אלעד זאבי
אלעד זאבי

ביום רביעי שעבר, כשפיניקס הגיעה לביקור בניו יורק, קיבל מייק ד'אנתוני תזכורת לדבר אליו הוא מתגעגע. סטיב נאש, האיש שהוציא לפועל את פילוסופיית ההתקפה המתוחכמת שהגה המאמן המשופם בשנותיו באריזונה, פשוט התעלל בקבוצתו הנוכחית. זו, בינתיים, דאגה להזכיר שוב לאוהדיה מה עדיין חסר לה: דרך, כיוון, היררכיה. בעל בית אמיתי. "אנחנו בסוג של משברון", הודה ד'אנתוני לאחר מכן, מבלי לדעת ששחקניו מתכוונים ללעוג להגדרה הסלחנית בשני המשחקים הבאים.

2:32 דקות לסיום המשחק מול מילווקי ביום שישי, כשניצחון הבאקס מובטח, כבר הגיעו העלבונות מצד היציעים העליונים בגארדן, שהתחילו לעודד את הג'איינטס. המטרה לא היתה להביע תמיכה בקבוצת הפוטבול של העיר במאבקה להגיע לסופרבול, כמו לשלוח מסר ברור לשחקני הניקס: אינכם רלוונטים. ערב לאחר מכן, בהפסד לדנוור, כבר עבר הקהל לעודד את שחקן היריבה, דנילו גלינארי, חבר בגדוד השחקנים שעברו מניו יורק לנאגטס בפברואר האחרון תמורת אחד בלבד, שהיה אמור להיות מיוחד.

אלא שאין שום דבר מיוחד ב-10 מ-30 מהשדה, ההספק של כרמלו אנתוני מול האקסית. למעשה, עד כה אין שום ייחוד במה שמספק לניקס האיש שהיה אמור להביא את הבשורה הגדולה אחרי שנים של תסכול. השורה הסטטיסטית מרשימה - 25.7 נקודות, 6.7 ריבאונדים ו-4.2 אסיסטים למשחק - אבל הנתונים החשובים באמת מספרים הכל: שישה הפסדים רצופים, ארבעת האחרונים בבית, ומאזן 6-10.

סטודמאייר, אנתוני וד'אנתוניצילום: אי–פי

בסיום המשחק מול הנאגטס ישב אנתוני דומם בחדר ההלבשה במשך רבע שעה לפני שהתפנה לתקשורת. הוא יודע בדיוק היכן הוא נמצא - ג'ונגל מבטון שמעולם לא הפגין סלחנות כלפי כוכבי הספורט שלו - והבין מה מחכה לו.

"גבירותיי ורבותיי, הניקס מסריחים!", הכריז סטפן סמית', אושיית רדיו בניו יורק ופרשן ב-ESPN, "זה מביך, זה מביש. גלינארי מגיע לכאן ונראה כמו התגלות של מייקל ג'ורדן, בעוד ההתקפה של הניקס, עם שני סופרסטארים, נראית כמו תאונת רכבת". גם מארק ברמן מה"פוסט" לא חסך במחמאות: "הניקס פשוט לא מסוגלים לנצח אף אחד כרגע. הסגל פגום. אין להם כלום בקו האחורי, על הספסל או במחלקת הכימיה בין אנתוני לאמארה סטודמאייר".

העסק לא נע

מייק ד'אנתוני. לפי פרשן, "ההתקפה נראית כמו תאונת רכבת"צילום: אי–פי

הנקודה האחרונה מתחילה להתגלות כרגישה במיוחד. אנתוני כבר הודה אחרי ההפסד האחרון כי "אולי אני לוקח יותר מדי זריקות" והבטיח לדבר עם סטודמאייר, שזרק רק פעמיים במחצית השנייה ונראה אנמי מאוד העונה. כתוצאה, כך נראית גם ההתקפה של הניקס, החלק בו הקבוצה היתה אמורה להצטיין - בוודאי שעם הפילוסופיה הדינמית והמשוחררת של גורו ההתקפה ד'אנתוני. בפועל, ניו יורק קולעת רק 94.3 נקודות למשחק (מקום 17 בליגה) ב-41% מהשדה (מקום 27), נתונים ששווים פאנץ'-ליין במונולוג של ג'יי לנו.

"אנחנו חייבים לקלוע מעל 100 נקודות, מעולם לא חשבתי שלא נצליח בכך", מודה ד'אנתוני, "כולם רוצים ומשתדלים וגם ההגנה שלנו סבירה מאוד. זה סימן חיובי. אם נהיה ממושמעים יותר ונניע כדור בצורה משופרת, נקלע טוב יותר".

