בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עכשיו גם להוליווד יש דרבי

כריס פול וגריפין עשויים לנשל את בראיינט מכס המלוכה של לוס אנג'לס, ולהפוך את הקליפרס להצגה החמה בעיר בה יש רק מנצחים או מפסידים

תגובות

זה היה משחק בעל חשיבות אפסית, אבל איכשהו, הוא היה יותר מכך. קצת מוקדם לקרוא לניצחון של הקליפרס על הלייקרס במשחק הכנה "הצהרת כוונות", אבל הוא בהחלט היה קדימון אפשרי לתסריט שעשוי להתממש בהוליווד כבר העונה - חילופי שלטון בעיר המלאכים. סרט שנחשב עד לא מזמן למדע בדיוני, עוד עלול להפוך לדוקומנטרי. "אין ספק שמדובר בזמנים מרגשים עבור העיר", קבע מג'יק ג'ונסון. לא סתם הפך הדרבי למשחק קדם העונה הנצפה ביותר בהיסטוריה של הליגה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות מספורט הארץ ישירות אליכם

אם מישהו צריך לגלם את תפקיד הגיבור שאחראי על ערעור מאזן האימה העירוני, זהו כריס פול. לפני שבועיים הרכז בכלל היה בדרכו ללייקרס, אבל העסקה בוטלה על ידי הליגה. בשבוע שעבר פול כבר החזיק בגופייה של הקליפרס, הכריז כי הוא רוצה "אליפות" וקרא לאוהדים לצאת מהחורים. יומיים לאחר מכן נמכרו כל המנויים. לראשונה בהיסטוריה. "זו תקופה של פריחה עבור המועדון", הודה הג'נרל-מנג'ר ניל אולשי.

אי-פי

בצד השני של העיר, דברים לא ממש פורחים. זה מה שקורה כשמאבדים את המאמן המצליח בהיסטוריה, פיל ג'קסון, וממנים במקומו טכנוקרט אפור בדמות מייק בראון. זה מה שקורה כששולחים לדאלאס את השחקן השישי הטוב בליגה, לאמאר אודום, ללא שום תמורה נראית לעין. זה בדיוק מה שקורה כשהחיזוק הנוצץ שלך מתנקז לשני לבנים גבוהים וחסרי ייחוד כטרוי מרפי וג'וש מקרוברטס.

שלשום לפנות בוקר עוד העניק קובי בראיינט לפול חיבוק מחויך, שנמחק מפניו עד מהרה. בעוד הרכז הוביל את קבוצתו לניצחון עם 17 נקודות, תשעה אסיסטים ושבעה ריבאונדים, בראיינט נאלץ לנשוך שפתיים כשמקרוברטס לא הבחין במסירה ששיגר לעברו במהלך הרבע השלישי. זה נגמר בהפסד מביך, 114-95. בראיינט, שרק יומיים לפני כן הבהיר כי הוא לא מרוצה מהמהלכים של קבוצתו - ובעיקר מהיעדרם - השתדל לא לשדר פאניקה. "אני תמיד מודאג בפתיחות עונה", אמר, "יש לנו שחקנים חדשים. צריך להסתגל".

לפנות בוקר (חמישי), הופיעו הצהובים-סגולים למשחק חוזר נגד היריבה העירונית - הפעם ללא בראיינט הפצוע - ורשמו הפסד שני. בלייק גריפין קלע 30 נקודות בדרך ל-103-108 ונהנה מ-10 אסיסטים של כריס פול (7 נק'). גם תצוגה נהדרת של אנדרו ביינום (26 נק' ו-11 ריב') לא עזרה למלאכים הבכירים.

סילוני אל.איי

השאלה הבוערת בימים אלה בלוס אנג'לס היא אם קובי יצטרך להסתגל גם למציאות אחרת, בה קבוצתו כבר אינה מספר אחת בעיר. מלבד פול, הקליפרס צירפו גם את צ'ונסי בילאפס המנוסה ואת קארון באטלר מדאלאס. גם הסנטר הקופצני דיאנדרה ג'ורדן נשאר. יחד עם בלייק גריפין, מפלצת דאנקים שמאיים להפוך לפאוור-פורוורד הטוב בליגה, לקליפרס יש שלד צעיר ורק כיוון אחד - למעלה.

