בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אירופה, יש לנו בעיה

לא כל שחקני ה-NBA שנהרו לאירופה מצליחים להתאקלם לחיים, לתרבות ובעיקר לסגנון המשחק החדשים. מצוקות הכוכבים ביבשת הזקנה

תגובות

"הייתי יכול לשבת בבית, לשחק NBA בפלייסטיישן ולהשיג בדיוק את מה שהשגנו באימון היום" (טיי לוסון, שחקן דנוור בעונה שעברה וז'לגיריס קובנה בהווה, נותן כבוד לשיטות האימון באירופה באמצעות הטוויטר ועל הדרך מזמין עליהום מצד האוהדים)

לעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

כשטיי לוסון חתם בז'לגיריס עד שתסתיים השביתה ב-NBA, הוא חשב על כסף קל וחוויה לכל החיים. אחרי עונה של 11.7 נקודות ו-4.7 אסיסטים למשחק במדי הנאגטס, לוסון - מהשמות הגדולים שנחתו באירופה הקיץ - חשב לבטח שיוכל לנפק מספרים זוהרים יותר במדי הקבוצה הליטאית, ובמקביל לצבור את הרווח התרבותי שטמון במעבר לאירופה. אז חשב.

אי-פי

בחודשיים שעברו מאז, הוא צובר הרבה שעמום ובעיקר ערימות של תסכול. בעוד חברו סוני ווימס, שהגיע לז'לגיריס מטורונטו, נותן תפוקה טובה יחסית, לוסון לא ממש מוצא את עצמו - מחוץ לפארקט ובעיקר עליו (פחות מ-20 דקות ותשע נקודות למשחק). זה מה שגרם לרכז בן ה-23 לצייץ את האמור לעיל, כמה שעות לפני המשחק שלשום במלאגה. התגובות הנזעמות לא איחרו להגיע כמובן.

"לוסון המסכן צריך לסבול את כל האירופיים האלה שמעולם לא נגעו בכדור", הקניט אחד האוהדים. מגיבים אחרים היו פחות משועשעים ויותר אכזריים, חלקם אפילו גזענים. "לא ידעתי שגזענות עדיין קיימת", הגיב לוסון, "יש אדיוטים שלא יודעים כלום על כדורסל. אולי איאלץ לארוז את חפציי". על אוהד נוסף, שטען כי לוסון אינו משקיע מספיק במשחקים, השחקן אף איים: "אחטיף לך כהוגן אם אפגוש אותך באופן אישי".

"מישהו יודע איך אני גורם לפלייסטיישן אמריקאי להעלות משחקים אירופיים? אני סובל כאן!" (סוני ווימס עולה על הפער המשמעותי ביותר בין היבשות)

לוסון אמנם נרגע בינתיים ("לא אעזוב... החיים במדינה אחרת הם משוגעים, אך אני בחור קשוח שלא בורח מסיטואציות כאלה", צייץ בהמשך), אבל המקרה שלו מבטא סימפטום. מדובר בדוגמה קלאסית להלך המחשבה המוטעה של רבים משחקני ה-NBA שנחתו באירופה לאחרונה. בתיאוריה, לשחק כדורסל ביבשת אחרת בזמן שחבריך יושבים בבית, לקבל כסף טוב ולראות קצת עולם נשמע כמו עסק לא רע. בפועל, הדברים מסובכים יותר. מעבר לקושי המובן מאליו בו נתקלים בזמן מעבר למדינה ולתרבות שונה לגמרי - ובהתרגלות לרעיון שצריך לנסוע באוטובוס שלוש שעות ביום של משחק, למשל - שחקני ה-NBA פשוט מתקשים להסתגל לסגנון המשחק האירופי. אפילו הכוכב הגדול מביניהם אינו יוצא מהכלל.

"זה משחק שונה לגמרי, אין היבט אחד שדומה ל-NBA", הודה לפני שבועיים דרון וויליאמס, כוכב ניו ג'רזי, שחתם בבשיקטאש תמורת חמישה מיליון דולר. בתחילת החודש האולסטאר איכזב קשות את האוהדים עם משחק נוראי בבלגיה מול מונס של אריק שיבק (שבע נקודות בשלוש מ-13 מהשדה ושישה איבודים), שהסתיים בהפסד שעלה לקבוצתו במקום ביורוקאפ. "יש כאן פחות ריווח של המשחק והשיפוט שונה לגמרי. עדיין לא מצאתי את הקצב שלי", תירץ לאחר מכן.

