"זו תקופה קריטית בקריירה של יובל"

זה מה שאומר שרון דרוקר על הגארד המתקמבק שלו. הפציעה כנראה חלפה, איזה יובל נעימי תקבל הפועל ירושלים עכשיו?

יואב בורוביץ
"כל העיר", ירושלים
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יואב בורוביץ
"כל העיר", ירושלים

יובל נעימי הקפיץ את כל המערכת בשלהי הרבע הראשון בהפסד בשבוע שעבר באשקלון. הפוינט גארד, שהחמיץ כמעט חודש וחצי בגלל מתיחה ברצועות הברך, שוב חש בברכו ובתוך שניות דני קליין, דני כהן (מנהל מקצועי), ניר פס (מנהל), זאת נוסף כמובן על הצוות הרפואי-פיזיותרפיסטי, הוזעקו לחדר ההלבשה כשארשת של דאגה מהולה בחרדה נסוכה על פניהם. בסוף היתה זו אזעקת שווא ונעימי חזר למשחק. אמנם הוא סיים עם ארבע נקודות ב-24 דקות, והקבוצה כאמור הפסידה בפעם השלישית ברציפות, אך הוא לפחות סיים את המשחק על הרגליים. שבוע לאחר מכן, ביום ראשון מול נתניה במלחה, נעימי כבר נבחר לשחקן המצטיין. לא היה לו משחק ענק, אבל 15 נקודות, ארבע שלשות, ארבעה ריבאונדים, שני אסיסטים, אפס איבודי כדור וסחיטת שלוש עבירות זו תפוקה ששרון דרוקר יקנה מהרכז שלו בכל משחק.

"אני מרגיש שזה בעצם המשחק הראשון שבו אני מאמן את יובל כי מול אשקלון הוא רק חזר מפציעה והוא עוד לא היה 100 אחוז", מציין המאמן, "וברור שאני מאוד מרוצה מאיך שהוא שיחק. הוא היה חסר לקבוצה הזו בכל תקופת פציעתו וזה די ברור". גם די.ג'יי סטרוברי, גוני יזרעאלי ודן גרונפלד דיברו השבוע על החשיבות שבחזרתו של נעימי לסגל. "לדעתי הוא שחקן ההתקפה הכי טוב שלנו", מציין יזרעאלי, שלמעשה מילא את מקומו של נעימי כרכז בתקופת הפציעה והשבוע נאלץ להסתפק בשלוש דקות בלבד. "יובל גם יודע להוליך כדור, גם לקלוע וגם לשחק את הפיק אנד רול. תוסיף את זה שהוא שחקן בית וברור שאנחנו חייבים אותו איתנו", מסכם יזרעאלי ומוכיח בפעם האלף ואחת שאפשר להגיד עליו כל מה שרוצים, אבל שחקן קבוצתי למופת הוא תמיד היה.

גם גרונפלד, קלעי מוכשר, מפרגן ליכולת הקליעה של נעימי. "הוא יכול לשחק גם כסקנד גארד וגם כרכז והוא בהחלט מהווה איום התקפי מבחוץ, דבר שדי היה חסר לנו", טוען הסמול פורוורד, ואילו סטרוברי, שותפו של נעימי לקו האחורי, מסכם: "נעימי הוא אולי הקלע הכי מוכשר בקבוצה שלנו. הוא גם בעל ניסיון רב". איך ההגנה שלו? "אולי כשחקן הגנה הוא יכול להשתפר".

נעימי מורד לחדר ההלבשה לאחר שנפצע במשחק ההפסד להפועל חולוןצילום: ספי מגריזו

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

הגנה היא נושא די כאוב אצל נעימי. גם מול נתניה הוא איפשר לליאור ליפשיץ, רכז די מאותגר התקפית, לקלוע מולו תשע נקודות במחצית הראשונה (עשר בסך הכל). ליאור שגב, הרכז המחליף, סיים עם שמונה נקודות. "ברור שיובל יכול וצריך להשתפר כשחקן הגנה", טוען אריק שיבק, שאימן אותו בשנתיים האחרונות בנבחרת. "אם לנעימי יש רגליים כל כך זריזות בהתקפה אז אין שום סיבה שהן לא תהיינה גם זריזות בהגנה", מוסיף שיבק, "הגנה זה בעיקר שאלה של רצון. ובכלל המשחק של נעימי בעיקר נובע מרצון. לדעתי הוא ביצע התקדמות גדולה בשנים האחרונות. צריך לזכור, זה שחקן שאמנם גדל בהפועל, אבל נאלץ ללכת לראש העין, לגבעת שמואל ולאשקלון כדי לחזור למלחה ולהגיע לנבחרת ישראל. הוא כן לקח את עצמו בידיים ונפטר מהרבה שטויות של ילדים. אבל כנראה עדיין יש לו לאן להשתפר".

