בעלת רקורד מרשים, לרבות ניצחון באליפות קנדה ב־2013, שהחזיקה לזמן קצר בתואר העולמי לקבוצת גילה. דייויס לא ידעה דבר מזה. כל שידעה הוא שבמשך יותר משלוש שעות של ריצה, היא לא ראתה את מילר פעם אחת.

בטקס חלוקת הפרסים, אומרת דייויס, "היא לא ניגשה ללחוץ את ידינו. ב־20 שנותיי בספורט לא ראיתי דבר כזה. אז הבטתי בה ואמרתי 'אלוהים, לא ראיתי אותך. היכן עקפת אותי?'". מילר השיבה שקל היה לזהות אותה בזכות גרביה הירוקים־בהירים. לדברי דייויס, המנצחת כמעט נמלטה מהבמה. דייויס החליפה רשמים עם המסיימות במקומות 3–4. גם הן נדהמו. גם הן לא ראו את מילר במסלול.

סדרת האירועים המוזרה הובילה לבסוף להישג יוצא דופן – עבודה בלשית של חבורת אתלטים, שהיו משוכנעים כי מילר ביצעה את מה שהם רואים כעבירה האיומה ביותר של טריאתלט. לטענתם, היא רצה רק בחלק מהמסלול ואז שיקרה בעניין. חסרי שביעות רצון מתגובת מנהלי המירוץ, הם אספו במתודיות תמונות מירוץ – רשמיות ומצופים – מידע על זמנים, עדויות של מתחרים ומתנדבים שראו, או לא ראו, את מילר. רוב העדויות מצביעות על כך שלא היתה מסוגלת להשלים חלקים מסוימים במירוץ בזמנים שטענה ומעלות שאלות לגבי יושרת תוצאותיה השונות. כעבור שלושה שבועות, היא נפסלה.

מילר מכחישה בתוקף. היא טוענת להיותה קורבן של קמפיין הכפשה מצד אתלטים קנאים ונקמנים שאינם מסוגלים להתמודד עם הצלחתה ופרסומה. לדבריה, הדבר היחיד שבו שגתה, מלבד ניצחונות תכופים מדי, הוא אובדן שבב התזמון – מכשיר שנמצא על גוף הספורטאי בכל עת ומודד את זמניו בנקודות שונות במסלול – בכמה מירוצים. "לא הייתי מרמה ולא רימיתי באף תחרות", כתבה בדוא"ל.

כשהאיגוד הקנדי השעה אותה, האשימה אותו מילר בהסתמכות על "מידע אנקדוטלי ולא מדויק"

במשך שבועות בסתיו האחרון, הסיפור שלה היה נושא הדיון מספר 1 בפורום המקוון "Slowtwitch". לעתים השיחה הפכה כה מרושעת ונזעמת שבעלי הפורום, הטריאתלט דן אמפפילד, מחק פוסטים והורה לכותבים להימנע מהתקפות אישיות. "הם מושקעים בספורט רגשית וכלכלית", אמר על טריאתלטים, "כשמישהו מרמה במסלול, הם חשים שחוללו. מנקודת מבטם, זה קורע את מרקם האמון הנדרש לקיומו של ספורט בכלל".

"אין בזה היגיון של ממש", אומרת קלייר יאנג, שתפסה את המקום השני בעקבות פסילת מילר, "רובנו בעצם מתחרים נגד עצמנו. אין כסף ואין תהילה. זה רק תחביב. אם אתה מרמה, את מי אתה מרמה? רק את עצמך".

מה שמכשיל רמאים, אומר אמפפילד, זו ההנחה שלהם כי עליהם לדאוג רק בעניין שבב התזמון. אלא שהטכנולוגיה כיום – בעיקר התמונות שמצולמות על ידי אוהדים וצלמים מקצועיים – מספקת מידע רב לגבי מיקומם וזמנם של אתלטים לאורך המירוץ ומקשה עליהם להסתיר את מעשיהם. "הם חושבים שאם הם מסתתרים בשיחים ואז צצים מחדש או מסירים את השבב, הם בטוחים", הוא אומר, "הבעיה שאנשים יכולים לשחזר את המירוץ שלה".

