קבוצה בליגה של אינדיבידואלים

בפילדלפיה סיקסרס של דאג קולינס (ו-וויל סמית') לא מאמינים בפיזור קלישאות נבובות, אלא בתרגומן למעשים ולניצחונות. הכינו את הקונפטי

אלעד זאבי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלעד זאבי

השורה הסטטיסטית שהעמיד אלטון ברנד בניצחון של פילדלפיה אתמול לפנות בוקר, 69-74 על אורלנדו, לא סיפקה הסברים להימצאותו בעמדת הראיונות בה מוכתר השחקן המצטיין. שמונה נקודות ב-40% מהשדה, 7 ריבאונדים, 4 חסימות ו-2 חטיפות הם נתונים סבירים בלבד לשחקן שבילה 31 דקות על הפארקט.

אבל יש מדדים נוספים, שטרם מצאו דרכם לדף הסטטיסטיקה. ברנד, פורוורד בן 32 שנושק ל-120 ק"ג, שלט בהם באופן ברור. שלוש השתטחויות על הפארקט, שני זינוקים ליציע בעקבות כדורים אבודים ועזרה בשמירה על דווייט הווארד, שסיים עם 6 מ-17 מהשדה.

בפילדלפיה הנוכחית, אגב, לא מדובר בהספק יוצא דופן. כמעט כל שחקן שדורך על הפארקט דואג לטעום ממנו לפחות פעם במשחק. "רוח הלחימה שלהם יוצאת מהכלל", החמיא הווארד. היא גם מתבטאת במספרים. הסיקסרס סופגים הכי מעט בליגה (86.1 נקודות למשחק) וכופים על יריביהם את האחוזים הנמוכים ביותר מהשדה (41%) ולשלוש (29%). הם מאבדים הכי מעט (11.4) ומחזיקים ביחס אסיסטים/איבודים הטוב בליגה, 1.92.

אוון טרנר (במרכז) מוביל את החבורה מפילדלפיהצילום: רויטרס

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

אלה רק חלק מהסיבות לכך שגם ביום ההתקפי הגרוע ביותר שלהם העונה, הסיקסרס עדיין מוצאים דרך לנצח, והרבה. מאזן 6-15, פתיחת העונה הטובה ביותר של המועדון בעשור האחרון, מציב אותם במקום השלישי במזרח, צמודים למיאמי ולשיקגו. "אם היו אומרים לי לפני המשחק שנקלע 74 נקודות ב-37% מהשדה וב-52% מהעונשין, לא בטוח שהייתי מהמר עלינו", סיכם אתמול המאמן דאג קולינס, "כנראה שההגנה שוב ניצחה עבורנו את המשחק".

פוסט אייברסון

קולינס, שנטש בתחילת העונה שעברה את כורסת הפרשן בגלל שהתגעגע ללמד כדורסל, אמור לדעת. הוא זה שלקח את המונח הגנה, שסובל בדרך כלל משימוש יתר בקלישאות ריקות מתוכן, והנחילו כדרך חיים אמיתית בקבוצתו. משחק מולה הפך לסיוט מתמשך. שחקני הסיקסרס מכסים שטחים, סוגרים קווי מסירה, מחפים זה על זה ובעיקר זוכים כמעט בכל ריבאונד תועה או כדור אבוד. "זו הפילוסופיה שלנו, זה מי שאנחנו", מסביר הרכז ג'רו הולידיי, "ההגנה מגדירה אותנו. אולי לא תמיד נהיה הכי טובים, אבל תמיד נהיה ראשונים לכל כדור".

התלכיד שנבנה יוצא דופן בליגה האינדיבידואלית בתבל. במונחי NBA, בה אולסטארים מנסים להפוך לסופרסטארים גם על חשבון הצלחת קבוצתם, פילדלפיה היא אואזיס של קבוצתיות. כולם נוגעים בכדור בהתקפה ומחפשים את האיש החופשי. התוצאה היא איזון התקפי נדיר. 11 שחקנים משחקים למעלה מ-11 דקות למשחק. שבעה קולעים בספרות כפולות.

