בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפילו פיני גרשון לא שינה את הפועל חולון

"הפועל חולון בלי אי ודאות כלכלית היא לא הפועל חולון". תחת הסיסמה הזו, שמיטיבה לבטא המנכ"לית עדי שטדלר, מנהלים חבורת אוהדים, מאהבים וחולמים את המועדון הכי מסקרן שיש לליגת העל להציע העונה. הם האנשים ששומרים עליו בחיים

תגובות

ארבעה באוקטובר, צהרי היום. יממה אחרי ניצחון במשחק הכנה מול עירוני אשקלון, כשברקע יריעות בד ענקיות מרוססות בסיסמאות - "Hell-The Purp" ו"המלחמה החלה" - מתקבצת הפועל חולון החדשה בהדרכת דן שמיר לאימון קל. את מעט האוויר שיציל ממחנק אפשר לשאוף מקצה הטריבונה העליונה, דרך חריץ הפונה למגרש הכדורגל הסמוך. באולם הפחים, מיזוג אפשר למצוא רק במשרדי ההנהלה שבקצה המסדרון.

לעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

האולם צבעוני, בנוי כמו קולוסאום. הכיסאות אדומים-כתומים, יציעי הבטון ממול סגולים-צהובים. יורם דרור, איש המשק, מתחמש בכפפות ובמטאטא, מוכן להתמודדות עם שיירי הפיצוחים של העונה שעברה, אז עמדה הקבוצה בפני תהום פיננסית. "יותר מדי לכלוך", הוא מחייך ומבריש עוד מדרגה.

העונה, חולון רוצה לעשות את זה נקי. בלי חובות, בלי עיכוב משכורות. "לא תכננו שתהיה לנו קבוצה חזקה השנה", אומר אמיר מזרחי, ששימש בעבר מנהל הקבוצה, ולפני שנה וחצי ירד שוב מהיציע והפך לחבר הנהלה. "אחרי שהבנו שלא יהיו יורדות, חשבנו לבנות קבוצה צעירה - עם שלושה זרים במקרה הטוב - ולנסות לכסות את החובות".

שרון בוקוב וניר קידר

טרודים וחרדים לעתיד הקבוצה, התאספו חברי ההנהלה לישיבה לילית בביתו של היו"ר, עו"ד חגי שבתאי. "ישבנו במרפסת וירינו חצים לכל הכיוונים, עד שחגי הציע לפנות לפיני גרשון", מספר מזרחי, "שאלתי את עצמי איזה אינטרס יהיה לו לעשות זאת. ידענו שהוא מסוגל למשוך אלינו ספונסרים ורצינו אותו, בכל תפקיד שיבחר".

שבתאי נזכר: "ידעתי שדרוש מהלך שובר שוויון. פניתי לפיני בהודעת טקסט, הוא ענה מיד ואז ניהלנו שיחה ארוכה בטלפון. גילינו שיש על מה לדבר. הגעתי עם חבר ההנהלה יענקל'ה הרן לפגישה אצל פיני והיתה לי תחושה שהוא יסכים להצטרף. הבית שלו, אחרי מכבי תל אביב, הוא חולון".

מזרחי היה מהראשונים להתבשר על לחיצת היד: "סימסתי לאוהדים המקורבים שלי שהולך להיות משהו גדול, אבל לא גיליתי מה. אחר כך הגיעו הטלפונים והברכות".

כך הפך בסוף יוני אחד המאמנים המעוטרים בכדורסל האירופי לראש קבוצת הניהול של הפועל חולון. תוך שבוע רקמו מזרחי ושותפיו מהלך נוסף. מוטי דניאל, יליד העיר, בעל קריירת משחק מזהירה ובשנתיים האחרונות מנהל מקצועי באליצור יבנה, מונה למנכ"ל. "אחרי הפרישה ידעתי שאני לא רוצה לאמן. הייתי סוכן כמה שנים וגם את הצד הזה לא אהבתי", נזכר דניאל איך מצא את מקומו, "ביבנה הבנתי שטוב לי בנישה הניהולית".

