בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכבי ת"א אלופת המדינה: לא יותר מפלסטר

בסוף, כשדריק שארפ נכנס לדקות פרידה, התברר שהפיינל-פור הוא לא יותר מפלסטר צבעוני בטעם רע במיוחד על פצע שהזדהם מזמן

תגובות

אם שוכחים לרגע את ההפרש העצום בסיום, הדינמיקה של המשחק אמש מוכיחה שעל אף הבריחה לליגה האדריאטית והמקום המובטח ביורוליג, הפיינל-פור עדיין גורם לידיים של מכבי לרעוד. כשעונה שלמה מתנקזת למשחק אחד, גם קבוצה בריאה ובטוחה בעצמה יכולה להיכנע לעצבים. לא, אין הכוונה לשמעון מזרחי, שהשתולל ב-15 הפרש לאחר שריקה לשלוש שניות לחובת שחורציאניטיס - את זה הוא עושה גם במשחקי טרום עונה. אלא שהקבוצה של דייויד בלאט פשוט לא שיחקה היטב לאורך מרבית הערב.

הרכב מוזר. שארפ ובורשטיין, אתמול (תצלום: ספי מגריזו)

במחצית הראשונה בנתה מכבי את היתרון בזכות הכושר הלא הגיוני של דייויד בלו מחוץ לקשת, ועקב הקושי של גלבוע להסתגל לפער בין השביתה האיטלקית של ירושלים בהגנה לבין האינטנסיביות של הצהובים. כשגלבוע הסתגלה, היא גילתה שמכבי לא מאופסת. פארגו היה כבוי ולא בשליטה, אליהו ופניני צעקו זה על זה, החילופים האוטומטיים בפיק-אנד-רול היו רכים וקורטני פלס מצא עצמו חופשי פעם אחר פעם. גם בלאט היה לא מרוכז - אירוע נדיר העונה - כשנתקע באזורית דקות ארוכות מדי. אם גל מקל (עם כל הצער, בחירה מופרכת לשחקן העונה) היה מתעורר, גלבוע היתה יכולה לרדת למחצית בפיגור נמוך יותר.

גם את המחצית השנייה התחילה מכבי ברצף של איבודים, וסגרה את הסיפור רק בהרכב מוזר, עם בורשטיין ומצ'באן, שהזכיר שזו תהיה טעות להשאיל אותו. גם אז, זה היה קשור יותר ליום קליעה טוב מאשר לכדורסל איכותי, בניגוד חד לעונה של מכבי.

היה יכול לעשות יותר. מקל, אתמול (תצלום: ספי מגריזו)

אבל בסוף, כשדריק שארפ נכנס לדקות פרידה, התברר שהפיינל-פור הוא לא יותר מפלסטר צבעוני בטעם רע במיוחד (בראשות הראפר האפילפטי בהצגת השחקנים) על פצע שהזדהם מזמן. כי חוסר התחרותיות הוא רק קצה הקרחון של מצוקת הענף. התסמינים החמורים יותר, שבאו לידי ביטוי גם בשלושת הימים האחרונים, הם הכדורסל נטול הגבוהים שלא משוחק באף ליגה רצינית בעולם, ההגנות רוויות הגימיקים ובעיקר הרמה הנמוכה של השחקן המקומי - חרף שנים ארוכות של חוק רוסי, שיש לקוות שנקבר אמש סופית.

את כל זה אי אפשר לפתור באמצעים קוסמטיים, אלא עם הרבה עבודה קשה. כי את האליפות לקחה העונה, יש לזכור, לא רק הקבוצה העשירה ביותר, אלא גם המאומנת ביותר, וגם זו שדורשת מעצמה יותר מכולן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#