אריה ליבנת
אריה ליבנת
אריה ליבנת
אריה ליבנת

ביום שני, כמה שעות לפני חצי גמר גביע המדינה מול מכבי רמת חן נסעה יו"ר מכבי אשדוד טאלי קריאף לכותל המערבי והתפללה לסיוע מלמעלה. "אני הולכת לשם לפני כל משחק חשוב. הלכתי לפני שמינית הגמר, לפני רבע הגמר, לפני משחק הבית שלנו בליגה נגד רמלה. הפעם הלכתי פעם אחת בשביל כל השבוע. אני אוהבת את ירושלים וזה עושה לי טוב להגיע לכותל. אני מתכוונת ללכת גם לפני המשחק הראשון בפלייאוף ואז גם לקראת הסוף", היא אומרת.

הבקשה של קריאף התמלאה, אשדוד ניצחה בחצי הגמר את רמת חן ובגמר את רמת השרון וזכתה בתואר היסטורי, אבל היו"ר לא זכתה לראות את הקפטנית מירב דורי מניפה את הגביע - במחצית המשחק היא נאלצה לעזוב את האולם ולנסוע לחתונתה של אחותה אוראל. "כשעזבתי את האולם הרגשתי כאילו חוצים אותי, שאני צריכה לבחור", סיפרה. "חשבתי לעצמי שבסוף יהיה לי גביע ולא תהיה לי משפחה, אז נסעתי". היו"ר מתארת את רגעי המתח: "הובלנו במחצית ב-7 הפרש, אבל למדתי שבכדורסל שום דבר לא סגור עד שזה לא נגמר. מול רמת חן עשינו מהפך וכל הזמן פחדתי שרמת השרון תתאפס על עצמה כי כשקבוצה מתאפסת על עצמה, אי אפשר לעצור אותה. הקשבתי כל הדרך לרדיו, שמעתי בדיוק איפה הכדור, שנעמי (קולודני, א"ל) מוסרת לזו שמחטיאה וממשיכה הלאה".

קריאף חוגגת עם הגביע בחתונת אחותה, שלשוםצילום: באדיבות אתר ashdod4u

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

כשהגיעה קריאף לאולם הדרמה הגיעה לשיאה: "רצתי כמו מטורפת ושאלתי איפה יש טלוויזיה. אמרו לי שאין, התחלתי לצעוק. לקחו אותי למחשב, אבל לא מצאנו שידור באינטרנט. אנשים שהיו במשחק התקשרו אליי, כל פעם מישהו אחר. דקה וקצת לסיום שמעתי שאנחנו מובילות ב-12 הפרש וידעתי שזה נגמר. התחלתי לצרוח כמו מטורפת. הרגשתי שאני חייבת לראות איך מניפים את הגביע, ובעזרת שיחת וידיאו דרך הסלולר ראיתי את ההנפה. זה היה הרגע הכי מרגש. בדיוק אחרי ההנפה נערכה החופה ומאוחר יותר כל הקבוצה הגיעה עם הגביע לאולם - היתה שמחה גדולה וריקודים. כששמחה מתערבבת עם שמחה זה רק מעצים את השמחה".

קריאף בת ה-38, רו"ח במקצועה, הצטרפה לפני שלוש שנים לעמותה. "נכנסתי בכאילו, לא הייתי ממש פעילה". באמצע העונה הקודמת החליפה קריאף את היו"ר הקודם נאור גלילי. "ברגע שנכנסתי לעניינים זה סחף אותי. כשאני לוקחת משהו, זה טוטאלי, אני מסמנת מטרה ועושה הכל כדי להשיג אותה. העונה סימנתי מטרה לזכות בגביע, וכעת אני רואה ברכה לעמלי".

אשדוד אמנם רושמת את עונתה העשירית בליגת העל, אבל קריאף בנתה את הכל כמעט מחדש. "החלטתי שיהיה לי יותר קל להתחיל מאפס וניקיתי הכל, זה כמו להקים מועדון חדש. ויתרתי על הספונסרים הישנים, בכלל לא פניתי אליהם. עשיתי לעצמי מיפוי: למי אני יכולה לפנות ולמי לא. לשמחתי, לא היה אחד שסירב. גייסתי קרוב ל-600 אלף שקל".

