לתת את הלב והנשמה, ולא רק על הפארקט

אדריאן בנקס לא מסתפק רק בלהוביל את ברק נתניה, אלא משקיע את זמנו הפנוי בתרומה לקהילה המקומית. בדיוק כמו שלימדו אותו בבית בממפיס

דני אמיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דני אמיר

לעתים טמון במשהו, או במישהו, הרבה יותר מכפי שנראה לעין. בערוץ היוטיוב שפתח, ארוז בקטעים קצרים בהם הוא מתנסה באולפן הסטודיו שלו, מתאר עצמו אדריאן בנקס כ"בסך הכל כדורסלן צעיר באירופה מ-ממפיס, שמבלה בזמנו הפנוי ונהנה מכל דבר בחייו בזמן שהוא נוסע ברחבי העולם".

בנקס, שבתחנתו הנוכחית הפך לנכס החם ביותר של ברק נתניה, אינו מזכיר את תרומתו ומחויבותו לעבודה עם ילדים בנתניה. הן מתווספות לרשימה ארוכה של מעשים טובים שביצע בזמן ששיחק ולמד באוניברסיטת ארקנסו סטייט.

אפשר להמר בבטחה ש"כדורסלן צעיר באירופה" טיפוסי היה נחנק בקלות, אם בעונתו הראשונה במדינה זרה חדשה היה מוצא עצמו לפתע בחצי גמר גביע אמוציונלי וגועש באוהדים ביד אליהו. נתניה, שבמשך 23 שנים לא הגיעה לגמר, פיגרה ב-14 נקודות ברבע השלישי. בנקס בדיוק נכנס לעניינים, ולשמחת אוהדיה ניפק מחצית שנייה נפלאה של 27 נקודות, כולל שלשת שוויון בדקה האחרונה וקליעת עונשין מנצחת 1.1 שניות לסיום.

זה לא היה מזל. העונה הראשונה של הגארד בברק נתניה, 2010/11, הפכה אותו לאהוב הקהל. למעשה, הוא היה הזר היחיד שהוחתם לשנה נוספת.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

בנקס (משמאל) בפעולה. "המשכתי את הדוגמה שנתנו לי הוריי"צילום: נמרוד גליקמן

מנקודת מבטו, נתניה היא בית אמיתי הרחק מהבית. מההתחלה היה מעורב בפרויקט של המועדון למען ילדים, "Hoops for Kids", המפעיל קליניקות חינוכיות לנוער הנתנייתי. במפגשים נעזרים בכדורסל כדי ללמד את הילדים מיומנויות לחיים כמו תקשורת, עבודת צוות וקבלת החלטות. מדי שבוע מוצא בנקס זמן לעבוד עם הילדים, לשמש להם מודל חיובי לחיקוי ולדבר אתם על עבודה קשה, קביעת מטרות וניהול אורח חיים בריא.

"Hoops for Kids" גם מארגן טורנירים בחופשות, דבר שמעניק לילדים הזדמנות להתחרות במשחקי שלושה על שלושה וחמישה על חמישה בסביבה בטוחה ותומכת, המדגישה עבודת צוות וספורטיביות. במקרים כאלו, אומר בנקס, הוא יותר משמח לשמש כמביט מהצד ולעודד את קבוצת הילדים המקומית מהיציע.

מוקדם יותר החודש חווה בנקס שבוע מיוחד: הוריו, בנו ואחיינו הגיעו לישראל לכבוד יום הולדתו ה-25. הבלוג שלו - בדרך כלל מתחשב וכן - קיבל טון סנטימנטלי: "אני מאוד נרגש לראות את משפחתי ולהראות להם כיצד אני חי מעבר לים. אתם יודעים, להראות להם כמה התבגרתי בזמן שאני חי לבד ושאני משתמש במה שלימדו אותי כשגידלו אותי. אני פשוט מאוד נרגש לראות את אהוביי ובמיוחד את בני, אדריאן... אני גם מאוד שמח לברך את האחיין שלי על ההזדמנות לטוס לחו"ל. הוא בן 4. פרט לאבי, אני הדמות האבהית והחיובית היחידה בחייו. אני מאוד גאה בכך".

בשיחה עם "הארץ" משייך בנקס את עבודתו עם הקהילה וכישורי המנהיגות שלו - על ומחוץ למגרש - להוריו: ארתור, עובד בניין, וגרטה, פקידת שירות בבנק. קשה לא להבחין כמה הוא גאה להמשיך את דרכם. "גדלתי בשכונה מאוד קשה בממפיס", מסביר הכדורסלן, "רבים מחבריי ושכניי נקלעו לבעיות קשות, נכנסו לכלא ומה לא, והבית שלנו היה מרכז עזרה לאנשים. ההורים שלי תמיד היו פעילים בקהילה. שם הכל התחיל עבורי, פשוט המשכתי את הדוגמה שהם נתנו לי".

בנקס התחיל בכך שהשתמש בכישרונו המיוחד כדי לעזור לחבריו. "ככל שהתבגרתי הבנתי שהכדורסל הוא כרטיס להצלחה לא רק עבורי. הוא יכול לעזור גם לאנשים סביבי, שהיו צריכים לחוות דברים נוספים ושונים. התחלתי להביא אותם לצפות במשחקים שלי".

בנקס (עם הפנים למצלמה) מדריך ילדים במסגרת הפרויקטצילום: מתוך האתר "Hoops for Kids"

באותה עת, בנקס כבר קבע שיא אחר שיא בכל מסגרת תיכונית אפשרית בה שיחק בממפיס, לפני שהמשיך להצלחה גדולה עוד יותר בקבוצות הכדורסל של מכללות נורת'ווסט מיסיסיפי וארקנסו סטייט.

ואז, הכל כמעט השתבש. הדיווח באתר של ESPN מ-2007 מספר ש"הקלע המוביל של ארקנסו סטייט, אדריאן בנקס, הושעה ללא מגבלת זמן לאחר שנעצר בגין ירי באקדח בתוך גבולות העיר ג'ונסבורו". הסיפור שנשמע בתחילה מאיים ומפחיד הסתיים בשקט יחסי, כשבנקס מיד מודה בשיקול דעת מוטעה. הוא סיפר למשטרה שמצא את האקדח במועדון לילה, בזמן שקרב התחיל להתפתח. "באמת שניסיתי להגן על חבריי מכך שיקרה משהו, אז יריתי באוויר עד שהאזור התרוקן", אמר, "זה לא שיריתי במישהו או שהייתי מעורב במשהו".

משטרת ג'ונסבורו האמינה לגרסתו. לאחר שהודה כי "מה שקרה אמש היה תקרית טפשית, טעות", הוא המשיך להשתפר בירי על המגרש ולא מחוצה לו, ושיפר את הקליעה שלו.

בנקס נשמע נלהב מהקריירה שלו ומתרומתו לקהילה, אבל משתדל לא לקחת חלק בסכסוך רב שנים שקיים בישראל. "מרבית הילדים אתם אני עובד הם מהקהילה האתיופית. אני בהחלט מודע למצב בו הם נמצאים", הוא אומר, ומסרב להיכנס לדיון סביב הטענות שרבים מהם נשלחים לבתי ספר בהם לומדים אתיופים בלבד.

עם כישורים דיפלומטיים כאלה, בנקס עוד עשוי להפוך לשליח של משרד החוץ האמריקאי. הוא כבר השגריר הטוב ביותר שטנסי שלחה לנתניה אי פעם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