משמעת התקפית היא בעיה אחת. הניקס, קבוצה בה איש העקום בעיניו יעשה, מסיימת קרוב ל-17% מהתקפותיה במהלכי בידוד, מקום ראשון בליגה בקטגוריה המפוקפקת. בלמעלה מ-70% מהמקרים, לא יוצא מכך דבר.

בעיה נוספת היא חוסר הכימיה, שבולטת עוד יותר על רקע היעדר מבוגר אחראי בקו האחורי. אחרי ששחררו את צ'ונסי בילאפס כדי להביא את טייסון צ'נדלר, נותרו הניקס ללא רכז, לפחות עד שבארון דייויס הפצוע יחזור. התחליפים, טוני דגלאס והרוקי אימאן שמפרט, בעיקר משתוללים.

סטודמאייר, שחייב את הפיק-אנד-רול כדי להפגין אפקטיביות, נותר עם הפיק בלבד והולך לאיבוד, בעוד אנתוני זורק עצמו לדעת. מה הפלא שהטרייד שהנחית אותו בניו יורק פתאום לא נראה כה זוהר. המלים שאמר הג'נרל-מנג'ר הקודם, דוני וולש - "המועדון החליף כימיה בסלבריטי, העסקה הזו לא היתה קשורה לכדורסל" - נשמעות כמו נבואת זעם מאיימת. "המצב אינו מהנה כרגע", העיד סטודמאייר השבוע, "להפסיד זה בהחלט לא כיף".

מחכים לך, פיל

כך גם חוויית הצפייה בניקס, מה שמגביר את ההערכות שזמנו של ד'אנתוני, שנמצא בשנתו האחרונה בחוזה, קצוב. המבקרים טוענים שהוא רך מדי עם שחקניו. עם כל הפסד מתגברות הקריאות לפטרו - גם אם ברור שאינו האשם היחיד. "אני מרחם עליו, הסיטואציה לא קלה", הגן עליו נאש, "זו קבוצה שעברה המון שינויים, וכרגע אין לו מי שינהל את ההתקפה. יהיו כאלה שישפטו אותו כי זה הכי קל, אבל זה לא יהיה הוגן".

דייויס, שהחלים מפריצת דיסק בגבו והתאמן אתמול לראשונה עם הקבוצה, הוא הסיכוי האחרון של ד'אנתוני לשמור על משרתו. יש בעולם הימורים טובים יותר מגארד בן 33 עם גב דפוק וכושר משחק של נער פוסטר, אבל למאמן אין הרבה ברירות כרגע. האוהדים כבר קוראים בשמו של אחד, פיל ג'קסון.

המאמן המעוטר בהיסטוריה, שהחל את הקריירה כשחקן בגארדן, כבר הספיק להזים את השמועות שמגרד לו לחזור למגרשים, אך כהרגלו שתל מסרים כפולים. "אין לי שום רצון לאמן, אבל אין ספק שניו יורק מיוחדת", אמר ג'קסון ל"ניו יורק טיימס", "אני באמת לא מתגעגע, אם כי לפעמים אני מרגיש מדי פעם רצון לדחוף את האצבע לשקע חשמלי כדי להצית מחדש את הניצוץ בחיים".

עד שיחליט ג'קסון - אם בכלל - להמיר את השקע באנרגיות המחשמלות של הגארדן, ינסו הניקס להגיע לזן ולאיזון נפשי בכוחות עצמם. 16 המשחקים הראשונים העונה רומזים שזה לא יהיה פשוט. איך הגדיר זאת סמית': "ירח הדבש נגמר, שעון החול מתקתק, ולא רק עבור ד'אנתוני. זו הליגה של השחקנים, לא? אז הגיע הזמן שגם הם יישאו באחריות".

אתמול ב-NBA. אורלנדו קבעה שיאי מועדון שליליים בנקודות ובסלי שדה (16 בלבד) והובסה 56-87 בבוסטון. טים דאנקן העניק לסן אנטוניו ניצחון 104-102 על ניו אורלינס כשקלע הוק-שוט מטורף מאזור קו העונשין 1.4 שניות לסיום. שאר התוצאות: פילדלפיה - וושינגטון 103-83, שיקגו - ניו ג'רזי 110-95, מילווקי - אטלנטה 92-97, מינסוטה - יוסטון 92-107, אוקלהומה - דטרויט 99-79, דאלאס - פיניקס 93-87, פורטלנד - סקרמנטו 101-89, גולדן סטייט - ממפיס 91-90.

פליפ סונדרס פוטר מאימון וושינגטון, שמחזיקה במאזן 15-2. עוזרו רנדי וויטמן יחליפו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