הכדורסל הישראלי נראה כמו גרסת כיסוי של עצמו. עד שמכבי תל אביב עושה קאמבק

במקום להיות בשיאן, שתי הקבוצות הגדולות בישראל הגיעו במצב צבירה מקצועי שמקביל לפתיחת העונה. זו לא היתה מכבי תל אביב של היורוליג ומנגד לא עמדה הפועל ירושלים של ליגת האלופות, אך בסוף זה היה טוב מכפי שאפשר היה לצפות

אלעד זאבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלעד זאבי

כמו הרבה דברים שדורשים הסתגלות כרגע, כך גם הדרישות שלנו מהכדורסל שלנו. חידוש ליגת העל בתקופה כזו הוא בבחינת לוקסוס שבמדינות אחרות מנעו מראש בחסות הקורונה. וכשמקבלים מנה חינם במסעדה, לא מדקדקים בצילחות.

אתמול ביד אליהו, היו הרבה דקות בהן מכבי תל אביב והפועל ירושלים - כל אחת בתורה - שיחקה כדורסל של "תגידו תודה". זו בשום אופן לא ביקורת על המאמץ של השחקנים, פשוט ביטוי למצב הצבירה המקצועי של שתי הקבוצות הגדולות בכדורסל הישראלי; בשלבי הסיום של העונה, במקום להיות בשיא בהיבטים של כושר גופני, חיבור, כימיה ותיאום קבוצתי, אנחנו מקבלים גרסאות כיסוי ללהיטים בכל הקשור לרמת ביצוע - שתואמת יותר מחנה קדם-עונה בבורמיו. הנה טיילר דורסי מפגין רגרסיה מפוארת לימים הראשונים שלו במכבי, ראשו מהדהד בקירות ההיכל, או ירושלים כולה נתקעת על 19% משלוש. אפילו העירנות של יאניס ספרופולוס היא לא מה שהיתה, ותעיד על כך העובדה שלפתיחת הרבע השני הוא שכח להעלות שחקן ישראלי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