מילר היא אתלטית רצינית שמאחוריה שנים רבות של תחרויות ורקורד ארוך – ועד עתה מכובד – של זמנים תחרותיים ומנצחים, גם באופני הרים ובתחרויות אחרות. "אם היא באמת אשמה במעשים הללו היא היתה טובה בזה במיוחד, בגלל שעשתה זאת במשך שנים", אומר אמפפילד.

ספקות לגבי ביצועיה צצו ברגע שחצתה את קו הסיום ביולי 2015 בזמן של 10:49:03 שעות. היתה בעיה: היא חסרה את שבב התזמון. אתלטי איש ברזל נדרשים לשאת את השבב, שמוצמד לרצועת ולקרו שלרוב עוטפת את קרסוליהם. למרות שהרצועות לפעמים משתחררות, לא ידוע על מקרה שבו השבב נעקר מהרצועה. איכשהו, זה קרה לה. היא טענה שהשבב נפל כשהחליפה בגדים במעבר מרכיבה לריצה. נתוני המירוץ מצביעים על כך שהשבב אכן מדד זמן של 7:17:50 שעות בסוף הרכיבה, לפני שהשתתק.

בחינת טריאתלון ונקובר רומזת שמילר השלימה חלקים מהמסלול בזמנים בלתי אפשריים, מהירים מהגברים המקצוענים

נשים שוחות בטריאתלטון
אי־פי

לפי חוקי איש הברזל, המשמעות של היעדר שבב היא היעדר תוצאה. מילר עמדה להיפסל, אך עד לטקס חלוקת הפרסים הוחלט להאמין לה ולאשר את תוצאתה. מנהל אזורי של איש הברזל בקנדה, קיטס מקגוניגל, מספר כי מתנדבים במסלול אישרו כי ציינה בפניהם בזמן הריצה שאיבדה את השבב. כשבחן את זמניה המנצחים במירוצים קודמים, מצא שהם תואמים לזה של 2015.

אחרי המירוץ, יאנג ניגשה לבית קפה עם בעלה, ג'יימס, גם הוא טריאתלט. הם דנו במוזרות הטמונה בניצחונה של מילר, כשאשה בשולחן סמוך הפריעה להם. "היא אמרה 'אתם מדברים על ג'ולי מילר?'", משחזר ג'יימס, "אני מהעיר שלה, ואין סיכוי שהיא ניצחה במירוץ הזה".

אכן, מעטים מאלו שעקבו אחר המירוץ היטב סברו שניצחה באופן חוקי. בעודם מריצים את המירוץ בראשיהם, מצאו שדברים לא התחברו. חלק מהצופים והמתנדבים אמרו בראיונות כי ראו את מילר רצה באטיות בתחילת שלב המרתון, כשרצות מהירות יותר עוקפות אותה, ותהו כיצד החזירה לעצמה את הזמן האבוד. חלק מהמרתון כלל מעבר באותו מקום מספר פעמים. צופים ראו אותה רק פעם אחת.

יאנג בחן תמונות שצולמו לאורך המסלול. הן היו יקרות ערך, מאחר שהראו את מיקומם של אתלטים שונים בהשוואה ליריביהם בנקודות שונות. הוא מצא אנומליות מבהילות. חלק מהתמונות הראו את מילר רצה ליד אתלטים שעליהם היו שבבי תזמון, וסיפקו ראיות לזמנים שלה. נקודת מדידה שהרצים עברו מספר פעמים מעלה כי הגיעה אליה 1:27 שעות מתחילת המרתון. אבל האם היה זה בהקפה הראשונה, 2.25 ק"מ לתוך המרתון — ריצה אטית במיוחד — או בהקפה השנייה, אחרי 22.2 ק"מ, תוצאה שטובה יותר אפילו מזו של המנצח בין הגברים?

קולאז טריאלטון של ג'ולי מילר
פינישרפיקס, ניו יורק טיימס

בראיונות, יריבים ומתנדבים אמרו שבמבט לאחור על מירוצים קודמים, הם נזכרו בדברים שגרמו להם לחשוד בביצועיה. הם הסבירו שמעולם לא אמרו דבר כי לא רצו לצאת בהאשמות כה חמורות נגד עמיתה. מתנדבת במירוץ ב־2015, שעודדה אתלטים מקומיים בתחרות איש הברזל של קנדה ב־2013, אמרה כי בהתבסס על מיקומה ומספר הפעמים שראתה את מילר, נראה שלא השלימה את כל ההקפות לפני שלוש שנים. היא חשבה שאולי טעתה, אלא שזה קרה שוב ב־2015 – היא ראתה את מילר פעם אחת במקום פעמיים.

