הסיוע האמריקאי, גם בכדורסל: כיצד השפיעו המתאזרחים על נבחרת ישראל

מאז תור הזהב של בשנות השבעים והשמונים, מתקשה הנבחרת למצוא שחקן זר שישדרג אותה לאורך זמן. אחרי שנים בהן הגיעו המתאזרחים כדי לצאת ידי חובה, כעת מקווים באיגוד שריצ'רד האואל הוא היורש של לבאן מרסר

אריה ליבנת
אריה ליבנת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אריה ליבנת
אריה ליבנת

"אני כמו בהלם קרב. חודש ימים נתתי את הנשמה, ואז - ארבעה ימים לפני הנסיעה - אומרים לי להישאר בבית. זה כנראה הסוף שלי בנבחרת הלאומית אחרי קרוב ל־70 משחקים". את הדברים האלה אמר במאי 1986  קפטן נבחרת ישראל, סטיב שלכטר, אחרי שהתבשר על שחרורו מהסגל לאליפות אירופה דרג ב'.

שלכטר, עולה חדש מארה"ב שנתן את כל כולו למען הנבחרת במשך שש שנים, שילם ביחד עם ג'ון וויליס את המחיר על ההחלטה המהפכנית של פיב"א אירופה להגביל את כמות המתאזרחים בכל נבחרת לשניים בלבד. השניים שנבחרו היו לבאן מרסר והאווי לאסוף. כעבור שנה וחצי, בעקבות הגבלה נוספת, מרסר נשאר המתאזרח היחיד בכחול־לבן.