בקיץ האחרון נעימי תרם מעט מאוד לנבחרת באליפות אירופה בליטא, שנה לאחר שהיה מהמצטיינים בקמפיין המוקדמות. "הוא פשוט לא נתן לנו בדיוק את אותם הדברים של שנה שעברה", מציין שיבק, "אני מאוד תובעני בקטע ההגנתי ובקטע של קבלת ההחלטות. בדברים האלו יובל היה טוב יותר לפני שנה וחצי. אבל הוא הגיע אחרי עונה טראומטית ואני מבין שזה חלק מהעניין. הוא עדיין התייחס בכבוד רב והתאמץ. אבל אני זוכר פעמים שהורדתי אותו יחסית מהר מהמגרש בגלל שהוא לא שמר. אני זוכר שקיץ קודם לכן, כשהוא ממש רצה, הוא שמר על גארדים מהטובים שיש באירופה".

עודד קטש, עוזרו של שיבק בנבחרת ומי שאימן את נעימי בשנה וחצי האחרונות, נכנס איתו ללא מעט עימותים בגלל הגנה וקבלת החלטות. למעשה השניים, שהיו מאוד מיודדים (קטש אפילו רצה להביא את נעימי איתו למכבי תל אביב לפני ארבע עונות), התרחקו ונעימי לא ביצע התקדמות תחת קטש ואף שיחק אצלו פחות מאשר אצל גודס. גם אם באופן כללי לא חל שינוי משמעותי בממוצעים של נעימי, בהחלט מדאיג שהעונה הוא מדייק רק ב-39 אחוז מזריקות ל-2. אך כמובן שדבר מדאיג הרבה יותר היא היכולת של הקבוצה תחת הנהגתו כרכז. זו השנה הרביעית של נעימי בקבוצה, ואף לא אחת מהן הסתיימה בתחושה הצלחה.

נעימי. "שחקן ההתקפה הכי טוב שלנו", אומר עליו גוני יזרעאליצילום: ספי מגריזו

"אותי פחות מעניין העבר והרבה יותר רלוונטיים מבחינתי ההווה והעתיד", מציין דרוקר, "מבחינתי יובל הוא שחקן ברמות הכישרון הגבוהות ביותר. אני עוקב אחריו עוד מגיל 18 כשהוא התאמן איתנו בקדנציה הראשונה שלנו, עוד לפני שזכינו ביול"ב. אין לי ספק שליובל יש את הכלים להיות ברמות הגבוהות ביותר של הכדורסל הישראלי ואפילו האירופי. אני באמת מאמין שהוא יכול לשחק בכל קבוצה שהוא ירצה. אפילו ביורוליג. אבל בשביל זה הוא יצטרך לעבוד על דברים שהם גם מעבר לכדורסל. לא הכל זה קליעה, שלשות או פיק אנד רול".

כשדרוקר מתבקש לפרט את האלמנטים אצל נעימי שדורשים שיפור על המגרש ומחוצה לו, הוא משיב: "אלו דברים שאני מדבר עליהם איתו. וזה נשאר בינינו. אבל אנחנו כל הזמן מדברים ואני בהחלט רוצה להיות חלק מההתקדמות של יובל. אני מקווה שהוא יישאר כאן איתי כמה שיותר".

בעונה שעברה נעימי נכנס למתחים מול קטש וההנהלה גם בגלל תסכולו על כך שנשאר במלחה תמורת שכר שהוא פירש כזעום לעומת ההזדמנויות שהיו לו באירופה. בקיץ האחרון שודרג שכרו בכ-30-40 אחוז מ-80 אלף דולר לכ-110 אלף דולר. אם לא יקרה משהו מאוד מפתיע נעימי לא יקבל הצעות טובות יותר בקיץ הקרוב וגם כך יש לו המשך חוזה במלחה. השאלה היא אם הוא ימשיך בבינוניות המתסכלת הנובעת בעיקר מחוסר יציבות או שמא יבצע בגיל 27 את הפריצה. "יובל בחור מאוד חכם ומאוד חשובה לו הקריירה שלו וההצלחה של המועדון", טוען מקורב לנעימי, "אבל יש ליובל גם בעיות שאולי קשורות עם זה שהוא בירושלים. למשל, הוא לא קפטן למרות שהוא שחקן הבית הבכיר היחיד. אבל דני (קליין) לא רצה שהוא יהיה קפטן כדי שאנשים לא ידברו ונעימי הלך איתו. חוץ מזה גם תעלה השאלה עד כמה יובל מנהיג".

בקבוצה מדברים על מנהיגים בעיקר בהקשר של בריאן רנדל, ולעתים אף בהקשר של יזרעאלי, קוקיה ותומאס. "מאוד חשוב לי שיובל גם ייקח יותר אחריות", טוען דרוקר ואינו מוסיף. שיבק מדבר על כך ש"מרכז אתה מצפה לקבל מנהיג. אתה מצפה לקבל מישהו שגם ידריך את השחקנים במילים ובעיקר יפגין שפת גוף נכונה. אצל יובל לא תמיד זה המצב. לעתים הוא שקט מדי, עצבני מדי, משדר חוסר שביעות רצון וזה יכול לעורר אנטגוניזם. אבל אני יודע כמה אכפת לו ואיזה בחור טוב הוא בפנים. לדעתי הוא גם מאוד מנסה לשפר את המרכיבים הללו והשאלה היא אם זה מספיק".

שרון דרוקר. מאמן הפועל ירושלים יכול לחייך, לאחר ניצחון הערב בראשון לציוןצילום: ספי מגריזו

מעניין היה לשוחח עם נעימי על כל הדברים הללו. בכל זאת שחקן הבית הבכיר היחיד בקבוצה. סוג של סמל. אבל נעימי אף פעם לא מדבר. "הוא הבין איך התקשורת עובדת, בעיקר בירושלים, והוא גם הבין את הקהל שהוא בתכלס אולי אוהב ותומך, אבל גם מסוגל להיות מאוד קשה וביקורתי", אומר חבר טוב, "בסופו של דבר הוא החליט - לא מדובשכם ולא מעוקצכם". ניסיון לראיין את נעימי נתקל בחומה בצורה. "אני לא מתראיין במהלך השנה, אשמח בסוף השנה", הוא עונה באס.אם.אס לקוני. כשמנסים להסביר לו שהאוהדים היו מאוד שמחים לשמוע את מה שיש לו לומר, בעיקר במהלך השנה, הוא כבר אינו משיב.

בסיום כל משחק נוהג נעימי להיעלם מדלת צדדית, בניגוד לכל השחקנים שמתקהלים באזור הפרקט ומדברים בהרחבה עם כולם - גם במקרים של ניצחון וגם בהפסד. את נעימי קשה לראות.

האם זה משרת את המערכת? מחוץ למגרש ודאי שלא. הבעיה היא שגם על המגרש היכולת של נעימי אינה גבוהה מספיק במרבית המשחקים. לצד משחק כמו זה נגד נתניה, או היכולת הנפלאה שהפגין לפני יותר מחודשיים בניצחון מול מכבי בנוקיה (23 נקודות ב-29 דקות), יש יותר מדי תצוגות בינוניות ומטה בליגה ובעיקר באירופה.

אבל כאשר יוגב אוחיון כבר במכבי ויזרעאלי אינו מהווה כמעט פקטור התקפי (למרות שהוא מכניס כדורים לגבוהים טוב יותר מנעימי במשחק העומד), הפועל ממשיכה להיות תלויה בנעימי. העונה בוודאי, אבל כנראה גם בעתיד. "זו תקופה קריטית בקריירה של יובל", מסכם דרוקר, "הוא צריך להחליט אם הוא עושה את הדרך לרמות הגבוהות ביותר או שהוא נשאר במקום".

תגובות