קולינס העיף את חלוקת המעמדות מהחלון ובנה היררכיה חדשה, שוויונית במיוחד. הפורוורד אנדרה איגודלה, שבמשך שנים שמע כי הוא צריך להיות הסופרסטאר של המועדון בעידן שאחרי אייברסון, הפך בהדרכתו לשחקן שקולע פחות ועושה הכל. 12.9 נקודות, 6.6 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-1.9 חטיפות למשחק, ליתר דיוק. ברנד, שממוצעי הקריירה שלו נושקים ל-20 נקודות ו-10 ריבאונדים, כבר לא מתעניין במספריו ומדבר רק על אנרגיות ולחימה. "לא משנה מי קולע", הוא מסביר, "כולם משחקים עם מטרה אחת משותפת".

סופגים הכי מעט, כופים על יריבותיהם את האחוזים הנמוכים ביותר. לו וויליאמס (משמאל) ואוון טרנר מבהירים: אין מעברצילום: אי-פי

כולם זו הגדרה קולעת. הקו השוויוני בו נקט המאמן מומחש לתפארת דווקא בתרומת אלה שיושבים לצדו בפתיחת המשחק. פילדלפיה היא היחידה שהקלע המוביל שלה, לו וויליאמס (15.3), עולה מהספסל. החמישייה השנייה, המכונה "משמרת הלילה" משום שלא מורגשת ירידה ביכולת הקבוצתית, היא מהמצטיינות בליגה. וויליאמס, יאנג ואוון טרנר הם המרכיבים העיקריים בספסל, שתורם 43 נקודות (שלישי בליגה) מ-97.5 שקולעת הקבוצה.

נקניקיות בדולר

התנופה של הסיקסרס, שבעונה שעברה הודחה בסיבוב הראשון אחרי פייט יותר מראוי מול מיאמי, קיבלה באוקטובר חיזוק גם מחוץ לפארקט. המועדון עבר לידי קבוצת רוכשים, ביניהם השחקן ויליד העיר וויל סמית'. המנכ"ל החדש, אדם ארון - גאון שיווק שהגיע מתחום התיירות ונעדר רקע בניהול קבוצת כדורסל - החליט להתמקד בחיזוק הקשר בין הקהילה למועדון.

ביומו הראשון הוא פתח אתר בו הזמין את האוהדים להציע רעיונות. 5,000 הגיבו ב-48 השעות הראשונות. ארון בילה לילות לבנים במשרדו וענה אישית לכל אוהד. ההפריה ההדדית הולידה רעיונות כגון "ערב נקניקיות בדולר" ומטר אדיר של קונפטי אחרי כל ניצחון ביתי. "נצטרך להגדיל את תקציב הקונפטי", צייץ לפני מספר ימים בחשבון הטוויטר הפעיל שלו. האוהדים, עד כה, עושים לייק: "וולס פארגו סנטר" הוא מהאולמות היותר רועשים ושמחים בליגה. סמית', ששמע את הקהל שר לכבודו את "Gettin' Jiggy Wit It" במשחק בשבוע שעבר, ישמח להעיד על כך.

לחצו להגדלה

ההווה של פילדלפיה, אם כך, עולה על כל הציפיות. בעניין העתיד הקרוב, הדעות עדיין חלוקות. התהיות מתמקדות בשני נושאים עיקריים: העובדה שאין לסיקסרס שחקן שיסחוב אותם על גבו כשדבר לא הולך, תופעת לוואי של הסוציאליזם המושרש, ולוח המשחקים. עד כה התמודדה פילדלפיה בעיקר מול יריבות בעלות מאזן שלילי. המשך הלו"ז - שיקגו, מיאמי, אטלנטה, הלייקרס, סן אנטוניו והקליפרס, הכל בעשרת הימים הקרובים - עשוי להבהיר אם מדובר בקבוצת צמרת אמיתית או בפיקציה באדיבות לוח המשחקים.

"אין ספק שהשבועיים הקרובים ימדדו את הטמפרטורה האמיתית של פילדלפיה", טוען ג'ון מיצ'ל מ"פילדלפיה אינקוויירר", "ועדיין, גם אם יהיו הפסדים, אסור לבטל את הקבוצה. מי שצפה בה יודע שזו קבוצת כדורסל מצוינת". ברנד נשמע מוכן לאתגר: "המשחקים הבאים יבחנו ממה אנחנו עשויים. אם נמשיך לשחק את הכדורסל שלנו, אני מאמין שנהיה בסדר".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