בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלוג הבייסבול

הסיפור על השחקן שלא אהב לרוץ

חבטה נדירה של ג'רמי הליקסון, המגיש של פילדלפיה, חייבה אותו לאמץ את הרגליים. הוא הגיע ליעד בשלום לפני שהתעייף והוחלף, מוכיח שלפעמים גם 80 מטר הם יותר מדי

תגובות
ג'רמי הליקסון
Gary Landers/אי־פי

"אני מוכן", אמר ג'רמי הליקסון בשבוע שעבר, חמישה ימים לפני המשחק הראשון של העונה. ראשית כי שאלו אותו, ושנית כי הוא לא באמת היה מוכן, אבל את זה הרי אי אפשר להגיד. משחקי קדם העונה של המגיש של פילדלפיה היו לא טובים, בלשון המעטה – ממוצע ריצות חובה גבוה מדי (5.92), תוצר של 31 חבטות על 24 אינינגים של עבודה. אם לתרגם את המספרים לתחושות, לפרקים הרגיש הליקסון כמו בובת פיניאטה במסיבה של ילדים היפראקטיביים במיוחד. במקום להכות בו חבטו שוב ושוב בכדורים שהגיש, אבל זה לא אומר שזה כואב פחות. לזכותו עמדה רק...

רוצים לקבל כל טור וכתבה של ניר צדוק ישירות למייל, מיד עם פרסומם? לחצו על ״התראות במייל״, כאן למעלה בשורת השיתוף


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#