דניאל נחת בחולון בשיא הלחץ - גיוס כספים, החתמת שחקנים וערימות של אתגרים לוגיסטיים - אך גלישתו של הפורוורד בדימוס לתפקיד היתה טבעית לגמרי. "אני צריך אמנם עזרה בפרטים הקטנים, אבל בגדול לא הייתי זקוק לחפיפה כדי להבין מה נדרש", אומר דניאל, "חלק מה-DNA שלי הוא להיות בתוך קבוצת כדורסל. אני אוהב את הדינמיקה שלה ויודע בדיוק איך היא צריכה להתנהל".

הצטרפותו של דניאל למערכת הצליבה פעם נוספת בין מסלולי החיים שלו ושל גרשון. בילדותו בחולון גדל באותו בניין בו התגורר המאמן, שהעלה אותו בגיל 15 וחצי לקבוצת הבוגרים. בהמשך שיחק בהדרכתו בהפועל ירושלים ובמכבי ראשון לציון. "פיני הוא איש עם כריזמה", מחמיא דניאל, "כשהוא נכנס לחדר, כל העיניים נשואות אליו וכולם מקשיבים. הוא שולף, האמירות שלו חזקות ונשארות באוויר הרבה זמן. יש לו משפטים שאנשים מצטטים שנים. הכריזמה לפעמים גם פגעה בו, אבל לרוב פעלה לטובתו".

שרון בוקוב וניר קידר

כמו רבים אחרים בהנהלה ומסביבה, משוכנע דניאל שהקסמים אותם הפעיל גרשון על המשקיעים הפוטנציאלים הצילו את המועדון מהתמוטטות: "הוא החמצן שחולון קיבלה כדי להגיע לאן שהגיעה. אם הקשר עמו לא היה נוצר והוא לא היה לוקח על עצמו את המשימה, אני משוכנע שהקבוצה לא היתה מצליחה לפתוח את העונה".

לאימון הערב בחמישה באוקטובר הגיע המנכ"ל הטרי אחרי יום עמוס פגישות. מאובזר בחולצה מכופתרת בצבע אפרסק, מכנסי ג'ינס ואוזנייה למכשיר הסלולרי שלא נתנה לו מנוח, ניגש דניאל לניב סולומון, הסנטר הצעיר, ונידב כמה טיפים על שחרור הכדור מהיד וסגנון הזריקה לסל. אחר כך תפס את שמיר, רגע לפני שהמאמן יצא מהאולם, והשניים ניהלו שיחה ארוכה על כסף, כדורסל ומה שביניהם.

"הראייה של שמיר רחבה ולא מצטמצמת רק לפיק-אנד-רול", מנתח דניאל את הכימיה ביניהם, "הוא מתעניין גם בדברים מסביב. על פי התפישה שלי, אין צורך לשגע את המאמן בטקטיקה, אבל ברמה האסטרטגית בהחלט יש מקום לתרום מהידע שלי". כאשר שמיר עזב לביתו, התפנה המנכ"ל לדו קרב קצר מול ליאם, בנו בן ה-11 ושחקן קבוצת הילדים ("תפקיד ניהולי או לא, בהוויה שלי אשאר כדורסלן עד יום מותי"). יחד המתינו האב ובנו לשון (22), האח הבכור לבית דניאל, שיפתח עונה נוספת בקבוצה הבוגרת.

"היה לי הרבה יותר נוח לשבת ביציע, להתרגש מדברים יפים שהוא מבצע על המגרש ולהתעצבן כשהוא עושה שטויות", מגלה האב, "אני מנסה לעשות הפרדה כדי לתת לשון את הבמה. אני לא חי את החיים שלו ואת המשחק שלו אלא משתדל להפריד, כי גם ככה הוא בסיטואציה קשה - מהיום בו הוא התחיל לשחק משווים אותו אלי. אני מאמין שהדברים שהוא הראה עד היום רחוקים מאוד מהפוטנציאל שלו".

כמה דקות לפני כן, כשהאימון בעיצומו, מגיחה לאולם עדי שטדלר. עד הצבא היא שיחקה בקבוצת הנוער של אליצור חולון, ולפני חמש שנים הצטרפה לקבוצת הגברים כמנהלת השיווק. לימים, מצוידת בתואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, הפכה למנכ"לית, תפקיד אותו תחלוק עם דניאל. היא עולה לפארקט וסופרת באצבעותיה כמה שחקנים יצטרכו להיכנס בסיום האימון למשרדה ולחתום על חוזה. הסלולרי, כמתבקש, דבוק לאוזנה.

