בהפועל ירושלים רוצים תואר, גם אם צריך להקריב בשביל זה את השחקנים הישראלים

מעמדם של השחקנים הישראלים בהפועל ירושלים בשפל, הם מקבלים פחות דקות, תורמים פחות נקודות ותפקידם בעיקר לשרת את הזרים. אבל האוהדים שפעם שרו "אל אל ישראל" מעלימים עין. ריח התארים באופק לא מזיק

אריה ליבנת
אריה ליבנת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אריה ליבנת
אריה ליבנת

לקריירה של דורון שפר יש כמה קווים משיקים לאלו של יותם הלפרין וליאור אליהו. שלושתם הם הישראלים היחידים שנבחרו בסיבוב השני בדראפט של ה-NBA, אף אחד מהם לא הצליח להגשים את החלום; שלושתם עשו קריירה יפה במכבי תל אביב וגם זכו באליפות אחת מחוצה לה; שלושתם נחתו בסביבות גיל 30 בהפועל ירושלים.

אלא שכאן טמון ההבדל בין כוכב העבר של המועדון לשחקני ההווה שלו. שפר היה שותף בכיר בזכייה ביול"ב קאפ. בשלבי ההכרעה הוא נתן הצגות בזו אחר זו - 15 נקודות בממוצע בסדרה מול פרוקום סופוט, 17 בסדרה מול ריטאס וילנה, 16 במשחק החוץ בזלז'ניק ו-15 נקודות בניצחון בגמר על ריאל מדריד. מאמן הקבוצה אז, שרון דרוקר, נזכר: "דורון הגיע אלינו אחרי שנה שלא שיחק, אך הקבוצה היתה עליו. הרול שלו היה להוביל אותה על הכתפיים. הוא היה צריך גם לקלוע נקודות, גם לשמור, גם לאזן את וויל סולומון וגם לקחת מנהיגות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