"כריס וצ'ונסי יורידו ממני לחץ", אמר גריפין הנרגש, שאחרי הצטרפותו של פול נתן כינוי חדש לעיר - "Lob City", על שום המשחק האווירי שצפוי בין הרכז לבינו, "הם ילמדו אותי כל מני דברים שלמדו במהלך 800 השנים שלהם בכדורסל. זה הולך להיות תענוג. לוס אנג'לס, הנה אנחנו באים". בילאפס, שהקונוטציות השליליות הנלוות לקליפרס גרמו לו להסס אם להגיע, השתכנע כבר אחרי אימון אחד. "זו לא קבוצה שרוצה רק להגיע לפלייאוף, זו קבוצה שרוצה לזכות בהכל", קבע.

ללייקרס, לעומת זאת, יש את הברכיים בנות ה-34 של בראיינט, השיגעונות של מטה וורלד פיס (רון ארטסט לשעבר) כבר מגיעים ללא היכולת, והסנטרים אנדרו ביינום ופאו גאסול מוטרדים בעיקר מהאפשרות שיישלחו בטרייד. בקבוצה עדיין מאמינים שיצליחו להרכיב עסקה שתנחית את דווייט הווארד בסטייפלס סנטר, אבל עד שזה יקרה, על אותו פארקט תשחק קבוצה מלהיבה יותר. אפילו בראיינט מודה.

רויטרס

"אם הייתי אוהד, הייתי הולך לצפות בקליפרס", אמר בשבוע שעבר, "גריפין מדהים, פול מבדר. הם צעירים וירוצו כמו סילונים. הגיע הזמן שהם ישתפרו, זה טוב עבור העיר". לעומת זאת, כשנשאל אם היה רוצה לשחק בקבוצה מרגשת כזו, עקץ בראיינט בחיוך: "אני אחד שאוהב טבעות. אני אוהב לנצח".

במלים אחרות, תשובתו היתה "נו באמת, תעשו לי טובה". הלייקרס הם מותג. 17 אליפויות, שואו-טיים, ג'ק ניקולסון. את מדי המועדון לבשו אגדות כווילט צ'מברליין, ג'רי ווסט, קארים עבדול-ג'באר, מג'יק ג'ונסון, שאקיל אוניל. קובי. מנגד, הקליפרס מתהדרים באפס אליפויות, ארבע הופעות פלייאוף ב-33 שנות קיומם, ובתואר הקבוצה הוותיקה ביותר שמעולם לא הגיעה לגמר או זכתה באליפות אזורית.

הרזומה שלהם, הכולל בחירות דראפט כושלות, החלטות ניהוליות גרועות, פציעות ומזל רע, הוא כה עשיר, עד שהביא את "ספורטס אילוסטרייטד" לצלם לפני מספר שנים תמונת שער עם שלושה אוהדי קליפרס כששקיות נייר חומות על ראשם, ולצדם הכיתוב "המועדון הגרוע בהיסטוריה". ספק רב אם מסורת כה ארוכה של כישלונות יכולה להימחק במחי טרייד אחד.

"לוס אנג'לס היא עדיין העיר של הלייקרס", קובע קורט הלין מ-"NBC Sports", "קובי אולי איבד חצי צעד, אבל הם עדיין מסוגלים להגן ברמה שהביאה אותם לשתי אליפויות. הלייקרס עוברים מדור לדור - סבך צפה בווסט, אביך במג'יק ואתה בקובי. זו עדיין העיר שלהם, ועד שהקליפרס לא יהיו טובים במשך עשור לפחות, זה לא ישתנה". גם מג'יק, שהודה כי הוא צפוי ללכת למשחקי הקליפרס לראשונה בחייו, מטיל ספק בכוח העולה: "מהלייקרס אתה יודע למה לצפות בפלייאוף או במשחקים צמודים. בקליפרס אינך יודע מה יהיה".