לצד ההתחדשות, נזכרת שטדלר בימים השחורים אשתקד. "היה קושי עצום ודאגה איך מעבירים את הימים ומשלמים לאנשים", היא מספרת, "נאלצתי לעמוד מול השחקנים והצוות המקצועי ולהגיד ‘חכו עם המשכורות'". בנוסף לצרות הכלכליות, התמודדו חברי ההנהלה עם חזית נוספת - מול אנשי ההנהלה הקודמת, שחזרו ליציע בעל כורחם והמרידו אוהדים רבים נגד יורשיהם. "לא היה נעים לקרוא באינטרנט על אוהדים שמאיימים לשרוף את הרכב שלי", מספרת שטדלר, "בהחלט פחדתי, אבל אני לא מרימה ידיים".

מזרחי עמד במוקד הסכסוך. "החיים האישיים נפגעו", הוא מגלה ומוסיף כי משפחתו נחשפה לאיומים, "אך גם אלה שלא רוצים אותנו בהנהלה אוהבים את הפועל חולון, כל אחד בדרכו. חלקם חברים שלי ואני לא מפקפק בנאמנות שלהם למועדון, אלא בהתנהלות ובהתנהגות שלהם". באחרונה, כחלק מהרוח האופטימית שאופפת את חולון, חותרים הצדדים לסולחה, תוך שילוב חלק מהמתנגדים בהנהלה הנוכחית.

שרון בוקוב וניר קידר

כעת, הרחק מעין הסערה, מנסים קברניטי חולון לרתום כמה שיותר משקיעים. עמוק בתוך חודש אוקטובר, כולם מודעים לפער הניכר בין הציפיות עם בואו של גרשון לבין המציאות העכשווית: לצד סכומים לא מבוטלים שגויסו, לחולון עדיין אין ספונסר ראשי והיא בקושי גירדה את תקציב המינימום.

"נכון שהציפיות היו שדברים יקרו הרבה יותר מהר והרבה יותר בגדול, אבל אני לא בטוח שהן היו ריאליות", מנתח דניאל, "קיווינו שתוך חודשיים-שלושה יבואו וישימו פה מיליוני שקלים, אבל דברים כאלה לוקחים זמן. אני אופטימי. מצבנו הרבה יותר טוב משהיה לפני חודשיים, ופחות טוב ממה שרצינו. אבל זה חלק מהעבודה והחוויה".

"אנשים הראו התלהבות, זרקו סכום מסוים וכשבאנו לחתום איתם, הסכום קוצץ בחצי או הפך לאפס", מספרת שטדלר תוך כדי שהיא מתאמת בטלפון את הצילום הקבוצתי של הפועל חולון גרסת 2011/12, "היו גם דברים שאי אפשר לצפות. חברת תיירות חתמה אתנו על משהו הרבה יותר גדול ממה שחולון ידעה כל השנים, ואז פשטה רגל. זה מאכזב אותי, אבל גם מה שיש היום טוב בהרבה מהשנים הקודמות. ידעתי שכך דברים יתנהלו כי קבוצות אחרות התחילו לגייס כספים במאי, כשאצלנו עדיין היו עסוקים בהישרדות. כרגע אנחנו ממש על סף כיסוי החובות".

דניאל סוגר הזמנה לבית המלון באשקלון, שם תקיים הערב חולון את משחק הבית הראשון שלה מול מכבי ראשל"צ (בשל עונש רדיוס), וטוען: "יש פה רקע כלכלי לא פשוט. בשנים האחרונות חולון חיה בזכות המסורת והקהל התומך. קבוצות אחרות לא היו מחזיקות מעמד מול הקשיים שחולון נתקלה בהם". מזרחי מוסיף: "מלבד מכבי תל אביב, שהספונסרים באים אליה, כל יתר הקבוצות צריכות לרדוף אחריהם. מי שייתן כסף למועדון כמו שלנו הם אנשים שמקורבים למערכת או מרגישים שייכות. בשנה שעברה, אשתו של מורן רוט (קפטן חולון, א"ט) סידרה לנו ספונסר וחצי. העונה מורן שידך לנו אדם מאוד גדול, ואולי זה יסתדר אתו".

