בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרמאר, סמית', סופו, אליהו ואני

18 שנה אחרי שעזב כהבטחה גדולה את קבוצת הנוער של מכבי ת"א ובגיל 33, חוזר אלון שטיין כשחקן סגל מן השורה

3תגובות

לא הרבה שחקני נוער במכבי תל אביב הצליחו לקפוץ לקבוצה הבוגרת. אלון שטיין הוא אחד מאותם מעטים, מצטרף לרשימה שכוללת שמות כמו ברקוביץ', ארואסטי, הלפרין וכספי. אמנם עברו 18 שנה מאז הצטרף למחלקה, אבל לפני שבועיים, במשחקי גביע צ'אנס ובגיל 33, קיבל שטיין דקות ראשונות במדים הצהובים.

לעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

הכל התחיל בקיץ שעבר. "דייויד בלאט פגש אותי, אמרתי לו שאני מחפש קבוצה", מספר שטיין, "הוא אמר: בוא תתאמן אתנו, שמור על כושר ותעזור לנו'. היה לי משבר משפחתי באותה תקופה ועוד חשבתי לחזור ללוגאנו השווייצית, אז לא עשיתי כלום. אחרי כמה שבועות הלכתי עם חבר למשחק בעמק חפר ופגשתי שוב את דייויד. מכבי בדיוק שחררו את אלישי כדיר ונשארו עם 12 שחקנים, אז הוא אמר שאבוא לאימונים ואעזוב כשארצה. באותה שבת היה לי אירוע משפחתי, אז ויתרתי על האימון, אבל בראשון ב-09:00 דייויד התקשר ואמר לי: תאם עם גור שלף (מנהל הקבוצה, א"ל) ובוא לאימון'.

מגריזו ספי

"התייצבתי לאימון הראשון, חשבתי שתוך שבוע-שבועיים אמצא משהו או שמכבי יביאו שחקן, אבל מהרגע הראשון קיבלו אותי, למרות שלא הכרתי כמעט אף אחד. הצבתי את חודש ינואר כיעד ואמא שלי הציעה שאם לא אמצא עד אז קבוצה, אסע לאחותי בארצות הברית, לנקות את הראש. אבל היה לי טוב במכבי, הרגשתי חלק מהקבוצה, נסעתי איתם למשחקים בארץ והיה כיף. הלכתי עם חיוך. היו לי הצעות מגרמניה, אבל העדפתי להישאר".

בבוקר ה-20 למארס ציפתה לשטיין הפתעה. "יומיים לפני משחק ההצלבה מול קאחה לבורל ביורוליג, היה אימון בוקר. קבעתי אחרי זה ארוחת צהריים עם חבר. כשבאתי להתאמן בחדר הכושר לפני האימון, גור ניגש אלי ושאל אם יש סיכוי שאעלה איתם על המטוס לוויטוריה. אמרתי למה לא?'. ביקשתי רק שישחררו אותי להתכונן, אבל דייויד בלו מתח את המפשעה ובלאט אמר: אם אתה הולך, אין אימון'. יצאתי מיד אליהו ב-13:24, נסעתי בטירוף הביתה והספקתי לחזור לשדה התעופה עד 15:00 ולעלות על הטיסה. אחר כך נסעתי עם מכבי גם לפיינל-פור".

נסיעות לחו"ל זה נחמד, ולא רע גם לבחון את יכולות החדירה שלך לצבע כשמנגד עומד סופוקליס שחורציאניטיס, אבל שטיין עדיין ראה בעצמו כדורסלן מקצועני. אחרי שנה כשחקן אימונים, הוא חיפש בקיץ קבוצה בה יוכל באמת לשחק. אז בלאט הופיע שוב, ואמר לשטיין שיוכל להפוך העונה לשחקן סגל לכל דבר, בעיקר בגלל החוק שמגביל את רישום הזרים בטופס משחקי הליגה לארבעה בלבד.

"באותו רגע מכבי הפכה לעדיפות הראשונה שלי", מספר שטיין, "עברתי הרבה, אני לא ילד ואני יודע איפה אני נמצא. בכל מקום לא הייתי שחקן חמישייה ואפילו לא שחקן שישי-שביעי. אני רואה איך נראות חצי מהקבוצות - ארבעה זרים, שני ישראלים בכירים והשאר צעירים. שמחתי שיכולתי להישאר במכבי".

