בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נבחרת ישראל בכדורסל, הכי רחוק מאירופה שאפשר

בזמן שהכדורסל האירופי ממשיך לצעוד קדימה, היורובאסקט הוכיח כי נבחרת ישראל נשארה מאחור. לפחות האירוח היה למופת. וגם: ההשפעה של ריצ'רד האואל, הכישלון של ארז אדלשטיין ומבט אופטימי לעבר העתיד

תגובות
כספי מול אוקראינה, אתמול
ניר קידר

רגשות. באופן חד-פעמי אחשוף את הרגשות איתן יצאתי מהשבוע ההיסטורי של היורובאסקט שנערך בישראל. מצד אחד, תחושת עצב שהחווייה המענגת הזו תמה. היה מהנה לראות משחקים בינלאומיים ברמה טובה, צבעים שונים, קהלים אחרים, מחו"ל וגם מהארץ. להרגיש שאירופה כאן, בישראל. מצד שני קיימת הקלה שנבחרת ישראל סיימה את דרכה בטורניר. לא רק שהיא לא ברמה הגבוהה של אירופה, היא אפילו מספקת לעצמה הקלות מנטליות, קופאת מרוב התרגשות ואדישה במשחק שלא קובע לה. הלוואי ואליפות אירופה היתה ממשיכה בארץ, רק בלי הנבחרת. ארגון למופת....



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#