למה כולנו נתגעגע לסקוררים חסרי מצפון כמו חואן קרלוס נבארו
פרישת הגאנר הספרדי היא פרידה מעולם נכחד: בעידן בו כולם עושים הכל, הוא הציג ידית נפץ ואמונה שכל זריקה תהפוך לקליעה. ב-NBA אולי לא הבינו זאת, אבל באירופה קיבל את כל הכבוד שמגיע לו. כשהוא פרש, חלק מהכדורסל הלך איתו
לפעמים דברים גדולים צומחים מתוך מצוקה. במקרה של חואן קרלוס נבארו, שפרש רשמית בסוף השבוע, למצוקה היה פרצוף אנושי — ואפילו שניים. אחיו הגדולים, ריקרדו ויוסטו, לא ריחמו עליו במגרש המשפחתי המאולתר בחצר, ואילצו אותו לשכלל את משחקו כבר בגיל שבע. כך הומצאה הזריקה ביד אחת תוך כדי תנועה, ובעיקר — הטווח גדל וגדל עד שפרץ את הגבולות המסומנים. מכניקת שחרור הכדור אף פעם לא היתה מושלמת, אבל התוצאה דווקא כן. עם 13,609 נקודות ברמות הכי גבוהות באירופה קשה מאוד להתווכח. שניים־שלושה עשורים אחורה, לשחקנים כמו נבארו...
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר