בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"מייקל ג'ורדן יושיב ילדים על ברכיו והכל יהיה בסדר"

הקומישינר של ה-NBA רוצה לשכוח את השביתה ולהחזיר לחיים את מכונת השיווק המשומנת שלו. נאום שלא שמענו השבוע מדיוויד סטרן

תגובות

שמעתם שכריס פול רוצה לעבור לניו יורק? או לבוסטון? ושדווייט הווארד אולי ינחת בברוקלין? או בלייקרס? זה בדיוק מה שרציתי שיקרה כשאישרתי לנציגי הקבוצות לדבר עם סוכנים. אלה מזמזמים כמו דבורים ליד צוף, כמו זבובים שנמשכים לבילי האנטר. אין כמו חרושת שמועות טובה כדי להכריז שעברנו הלאה. שביתה? איפה?

לעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

עוד מעט כריסמס, תחילת עונה. מלבד עצי אשוח גדולים בכל עיגול אמצע לפני כל משחק, אני מתכנן שבעלי הקבוצות יתחפשו לסנטה קלאוס, קומפלט עם הזקן הלבן, ויפזרו קצת שמחת חג ושטרות של דולר על האוהדים. אקט סימבולי, להראות שנהיה בסדר, אנחנו והם. אחרי זריקת פייד-אוואיי אחת של נוביצקי ושני דאנקים של לברון הם ישכחו לגמרי שעד לפני חודש הם אפילו לא זכרו אותנו.

אי–פי

אני, לעומת זאת, אזכור כמה דברים מקיץ 2011. את החליפות המעוצבות של דריק פישר (כמה אנחנו משלמים להם, ג'יזס), את דוויין ווייד החצוף שצעק עלי אחרי שהצבעתי עליו בישיבה (שלא יתפלא אם כמות השריקות לצעדים נגדו תגדל דרמטית), ואת הדברים שאמרו עלי בתקשורת. עקשן תמיד הייתי, אין לי בעיה עם זה, וגם לסטריאוטיפ עורך הדין היהודי מברוקלין למדתי להתרגל. אבל "מפקח מטע מודרני"? אני? אחרי כל מה שעשיתי עבור הליגה?

אין הנחתום מעיד על עיסתו, אך מאחר שאיני כזה, אלא בסך הכל אחד הקומישינרים הטובים שהיו בספורט האמריקאי לדורותיו, איני מתבייש להודות שעשיתי כמה דברים בחיים שלי. ניקיתי את הליגה מהמסוממים, התעקשתי על שיווק בינלאומי שהשתלם בגדול. כולם נותנים קרדיט לאלוהי הכדורסל שזימן ל-NBA את לארי בירד, מג'יק ג'ונסון וקצת אחר כך את מייקל (זה בסדר, הוא קורא לי דייויד), אבל מי אתם חושבים חשף אותם לעולם? מי השיג חוזי טלוויזיה מטורפים שהפכו את הליגה מכזו שהרשתות משדרות משחקים מוקלטים שלה בשעות נידחות לפריים-טיים, אירוע טלוויזיוני מכונן לכל דבר בחודשים מאי-יוני?

אנשים בגילי צריכים לדעת להרפות. בגיל 69, משקעים זה לא בריא. לכן, כבר באולסטאר הקרוב באורלנדו, כשאעניק את ה-MVP לדווייט, קובי, לברון או לשד יודע מי (ווייד לא יקבל, תסמכו עלי), אחייך למצלמות כאילו אין מחר ואלחץ יד כאילו לא היה כלום מעולם. זאת למרות שגם הם וגם אני יודעים שהיה גם היה.

מה שהיה זה שלקחתי מהם 300 מיליון דולר בשנה, והעברתי אותם לבעלים. מה שהיה זה שקיבלתי כמעט כל מה שרציתי בהסכם שהושג, אפילו אם נדמה שעשיתי כמה ויתורים לקראת הסוף. מה שהיה זה ששמרתי בכל מחיר על המותג שבניתי בשתי ידיי (יחד עם עוד כמה אנשים), החל מהרגע בו הצטרפתי רשמית לארגון הזה, ב-1978. מה שהיה זה שהמורשת שלי, עליה אני עומל מדי יום במשרדים בפיפת' אבניו בניו יורק, צלחה את המכשול האחרון שניצב בפניה.

אני יודע שאני לא האיש החביב על השחקנים כרגע. אבל כל עוד זה לא ישפיע על הקראת הסיפורים המנדטורית לילדים קטנים במסגרת פרויקט "NBA Cares", שמצטלם ממש טוב, זה לא באמת אכפת לי. מדובר בעסק, וכדי שימשיך לשגשג, הקיץ הדוחה הזה הוא משהו שהיה חייב לקרות. יש תמונה גדולה, ומהות תפקידי היא להיות האיש שיראה אותה במלואה. עד שאעביר את השרביט לסגני אדם סילבר, אמשיך לחשוב על דרכים להשביח את ערך הליגה והמועדונים. הרי לא קיבלתי את הכינוי "סוכן הנדל"ן הטוב בעולם" רק בזכות העיניים היפות שלי.

אפרופו עיניים, הן טרוטות לגמרי. יותר מדי שיחות חשאיות וישיבות מרתוניות של 15 שעות בחודש האחרון. אבל בביזנס הזה אין זמן לנוח. ההצגה חייבת להימשך, ולכן אנצל את הבמה כדי להכריז שכבר בסוף החודש, מייקל ג'ורדן ידלג בין האולמות, יושיב על ברכיו ילדים ויקנה להם מה שהם רוצים לכריסמס. אה, ועל כריס פול כבר שמעתם?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#