בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המאמן שמנצח כבר 37 שנה

ניצחונו ה-903 של מייק ששבסקי, המאמן האגדי של דיוק, השאיר את המנטור בובי נייט מאחוריו, והפך אותו לשיאן החדש בכדורסל המכללות

תגובות

מייק ששבסקי ניגש בחגיגיות לצדי המגרש כדי ללחוץ את ידו של מאמן מישיגן סטייט, טום איזו, לפני שחזר לכיוון הספסל של דיוק וביצע פנייה חדה שמאלה. הוא חצה את הפארקט במדיסון סקוור גארדן וצעד, מוכוון מטרה, לעבר מאמן זקן בסוודר ירוק.

לעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

עם הניצחון של דיוק על הספרטנס אתמול לפנות בוקר, 69-74, הפך ששבסקי לשיאן הניצחונות בין מאמני המכללות בדרג הבכיר, על חשבון האיש בסוודר הירוק, בובי נייט. לששבסקי, בן חסותו לשעבר, יש 903 ניצחונות ב-37 שנות אימון. לעיני הקהל המתרגש חלקו השניים חיבוק וששבסקי אמר לנייט שהוא אוהב אותו. "ואז בובי אומר ‘הצלחת לא רע עבור ילד שלא ידע לקלוע'", גילה ששבסקי מאוחר יותר, "הבנתי מכך שגם הוא אוהב אותי".

רויטרס

לאחר מכן הודה ששבסקי כי היה לו חשוב מאוד לקבוע את השיא דווקא לעיניו של נייט, שאימן אותו כשחקן במכללת הצבא. הוא גם הוסיף כי נייט, שנכח במשחק כפרשן, התבדח באוזניו שמאס באמירת דברים טובים עליו כל הזמן. "אולי כעת יורידו מהמרקע את הספיישלים שעשו עלי", אמר ששבסקי, "כבר נמאס לי לראות ספיישלים אודותיי בטלוויזיה".

נייט שחרר הצהרה שהכין מראש. "כמאמן, חשבתי שיהיה נחמד להיות הראשון שמגיע ל-900 ניצחונות. ברגע שהגעתי לזה, קיוויתי שמייק יהיה הראשון שיעקוף אותי. אני גם חושב שזה נחמד שמאמן ושחקנו לשעבר מצליחים להגיע למספר כזה של ניצחונות, כשרוב הזמן הם אימנו באותה תקופה. ששבסקי הוא דוגמה נהדרת כמאמן לצורה הנכונה בה צריכים דברים להיעשות. אין אדם שאני מכבד יותר ממייק בכל הקשור לדרך האימון ולציות לחוקים. בהיסטוריה של כדורסל המכללות לא היה מאמן טוב יותר".

את קריירת האימון שלו, שמשתרעת על פני חמישה עשורים ו-1,185 משחקים, החל ששבסקי בשנת 1975 במכללת הצבא, אחרי שנה כעוזר מאמן באינדיאנה של נייט. ב-31 עונות השיג ארבע אליפויות, כשהוא מפגין הרבה מוטיבים קבועים - החל בכישוריו כמוטיבטור ועד מוסר עבודה גבוה.

כמובן שגם היה הקשר המיוחד עם נייט. "דרכי לאימון תמיד היתה קלה, וללכת בדרכו היה אפילו קל יותר", אמר ששבסקי אור לאתמול, "זה כמו ‘אוקיי, היכן כל הידע? ממש כאן. עם מי הוא מוכן לחלוק אותו? אתי'. זו היתה מערכת יחסים מיוחדת ונהדרת".

נתראה באלף

בזמן שלחץ את ידו, הודה איזו לששבסקי על תרומתו לכדורסל המכללות. לאחר מכן התבדח שוודאי היה מרגיש כמו הצייד שירה בבמבי אם קבוצתו היתה מנצחת והורסת את הערב החגיגי. באולם, העריך ששבסקי, נכחו בין 25 ל-30 שחקני דיוק בעבר. היו שם גם כרמלו אנתוני וכריס בוש, חניכיו בנבחרת ארה"ב בבייג'ין 2008. "כשיש כמות כזאת של שחקניך לשעבר שבאים לכבד אותך, אין הרבה יותר טוב מזה", אמר איזו.

בין הנוכחים היה בובי הארלי, ששיחק אצל ששבסקי בתחילת שנות ה-90'. לשאלה מדוע המאמן ממשיך לנצח, ענה הארלי בדיוק כמו חניכיו הנוכחיים: זו יכולתו לגרום למוטיבציה, בין אם קבוצתו צפויה לנצח ובין אם היא אנדרדוג.

הארלי נזכר בנאום שנשא ששבסקי לפני חצי גמר פיינל-פור 1991 מול UNLV, קבוצה ששנה קודם הביסה את הבלו דווילס בגמר המכללות. "הוא אמר ‘אני הולך להגיד לתקשורת כמה UNLV נהדרים ושאי אפשר לנצח אותם, אבל לכל מי שבחדר הזה, אני מודיע שאנחנו הולכים לבעוט בישבנם'. אלו לא רק המלים, זו גם הצורה שהוא אומר אותן". דיוק ניצחה 79-77 והמשיכה לזכייה באליפות הראשונה של ששבסקי.

גם מייק בריי, מאמן מכללת נוטרדאם, זוכר את הימים הללו. הוא היה עוזרו של ששבסקי בין 1987 ל-1995 - מספיק זמן כדי להבין מדוע הוא כה מצליח. "הוא צופה בקטעי וידאו עד חמש לפנות בוקר", מספר בריי, שבילה אינספור לילות בביתו של ששבסקי יחד עם טומי אמאקר, עוזר נוסף, "טומי ואני כבר נראינו כמו מוות לקראת סוף העונה, אבל כך היינו מוכנים למשחקים".

מעט השתנה מאז. כשנשאל בשבוע שעבר על סוד ההצלחה של מאמנו, אמר אנדרה דוקינס, שחקן דיוק: "לפעמים אנחנו חוזרים ממשחקים בשתיים או שלוש לפנות בוקר, והוא ממשיך לצפות בווידאו שעתיים נוספות. אחר כך הוא הולך לביתו, ישן שעתיים וחוזר בבוקר לאולם כדי לצפות ביריבה הבאה. כשהוא עובד כך, אני לא יכול להתלונן על דברים כמו להתעורר בבוקר וללכת לאימון מדי יום".

כפי שששבסקי מציין לעתים קרובות, לא תמיד ציפו ממנו לנצח. הוא עדיין זוכר את מאזנו אחרי שמונה שנים כמאמן, חמש במכללת הצבא ושלוש בדיוק - 111-106, לא בדיוק נתון של היכל התהילה. "אני יודע מה זה להפסיד", הוא אומר, "אני מכיר את ההרגשה הרעה. אי אפשר לשכוח את הרעב לניצחון".

הרעב הזה עדיין שם. ששבסקי, שבפברואר יחגוג 65, אמר ביום שני כי אין לו תכנית פרישה. אם כך, צפויים לו עוד הרבה ניצחונות. "בוודאות יהיו אלף", קובע בריי, "השיא שייקבע יחזיק הרבה מאוד זמן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#