סיפורו האישי של מזרחי (40) ממחיש את תשוקתו לקבוצה. "לא נולדתי מנהל, נולדתי ביציע", הוא מספר, "הייתי ילד, לא היה לי כסף ואבי קנה לי את המינוי הכי זול, לשער 4. אחר כך עברתי לשער 3 ודפקתי על הפחים, בהמשך נדדתי למקומות המסומנים בשער 2, וב-15 השנה האחרונות, מאז שאני עצמאי, יש לי זוג כרטיסים לכיסאות על הפארקט. בכל שנה אני משלם עבורם מחיר מלא, למרות שאני משקיע בקבוצה המון זמן בהתנדבות".

לחולון, כאמור, חזר לקדנציה שנייה בתזמון גורלי. "למדתי לנהל מהחיים", הוא אומר בעודו חותם על צ'קים לפקודת איגוד הכדורסל, "אין לי בגרות, גמרתי בקושי 12 שנות לימוד. נולדתי בחולון וכנראה שגם אמות פה. לא הפסדתי משחקים גם בליגה השלישית. אתה יודע כמה פעמים בחיים הגעתי לאילת? טסתי, הייתי עם הקבוצה בקלאב הוטל, נכנסתי למשחק וחזרתי הביתה בחצות. כשהתחתנתי, אשתי ידעה שיש לי ‘מאהבת'".

שרון בוקוב וניר קידר

לצד האכזבה והקושי להתרומם, משוכנעת שטדלר כי הייחוד של חולון יוביל אותה אל היעד. "חולון שפותחת את העונה בלי אי ודאות כלכלית היא לא חולון", היא אומרת בחיוך, "אבל אף אחד לא יכול למוטט אותה. זה מועדון מספיק חזק ומותג מספיק גדול כדי שלא יתרסק. פיני לא הגיע לפה סתם, כנראה שגם הוא רואה שיש קסם במקום הזה. הרבה פעמים שאלתי את יענקל'ה, אמיר וחגי ‘למה?'. אלה אנשים שהשקיעו כסף מהכיס הפרטי שלהם. אתה נשבה בחיידק הזה. איזו קבוצה מביאה למשחק אימון 500 איש?".

המנכ"לית, כך אומרים, מעדנת את המערכת ברגישות, בקסם ובכנות שלה. "מכבדים אותי בזכות מי שאני, לא בגלל שאני אישה", היא משוכנעת, "אני בן אדם אמיתי שאומר את הדברים כמו שהם. יכול להיות שיש מנכ"לים שאומרים ‘בזה אני לא מתעסק', אבל אני מתעסקת בהכל. בהודעה הראשונה ששלחתי לזרים, בזמן שהיו עדיין בארה"ב, כתבתי שאפתור להם כל בעיה שיש, גם אם היא נראית להם מטופשת".

באחד הימים נכנס למשרדה דן גרונפלד, המתאזרח של חולון ומשחקני הרכש הבולטים של הקיץ. הסמול פורוורד, שלווה בארוסתו, דיווח כי המדפסת בביתם התקלקלה. שטדלר שמחה להעמיד לרשות בת הזוג את משרדה. גרונפלד, מצדו, לא הסתפק רק באמירת תודה. "מה יש לך? את נראית טרודה", פנה למנכ"לית. "אין לי כוח לכל היום הזה", השיבה. "את צריכה חופש?", חייך אליה. "גם אם אני צריכה חופש", ענתה, "עכשיו אני לא יכולה לקבל אותו". "את צריכה חיבוק?", הגיב, "אם את צריכה, תגידי לי". שטדלר שמחה שהשחקנים הבינו את המסר. "יש פה חום, וזה חלק ממה שאני מנסה לשדר להם", היא מספרת בסיפוק, "כשהאדם מולך מרגיש שאתה מדבר מהלב ומהראש ביחד, זה קונה אותו".

