שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

דני פרנקו: "ראיתי מה קרה למאמנים שהיו לפניי, אבל לא באתי לירושלים בחשש"

"תמיד שיחקו כאן השחקנים הכי מוכשרים, אבל כישרון זה לא מספיק בשביל תארים", "הביקורת על ירושלים הרבה יותר שלילית וארסית", "הצלחתי לעשות את הדברים בדרך שלי". דני פרנקו לקח אליפות ראשונה בגיל 41, ומאמין שזו רק ההתחלה

אריה ליבנת
אריה ליבנת
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אריה ליבנת
אריה ליבנת

יש מאמנים שנכנסו למקצוע עם כפית זהב בפה; למשל, שחקנים גדולים כמו עודד קטש וגיא גודס, שקיבלו קבוצה מעט אחרי שפרשו. דני פרנקו הוא דוגמה מצוינת לזן האחר — האלמונים יותר שנאלצו לטפס את כל הדרך מלמטה.

כבר בגיל 16, בעיר הולדתו חולון, התחיל פרנקו לאמן ילדים וקט סל. בהמשך עבד כמאמן הנוער של הפועל ת"א, כמאמן ומנהל מקצועי בבית הספר בליך וכמאמן נבחרות הקאדטים והנוער של ישראל. בדיוק לפני עשר שנים עלה עם עירוני רמת גן לליגת העל. מאז הוא שם — רושם הצלחות גדולות כמו גביע היסטורי עם הפועל חולון או מקום חמישי עם עפולה/גלבוע וברק נתניה. אשתקד היה רחוק נקודה מאליפות עם מכבי חיפה. שנה אחר כך, בגיל 41, דבר כבר לא הפריד בינו לבין הובלת הפועל ירושלים לזכייה היסטורית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