בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשג'ורדי נלסון בריא, ביום בהיר רואים בגרין ביי את הסופרבול

לאחר פציעה קשה שהשביתה אותו מכל העונה שעברה, ג'ורדי נלסון חוזר לעניינים. האם נראה את הענק של 2014, שסיים אותה עם שיא מועדון של 1,519 יארדים ב-98 תפיסות, חוזר לימי התהילה או כמו רוב קודמיו בתפקיד יחווה נפילה ביכולת בשנה התשיעית בליגה? למאמן התופסים של הקבוצה אין ספק - 2016 הולכת להאיר פנים לגרין ביי

5תגובות
ג'ורדי נלסון עם הכדור מסתער קדימה
Bill Wippert / AP

במנותק מכל הקשר, המהלך האחרון של ארון רוג'רס בעונה שעברה - מסירת הייל-מרי לטאצ'דאון שכפה הארכה בחצי גמר ה-NFC - הוא אחד מרגעי השיא בקריירה של הקוורטרבק של גרין ביי. מופת של אומץ, נחישות וכישרון - היילייט להתפאר בו. במבט רחב וסמלי יותר, אין מתאים מרגע כזה לשמש כאקורד הסיום של העונה הקשה בחייו. רוג'רס אמנם הוכיח פעם נוספת כי הוא מסוגל להדהים כאשר הוא ניצב עם הגב אל הקיר - אפילו לזרוק כדור לאנדזון ממרחק של 55 יארדים, נגד כיוון התנועה ותוך כדי נפילה לאחור - אך לשם כך הוא צריך קודם כל להידחק לפינה....

רוצים לקבל כל טור וכתבה של ניר צדוק ישירות למייל, מיד עם פרסומם? לחצו על ״התראות במייל״, כאן למעלה בשורת השיתוף


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#