בלוג הפוטבול

מאט ריאן כבש את מקומו באליטה של המשחק דווקא מול ארון רוג'רס

המשחק בין אטלנטה לגרין ביי התחיל כמאבק אולטימטיבי בין שניים מהקוורטרבקים הטובים בליגה, והסתיים בנוקאאוט מהדהד. וגם: הפציעה של ל'ביון בל זירזה את הקץ ואת הסופרבול השביעי של ניו אינגלנד ב-16 השנים האחרונות

ניר צדוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ניר צדוק

1. זה היה אנטי קליימקס, סוף סתום ולא דרמטי למה שיועד להיות ריקוד צמוד ומסחרר בהשתתפות אטלנטה וגרין ביי, שתי קבוצות בעלות מאפיינים זהים - התקפה, התקפה והתקפה. לא רק הדמיון החיצוני בין השתיים אמור היה להבטיח מותחן, אלא גם המקום שבו קבעו להיפגש, קרוב כל כך לפסגה - משחק הגמר של ה-NFC, מרחק ניצחון מהסופרבול. הציפייה הטבעית היתה שיכולתם לטפס כה גבוה תספיק כדי להבטיח מאבק שווה, כזה שייתכן ויוכרע בשאלה מי תחזיק אחרונה בכדור. הרי זה בדיוק מה שקרה כשנפגשו בשבוע השמיני של העונה הסדירה, אז אטלנטה לא רק השיגה טאצ'דאון שהעניק לה את היתרון, אלא גם השכילה להשאיר לארון רוג'רס 31 שניות בלבד על השעון. לא מספיק אפילו בשבילו.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