בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עבר שתי התרסקויות מטוס, וקלע כדי לספר

שני אסונות התעופה מהם ניצל אוסטין האץ' תוך שמונה שנים גבו את חיי הוריו ושני אחיו וגרמו לו לנזק קוגניטיבי. השבוע, במקום לשאול "למה אני", הוא חזר לשים את הכדור בסל

תגובות

במשך 39 שנותיו כמאמן, לא ידעו השחקנים של ג'ון ביילן מה יילד יום מהרגע בו ייכנסו לאולם הכדורסל. רק דבר אחד ידעו בוודאות מלאה: זה לא יהיה כיף. ביילן, מאמן מישיגן בשבע השנים האחרונות, חינך דורות לעבודה קשה, משמעת וקבוצתיות, ואת הכל הקפיד לעשות עם מינימום חיוכים. אלא שאפילו מי שנוהג להריץ את שחקניו מצד לצד באימונים רק כי זה יום שלישי, לא הצליח להסתיר את חיוכו ביום שני האחרון. כל שנדרש מאוסטין האץ' בשביל לגרום לכך היתה קליעת עונשין אחת, במשחק שכבר הוכרע מזמן לזכות קבוצתו מול קופין סטייט. "אמרתי לו...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#