אי-פי

הפיסיות המוגברת באירופה והשיפוט הסלחני הם תירוצים שחוזרים על עצמם בקרב המתאקלמים. חלקם חשים שתווית ה-NBA גורמת לכך שהם משחקים עם מטרה על הגב. שומריהם משחקים עם מוטיבציה מוגברת, שלעתים באה לידי ביטוי בשימוש תכוף באגרסיביות יתר. "ברור שלא פשוט להתרגל לדברים האלה", הסביר בשבוע שעבר אייסי לואו, גארד שפורם לאטו את חבלי הקליטה האירופיים במדי פרטיזן, "אבל הגיעו הרבה שחקנים טובים. כשהם יתרגלו, הם רק ישביחו את הקבוצות שלהם. צריך סבלנות".

לא לכולם יש. שלשום הראתה סיינה לדחואן סאמרס, שחקן דטרויט בעונה שעברה, את הדרך החוצה כשהחתימה על המשבצת שלו את איגור ראקוצ'ביץ' - כוכב אירופי מוכח. "אנחנו לא יכולים להסתיר את העובדה שיש כמה בעיות עם סאמרס", הודה נשיא המועדון והג'נרל-מנג'ר פרדיננדו מנוצ'י, "הוא מתקשה להסתגל למשחק האירופי. בדרך כלל אנחנו פוגעים עם השחקנים אותם אנו מביאים, אבל זה לא המקרה".

"אני צריך להשתפר בלהקשיב לאינסטינקט הראשוני שלי..." (סאמרס רומז בעדינות כי היה מעדיף לוותר על ההרפתקה הקצרה שלו באירופה)

באופן די הגיוני, היוצאים מן הכלל בעניין הזה הם שחקני ה-NBA האירופיים, שמבחינתם חזרו לטריטוריה מוכרת. אנדריי קירילנקו אמנם שיחק בעשור האחרון ביוטה, אבל לא נראה כי שכח איך דברים עובדים באירופה כשרשם במדי צסק"א בכורה מחודשת ביורוליג בשבוע שעבר. "זה היה קצת משונה, אבל אני חושב שהתרגלתי די מהר", סיפר קירילנקו, שסיים עם 17 נקודות, 15 ריבאונדים, 37 נקודות מדד וניצחון. הוא לא היחיד שמרגיש כמו דג במים: רודי פרננדס השתלב היטב בריאל מדריד, סאשה וויאצ'יץ' וארסן איליאסובה עשו אותו דבר באפס אנאדולו.

"זה קל יותר עבורנו להסתגל חזרה, כי על הכדורסל הזה גדלנו", הסביר וויאצ'יץ', שחקן ניו ג'רזי בעונה שעברה, "ב-NBA תכנית המשחק מתרכזת בעיקר במי מנצח בקרבות אחד על אחד, בעוד שכאן יש משחק יותר קבוצתי. לשחקן אחד מצוין אין כאן את ההשפעה שיש לו ב-NBA. הסטטיסטיקה שלו תהיה תלויה יותר בתפקידו בקבוצה".

"תוהה אם אני מחמיץ דברים שקורים בעולם... אמצע הלילה ואני ער. אולי אני בודד" (ווימס מתעסק בתהיות קיומיות)

יש גם כמה סיבות לחייך באירופה. אחרי הפסד ביתי לאפס ומשחק חלש שלו, לואו נדהם לראות את הקהל בבלגרד עומד על הרגליים ומריע לו. "מעולם לא ראיתי דבר כזה, אין כאלה אוהדים בארצות הברית", קבע. וויליאמס, שבינתיים נבחר לשחקן המחזור השני בטורקיה אחרי הופעה של 24 נקודות ועשרה אסיסטים בניצחון על קרשיאקה, טוען כי השהות באיסטנבול מלכדת את משפחתו. "לא אשקר, המעבר היה קשה, אבל משפחתי נהנית ואנחנו מתקרבים יותר זה לזה", כתב ביומן שפירסם, "זו הרפתקה גדולה עבור כולנו". ועדיין, נדמה שעבור הקבוצות באירופה, מדובר בהרפתקה גדולה יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#