הסתיימה הבדיחה

אלא שאפילו אם הלייקרס עדיין נתפשים כזכר האלפא בעיר, קשה להכחיש שמשהו בדינמיקה העירונית מתחיל להשתנות. "במשך שנים היו לי שני מנויים", מספר דארל ביילי, שלא החמיץ משחק בית של הקליפרס כבר עשר שנים, "הייתי מתחנן בפני אנשים שיילכו אתי ואף אחד לא רצה. עכשיו לא מפסיקים להתקשר אלי ולבקש ממני כרטיס. יש לי רק דבר אחד להגיד להם: לכו תשיגו אותו בעצמכם".

פני מארשל, במאית מוכרת וחובבת כדורסל מושבעת שמחזיקה במנויים לשתי הקבוצות, מאשרת את המגמה. "בעבר, אם קבוצה כמו סן אנטוניו, למשל, היתה מגיעה לסוף שבוע כדי לשחק מול הלייקרס והקליפרס, הייתי מוכרת את הכרטיס לקליפרס והולכת למשחק של הלייקרס", היא אומרת, "כעת אני כבר לא כל כך בטוחה".

רויטרס

מדובר בסימן מובהק לאפוקליפסה עבור רבים מתושבי העיר. מאז הגעתם של הקליפרס מסן דייגו ב-1984 הם היו ברורים עד כאב; אם הלייקרס היא הבחורה היפה שכולם עומדים בתור כדי לקחת אותה לנשף, הקליפרס הם הילדה המחוצ'קנת עם הרווח בין השיניים שתגיע אליו עם בן דוד מדרגה שנייה. "היו לקליפרס שנים כה גרועות", משחזרת מארשל, "הייתי מגיעה למשחקים, אומרת שלום לקבוצה האורחת והולכת לתפוס תנומה בחדר של צוות הווידאו".

היוקרה העירונית בלוס אנג'לס גולשת מעבר לכדורסל. בכל זאת, הוליווד. וזו, בלי שום ספק, תמיד העדיפה את הצהוב-סגול. ה"שואו-טיים" של מג'יק ולהקתו הפך את משחקי הלייקרס למקום בו כולם רוצים לראות ולהיראות. ניקולסון הוא אולי הכוכב ההוליוודי המזוהה ביותר עם הקבוצה, אבל הוא ממש לא היחיד. גם מייקל דגלאס, קווין קוסטנר, ג'ים קארי, דנזל וושינגטון, דסטין הופמן ולאונרדו די קפריו מחייכים דרך קבע למצלמות בחיתוכי במאי מזדמנים. הקליפרס? להם יש את בילי קריסטל, שפשוט פיתח עם השנים סיבולת גבוהה לכדורסל גרוע.

"מסורתית, כולם רוצים להיות במשחק של הלייקרס", מסבירה לורה ליין, כתבת בידור ממגזין "Style&Life", "זה עניין תרבותי. לכל הסוכנים יש כרטיסים, כך הם מפתים ושומרים על לקוחות. אלא שהתרבות בעיר הפכפכה. אנשים אוהבים אותך כשאתה מנצח, אבל כשזה לא קורה, הם ילכו למקום אחר. אוהבים כאן גם פנים חדשות, וכרגע כריס פול הוא כזה. הוא צעיר, כל הליגה רצתה אותו, והקליפרס השיגו אותו. מעולם לא חשבתי שאגיד את זה, אבל עבור הוליווד - במיוחד הוליווד הצעירה - הקליפרס הולכים להיות אייטם חם".

בין אם המשפט האחרון יהיה נכון גם במאי-יוני ובין אם לא, נראה שהלייקרס כבר לא יתעללו באחות החורגת. "אני לא הולך להבטיח שננצח ככה וככה משחקים או שנגיע עד לשלב הזה והזה בפלייאוף", אמר גריפין, "אבל דבר אחד אני יכול להבטיח: כשתשמעו את השם קליפרס, הוא כבר לא יהיה בדיחה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#