על הקיר מאחוריה תלוי דגם מוקטן של צלחת האליפות מ-2008. את סל האליפות של מאליק דיקסון פספסה כי הרכינה את הראש מרוב מתח. ממעמקי המגירה היא שולפת את המדליה שקיבלה עבור הזכייה בגביע המדינה שנה לאחר מכן. את השלשה המשוגעת של בריאן טולברט הסתירו לה שחקני הספסל. "החלום הגדול הוא שתהיה לחולון יציבות כלכלית ואם ספונסר ידחה אותנו, לא נצטרך לשאול ‘מה עושים?' כמו בשנה שעברה", אומרת שטדלר.

על הפארקט בתשעה באוקטובר מתרגלים השחקנים עוד תנועה בהתקפה. מסביב לקשת השלוש מתמקמים שמיר ועוזריו, אלעד חסין ורפי זילברמן. מהספסל משקיף גם גרשון, וכך בוחנות שמונה עיניים כל תזוזה בעיסה המתגבשת לכדי קבוצה מסקרנת. ביציע יושבים ארבעה מאוהדיה הוותיקים של חולון. "תגיד", מסנן לזילברמן ישראל פסו, הידוע בתור האחראי על הנפת שחקני חולון על כתפיו, "כל השחקנים כבר עברו בבקרה? במחזור הראשון אנחנו רוצים לראות את כולם, רוצים קצת נחת". עוזר המאמן מהנהן: "בחולון בחיים לא תהיה נחת, אבל אחרי השנה שעברה הכל קטן עלינו".

שרון בוקוב וניר קידר

האוהדים מטלפנים לחבריהם ומנסים לסדר טרמפים למלחה, שם תקיים חולון משחק רשמי ראשון במסגרת גביע צ'אנס, מול גלבוע/גליל ("המנחוס שלנו"). למחרת, ארבעה ימים אחרי שהובסה בידי הפועל ירושלים במשחק אימון, חזרה חולון לבירה ושחטה את סגנית האלופה - טזמין מיצ'ל ריחף, רון לואיס צלף ורוט הראה שהוא מסוגל לסחוב את החבר'ה על הגב גם העונה. שלישיית המאמנים בחולצות פולו סגולות בהירות התענגו על הספסל, גרשון בבגדים שחורים הגניב חיוך ביציע. נכון שמדובר רק בחימומון של טרום עונה, אבל אין כמו תצוגה שתצית את הדמיון ואולי, מי יודע, תשכנע עוד ספונסר מתלבט.

בגיל 48 מתמרן דניאל בין הקופה של חולון לבין עיסוקו כמנהל תיק לקוחות בחברת אבטחת המידע "ספיידר פתרונות". זה עתה חגג את הולדת אלה, בתו היחידה אחרי ארבעה בנים. "החיים מאתגרים, אבל אין אצלי לחץ", הוא אומר, "כילד חלמתי שהפועל חולון אלופת אירופה. היום, אני מסתכל על הקבוצה וגאה להיות חלק ממנה. בלב אני מקווה שתגיע ההצלחה הכי גדולה שאפשר ושהקבוצה תמצה את הפוטנציאל שלה, ובראש אני מייחל שהיא תהיה מאוזנת כלכלית ותתנהל באופן תקין, כדי שיהיה אפשר להסתכל קדימה, אל האולם החדש שיקום, ולהגשים את החזון של הפועל חולון".

גם מזרחי מפנטז על אליפות. "עוד אחת", הוא מחייך, "אבל הפעם כשאני באמת שם". כשמחייגים לסלולרי של האיש והקוקו הקטנטן, שומעים את השדר עמית הורסקי משתנק מהסל שהביא לחולוניה את הגביע ב-2009. "חלק מהאנשים כועסים עלי שאני עונה באמצע ולא נותן להם לשמוע עד הסוף, ואחרים כבר שנתיים מתחננים שאחליף", הוא מעיד ומבטיח: "אין בעיה, ברגע שניקח אליפות או גביע, אעשה זאת".

חבר ההנהלה הקודמת של הקבוצה, איתן לנציאנו, מסר בתגובה: "חבל שנעשה שימוש במלה 'המרדה' בכתבה. חשוב לזכור כי הם אינם היחידם שהשקיעו כספים במועדון. בכל מקרה, אני מאחל לקבוצה בהצלחה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#