מקגוניגל קיבל מטר דוא"לים זועמים – חלקם אנונימיים – שהאיצו בו לבחון מחדש את התוצאות. הוא אומר כי בעבר נתקל פעמים רבות במחאות של אתלטים על פסילותיהם, "אבל מעולם לא בדבר כזה". הגורם הכי מרשיע מבחינתו היה השבב. לדבריו, צילומים מראים כי כשמילר החלה לרוץ, רצועת הוולקרו עדיין היתה צמודה לרגלה – ללא השבב. "שמעתי על רצועות שנופלות, אבל לא ראיתי שבב שנופל מרצועה מהודקת". הוא החליט לבחון זאת בעצמו והגיע למסקנה כי שבב לא ייפול אלא אם ייקרע בכוונה. "זה מעשה פיזי שמצריך הפעלת כוח בשתי הידיים".

לדבריה, הדבר היחיד שבו שגתה, מלבד ניצחונות תכופים מדי, הוא אובדן שבב התזמון – מכשיר שנמצא על גוף הספורטאי בכל עת ומודד את זמניו בנקודות שונות במסלול

בהצהרות בתקשורת, אמרה מילר שאין לה מושג מה קרה לשבב. פסילת אתלט אינה דבר שנעשה בקלות, אומרים מנהלי איש הברזל. לדבריהם, העניקו לה הזדמנות להגן על עצמה וגם אז היו מוכנים לתת לה ליהנות מהספק. "אמרנו 'אם תוכלי להסביר, להוכיח שהשלמת את כל המסלול, נשאיר את התוצאות", אומר מקגוניגל. מילר ביקשה זמן נוסף לאסוף ראיות וקיבלה 96 שעות, אך לא סיפקה דבר מלבד הצהרה שלא רימתה. היא נפסלה סופית מהמירוץ הזה ומשניים קודמים – איש הברזל הקנדי של 2013, שגם בו טענה שאיבדה את השבב, וטריאתלון ונקובר 2014.

מנהלים אומרים כי בחינת טריאתלון ונקובר רומזת שהשלימה חלקים מהמסלול בזמנים בלתי אפשריים, מהירים מהגברים המקצוענים במירוץ. התאחדות איש הברזל השעתה אותה ללא הגבלת זמן – העונש הכבד ביותר שזכור. איגוד הטריאתלון הקנדי הרחיק אותה לשנתיים. מאמנה, ביורן אוסנברינק, הפסיק את שיתוף הפעולה עמה ואמר כי אולי היה רשלני בכך שהסתמך על דבריה – ולא על מידע עצמאי – כדי לבחון את זמניה באימונים. "אינני יודע מה נדרש כדי שאדם יעשה דבר כזה", אמר בפורום "Slowtwitch", בהודעה שאחר כך נמחקה.

כשתוצאותיה הועמדו בספק, המשיכה מילר להגן בנחרצות על הופעותיה. כשהאיגוד הקנדי השעה אותה, האשימה אותו בהסתמכות על "מידע אנקדוטלי ולא מדויק" וטענה שלא קיבלה מספיק זמן להציג ראיות. בעודה שומרת על פרופיל נמוך בסתיו ובחורף האחרונים, המשיכה לטעון לחפותה בפני חברים ושכנים. בשיחות טלפון ודוא"ל, ופגישה קצרה בדלת ביתה, סרבה להתראיין לכתבה הזו, טוענת שלא תצמח תועלת אם תנסה להסביר כיצד השלימה את המירוצים בזמנים שטענה. מבקריה, אמרה, תמיד ימצאו דרך לסתור את סיפוריה. בשלב מסוים הבטיחה לספק ראיות שהשלימה את אחד המירוצים החשודים, אבל לא הציגה מידע מלא.

אתלטים רבים נותרו כועסים ומתוסכלים לנוכח קו ההגנה התקיף שלה והעובדה שלא סיפקה הסבר מלא. בלעדיו, הם לעולם לא יקבלו תשובה ודאית לשאלה הגדולה: כיצד היא עשתה זאת.

לכתבה ב"ניו יורק טיימס"

הרשמה לניוזלטר

החדשות, הפרשנויות, וכל מה שמעניין בספורט הישראלי והעולמי אצלכם במייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות