ריצ'רד סנדומיר, ניו יורק טיימס
ריצ'רד סנדומיר, ניו יורק טיימס

זה לא היה הרעיון של מג'יק ג'ונסון להשתתף בסרט דוקומנטרי אודות ההודעה הדרמטית ההיא מ-1991, שהוא נשא איידס. הוא לא חשב על כך. ב-ESPN דווקא כן.

ג'ונסון חי עם הנגיף מעל 20 שנה. כיום הוא מנהל עסק משגשג. בזכות קוקטייל סמים מודרני, אומר רופאו, המערכת החיסונית שלו במצב דומה לאדם בריא. המדע יישר קו עם האופטימיות הציבורית, זו שאולי גרמה לג'ונסון להישמע קצת משוגע או בהכחשה עמוקה ביום ההודעה. "אלחם במחלה ואנצח אותה", הצהיר אז, "ואני הולך ליהנות".

מנהלים במחלקת הסרטים של ESPN רצו לספר את הסיפור הזה ואלו הקולות שרצו לשמוע. "היינו צריכים להיכנס לתוך מחשבתו", אומר קונור של, סגן הנשיא ומפיק בכיר במחלקה, "אני מחפש בכל סיפור את הרגעים החשובים ונקודות המפנה, יורד לעומקם, ואומר 'הנה, זה הרגע בו הדברים השתנו'".

מג'יק ג'ונסון צילום: רויטרס

התוצאה היא "ההודעה", סרט דוקומנטרי עוצמתי שיוקרן בארה"ב ב-11 במארס. "מה שחשוב למג'יק זה להזכיר לכולם שהמחלה עדיין קיימת", אומר לון רוזן, סגן נשיא בחברות של ג'ונסון וסוכנו בעבר, "אנשים חושבים שזה לא נורא כבעבר וחברות התרופות לא מייצרות תרופות חדשות. הוא רוצה לשמור את המחלה גבוה בתודעת הציבור".

עם הסכמתו של ג'ונסון שכרו אנשי ESPN את נלסון ג'ורג', כותב ויוצר סרטים, כבמאי. ג'ורג', שאחותו נשאית ופעילה במלחמה באיידס, כבר יצר בעבר סרט על איידס עבור רשת HBO. "רציתי להשאיר את עניין המחלה בשיח הציבורי, היתה לי תחושה שאנשים במדינה פחות מתעניינים בה", אומר ג'ורג'. הוא שכנע את ג'ונסון שראיון אינו מספיק ושעליו לקריין את הסרט בעצמו.

זו היתה ההחלטה הנכונה. ג'ונסון מגולל את סיפורו ברגש כן ואמיתי, שאדם אשר לא חווה את הדברים בעצמו לא יוכל לספק. "ההודעה" היא סיפור אישי. ג'ונסון מודה בהשתאות על המזל האדיר שהיה לו בחיים לפני האיידס, שכללו חופש מיני שניצל עד תום כנסיך עשיר בעיר לוס אנג'לס, כמו גם על תחושת ההרס כשהפך נחות ומנודה בענף ולא יכול היה אפילו להתחרות באחד על אחד.

הוא נזכר בתחושת החרדה טרם ההודעה, ההקלה כשחשב שיוכל להמשיך בקריירה והפחד שאולי הדביק את אשתו קוקי וילדם שטרם נולד. הוא לא הדביק. "אבין אם תרצי לעזוב אותי", נזכר שאמר לאשתו, שלראשונה רואיינה בנושא באופן נרחב. כך גם בנו הבכור, אנדרה. "למה אנחנו צריכים לספר למישהו בכלל?", היא נזכרת שאמרה לו.

ג'ורג' שילב בסרט קטעי ארכיון לצד ראיונות עם אנשים רלוונטים (פט ריילי, ג'יימס וורת'י, ארסיניו הול, דייויד סטרן וכריס רוק), חוקר איידס שטיפל בג'ונסון וקרל מלון, שחקן יוטה לשעבר. החשש של מלון מהידבקות גרם לג'ונסון לוותר על רעיון הקאמבק ב-1992, אחרי ששיחק היטב באולימפיאדת ברצלונה. מלון לא מתנצל, אבל מודה שעם השנים למד על הנושא יותר. "תראה לי עוד ספורטאי שיכול היה להתמודד עם כך כפי שמג'יק עשה", אמר לג'ורג'.

סיפור ההודעה של ג'ונסון וכל שקרה אחריה הוא דרכו של ג'ורג' לשמר את המודעות למגפה. "עבור אנשים שגדלו לתוך זה, זו משימה", הוא אומר, "מג'יק הוא האדם המפורסם ביותר שחייו עברו מהפכה כזו. הוא מעין מטאפורה עבור האחרים, מסיט את האור לעבר קהילה שאינה מוערכת, אלו שנושאים את המחלה ואלו שפועלים נגדה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