יוצא לטיול

מגריזו ספי

השאלה החשובה היא למה שטיין, פרוספקט אדיר בתחילת שנות ה-90', לא מגיע למכבי במעמד אחר. ג'ורדן פרמאר, עליו שומר שטיין באימונים, קלע 54 נקודות במשחק השיא שלו בתיכון טאפט היי. שטיין, בגמר כיתות ח' ב-92' באוסישקין, קלע 60 נקודות בהפסד של אבן יהודה 69-70 למכבי ראשל"צ.

שטיין זומן לכל הנבחרות הצעירות כחריג גיל, כשהוא צעיר שנה, שנתיים או ארבע שנים משאר חבריו. לטענת שטיין, זה דווקא מה שפגע בו: "אני יליד 1978, אבל בנבחרות שיחקתי עם שנתון 1976, שהיה חלש. חוץ מירון להט, אף אחד מהנבחרת ההיא כבר לא משחק. זיהו אותי עם שנתון שלא הצליח וזה פגע בי. הרי זוכרים פה שחקנים רק על פי תוצאות והישגים".

שטיין עצמו לא חף מביקורת, בעיקר בשל הגנתו הרכה. "שטיין לא יכול לשמור על שיח", כתב עליו רון קופמן ב"ספורט הארץ" במהלך אליפות אירופה לנוער ב-1994. "מגיל 15 הדביקו לי סטיגמות וקשה לי להשתחרר מזה. אבל אם אני מסיים את אליפות אירופה במקום החמישי במלכות הסלים, בטורניר בו שיחקו נוביצקי ומתיאש סמודיש, איך אפשר לתלות בי את חוסר ההצלחה?".

כבר בכיתה י"ב עזב שטיין את מכבי והצטרף להפועל גליל עליון, שם פגש את בלאט לראשונה. "שם נכנסתי בפעם הראשונה לחדר כושר", מספר שטיין, "השנים שם היוו תקופה של למידה עבורי, למדתי הרבה כדורסל". בקיץ 99' קיבל לידיו קבוצה קטנה, העולה החדשה מכבי קרית מוצקין, אבל ירד איתה לליגת המשנה. "השנה הכי גרועה", קובע שטיין, "קלעתי בדאבל פיגרס, אבל היתה קבוצה לא טובה. פיספסתי את כל הסיבוב השני בגלל אבעבועות רוח, חזרתי ועשיתי תאונת דרכים. אחר כך חזרתי לגליל, אבל טעיתי כשסרבתי להצעה מפבריאנו מהליגה השנייה באיטליה".

בהמשך שטיין היה שותף לעליית ליגה עם הפועל ת"א תחת אריק שיבק, ואחר כך ניצל את הדרכון הגרמני כדי לחתום בברמרהאבן מליגת המשנה ובז'נווה השווייצית. "באירופה היה מדהים, למדתי המון", הוא מספר, "נבחרתי לבוסמן המצטיין בליגה השנייה, עלינו ליגה, הייתי קפטן". זימון לנבחרת לא הגיע. "הזמינו שחקנים מהליגה השנייה במכללות, אבל לי אפילו לא קראו", אומר שטיין, "כשסיימתי את העתודה, קראו לי לבוגרת, אבל העדפתי לוותר כי היה עלי עומס. בדיעבד אולי טעיתי".

חצי עונה לא טובה אצל אריק שיבק באמסטרדם גרמה לשטיין לחזור לישראל, להפועל באר שבע מהלאומית. "היה משהו מנוכר באמסטרדם, לא התחברתי לקבוצה", מספר שטיין, "בדיעבד, היתה טעות ללכת גם לבאר שבע. חשבתי שאני בא לקבוצה שרוצה לעלות ליגה, אבל אחרי חצי שנה הקבוצה התפרקה והחוזה שלי בוטל". בקיץ 2008 קיבל שטיין הצעות מליגת העל, אבל העדיף להישאר בלאומית, הפעם באליצור יבנה. "אם אני מתאמן פעמיים ביום, אני לא מוכן שישלמו לי 5,000-6,000 שקל בחודש. יבנה הציעה שכר גבוה יותר, אבל גם אמרו לי ששמעו שאני נפצע הרבה ומחסיר אימונים. באמצע העונה הגיעו ואמרו לי שהלוואי שכולם היו עובדים כמוני".

בהמשך, בלוגאנו, שטיין חשב שהוא מצא את הבית שלו לשלוש שנים לפחות. "זה היה גן עדן עבורי", הוא מספר, "באמצע העונה הודיעו לי על סיכום לשלוש שנים, אותן אתחיל כשחקן ואחר כך אשתלב בצוות המקצועי וארש את המאמן". אלא שהחוזה לא נחתם ("גם שם יש פוליטיקות", על פי שטיין) ובקיץ שעבר נשאר הרכז, אחת התקוות הגדולות של הכדורסל הישראלי אי פעם, ללא קבוצה.

שלשת בכורה

מהמצב הזה, כפסע מסיום הקריירה, נחת שטיין במכבי. אחרי שבעונה שעברה קיבל רק החזרי הוצאות, העונה חתם שטיין על חוזה. הוא לא נכלל בסגל לליגה האדריאטית וליורוליג, אבל ברבע גמר גביע צ'אנס, מול ברק נתניה, קיבל 12 דקות ותרם שלשה והוסיף עוד שש דקות בליגה מול גלבוע/גליל.

"בגדול אני משחק בגארבג'-טיים, אבל אני בא רגוע, בלי לחץ. המטרה שלי היא לעזור במכבי ואני לא בא להוכיח. אני גם לא בא לעשות משהו כדי לקבל דקות. אם דייויד יעלה אותי, אשחק. אין מצב שאלך הביתה ואחשוב למה הוא הכניס אותי רק ב-20 הפרש".

על הדרך, קיבל שטיין הזדמנות לאמן את אחת מקבוצות הנערים של מכבי. "האימונים והמשחקים של הקבוצה מתואמים על פי אימוני הבוגרים", הוא אומר, "חשוב לי להנחיל יסודות והבנת משחק. השחקנים היום אתלטים עם פוטנציאל, אבל חסרה להם הבנת משחק. אני רוצה שהילדים יעבדו נכון. ילדים באים וישר מעיפים שלשות וזורקים מהחצי. אני אומר להם שיתאמנו אפילו פחות, אבל שיעשו יציאה לקליעה, שליטה בכדור ואחד על אחד. זה משעמם, אבל ככה מתקדמים. גם לי זה היה חסר כשגדלתי, אבל זה היתרון שלי כמאמן".

שטיין, שלף ובלאט יצרו במכבי מעין איחוד של גליל עליון משנות ה-90'. "סגרתי איתם מעגל", אומר שטיין, "עשיתי אצל דייויד את הצעדים הראשונים שלי ואני לא מתבייש להגיד שגם אסיים אצלו. אני מעריך את העזרה שלו ושל גור בתקופה הקשה שעברתי, אני יכול לסמוך על שני האנשים האלה. מרגש אותי לשחק עם השחקנים הכי טובים ולהתאמן אצל המאמנים הכי טובים. אני נמצא במקום מדהים, שמח ונהנה גם כשאני לא משחק".

מה אתם אומרים? מה חשבו הקולגות, המאמנים והמבקרים על אלון שטיין לאורך השנים?

רלף קליין: "שטיין שחקן מעולה, הוא היה הדבר הגדול הבא, ילד פלא, שחקן הנוער הטוב בארץ"

דיוויד בלאט: "שטיין שחקן טוב, משמעותי, מוערך ומוביל בליגה"

אריק שיבק: "כישרון גדול ומאוד מבטיח, תמיד הקדים את השנתון שלו"

רון קופמן, "ספורט הארץ": "שטיין לא יכול לשמור על שיח עגבניות"

מנו שמיט, מאמנו בז'נווה: "מקצוען אמיתי, מנהיג שמבין את המשחק, תענוג לעבוד אתו"

אקסל פלוגר, ששיחק עמו בברמרהאבן הגרמנית: "הוא חבר שלי, מקצוען אמיתי, כל חייו סביב הכדורסל"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#