שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

לנבחרת ארה"ב היתה מטרה: שלא יזכרו את הטורניר הזה. היא כשלה גם בזה

עוד בתחילת אוגוסט במחנה שנערך בלאס וגאס, המאמן גרג פופוביץ' חשש מסגל השחקנים שיש לו לקראת גביע העולם. השחקנים שהגיעו ידעו דבר אחד, זו לא אולימפיאדה ולכן ייזכרו אותם רק אם יפסידו. אחרי ההפסדים לצרפת וסרביה - הם ייזכרו עם שיא שלילי

מארק סטיין, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ג'יילן בראון (מימין) וקמבה ווקר, בסיום המשחק. המטרה היתה שלא ידברו על הטורניר הזה בבית
ג'יילן בראון (מימין) וקמבה ווקר, בסיום המשחק. המטרה היתה שלא ידברו על הטורניר הזה בביתצילום: KIM KYUNG-HOON/רויטרס
מארק סטיין, ניו יורק טיימס

כשזה מגיע לגביע העולם בכדורסל, זה עובד בצורה הבאה עבור השחקנים בנבחרת האמריקאית: יזכרו אותך רק אם תפסיד. בטורניר צנוע במונחי תרבות הכדורסל האמריקאית, בטח בהשוואה לאולימפיאדה, רק הפסדים מושכים את תשומת לבה של התקשורת האמריקאית והציבור.

12 השחקנים שהסכימו לייצג את ארצות הברית בטורניר 2019 ידעו מה העסק שהם נכנסים אליו, עמוק בתוכם, כבר כשהצטרפו לסגל הראשוני. אך גם 12 המתנדבים הללו גילו את עומק הבור אליו נכנסו רק לאחר ההפסד ברבע הגמר ביום רביעי לצרפת,  89:79. הם היו חייבים להחזיק את יתרון 7 הנקודות שהיה להם על הצרפתים במהלך הרבע הרביעי ולמצוא איזושהי דרך לנצח את שני המשחקים הנוספים, בחצי הגמר מול ארגנטינה ובגמר מול ספרד או אוסטרליה. הנבחרת היתה חוגגת את מה שהשיגה ואז שוכחת ממנו באותה מהירות בה היו מתחילות ההכנות והתוכניות לאולימפיאדה בטוקיו 2020.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