תקציב הקבוצה העונה עומד על 2.8 מיליון שקל. מיליון וחצי מתוכו מגיעים מהעירייה. הזכייה בגביע שווה בונוס בסך 400 אלף. "ראש העיר הוא האוהד מספר 1 שלנו, בלעדיו לא היה כלום. בכל פעם שיש בעיה הוא עוזר. הוא אמר לנו: 'העונה אני רוצה תואר, תדאגו שיהיה תואר'".

מהקבוצה שהגיעה אשתקד לגמר הפלייאוף השאירה קריאף רק את המאמן עדני דגן ואת הרכזת נעמי קולודני. "נעמי היא הראשונה שפניתי אליה כי אני מכירה את החיבור שלה לעדני. המאמן ואני זה היפוך שמשלים אחד את השנייה. התפקוד שלנו הוא לא כמו בין יו"ר למאמן, אלא כמו חברים - אנחנו מדברים בטלפון אולי 20 פעם ביום. אפילו האשה שלו כבר אמרה לי שאני היחידה בעולם שהוא מקשיב לה. עדני הוא אדם חם מזג, אין לו סבלנות לכלום, הוא חותך במקום. אני גם אמוציונאלית, אבל אצלי הרציונאל עובד. כל יום אני צריכה לאזן אותו, כל יום זה טיפול ממש. אני מטפלת בו ובשמונה השחקניות".

כשקריאף מדברת על טיפול היא מתכוונת בעיקר לבעיות האגו שהיו העונה לכוכבת הקבוצה פלנט פירסון עם דגן ועם אשלי שילדס. "בין פלנט לאשלי זו לא בעיית אגו, הן חברות טובות ואכפת להן אחת מהשנייה, אבל עבר משהו ביניהן והיה קשה לחבר אותן שוב. האגו היחיד בקבוצה זה בין עדני לפלנט - הם מתנהגים כמו זוג אוהבים ולפעמים יש התנגשויות, אבל זה סיפור אהבה. צריך להעריך את עדני שהתנהג בצורה מדהימה וידע להתכופף ולהקטין את עצמו. לפני העונה אנשים אמרו לי שיהיה פיצוץ גדול וגם אלי רבי אמר לי: 'צריך להוריד בפנייך את הכובע, ריכזת בקבוצה שלך את כל המטורפים בענף ואת מחזיקה מעמד'".

לחגוג עם הגביע ולרוץ לחתונה של היו"ר. שחקניות מכבי אשדוד, שלשוםצילום: שרון בוקוב

אחרי הזכייה קיבלה קריאף ברכות קבוצות הליגה. אשדוד היא קבוצת הצמרת היחידה שנמצאת ביחסים טובים עם כל יריבותיה. "יש לי עזרה ותמיכה מכולם. קיבלתי עזרה מדהימה משמוליק לבקוביץ' (יו"ר רמלה, א"ל), ומאורה גלזר (יו"ר רמת חן, א"ל) - היא עוזרת לי בכל מה שאני מבקשת. באתי בגישה של להיות בסדר עם כולם ולכן כולם מפרגנים, גם רמת השרון". קריאף לא רק מקבלת עזרה אלא מסייעת לא פעם ליריבותיה: "בסדרת רבע גמר הפלייאוף בעונה שעברה סדרתי ליריבה שלנו, בנות השרון, בדיקת MRI לג'נה סמית' שנפצעה באותו יום. יכולתי להגיד להם שיהיה רק בעוד שבוע, אבל בזכותי היא היתה מסוגלת לעלות למשחק נגדנו. אחרי שניצחנו, המאמנת שלהן, דליה בושינסקי, אמרה לי: 'ידעתי שהטובה שעשית תחזור אלייך'".

בניגוד ליריבותיה לצמרת, אשדוד לא ביצעה שינויים לפני המאני-טיים. השחקנית היחידה שהקבוצה הביאה במהלך העונה היתה תמרה יאנג, אחרי ההדחה מאירופה. "אמרתי לעדני 'זה מה שיש ועם זה רצים עד הסוף. קבוצה שעושה שינויים לקראת הסוף זה לא הכי בריא. ראיתי מה זה לחבר קבוצה וליצור קשרים בין השחקניות שיהיו מאוחדות, אז להביא עוד כוכבת שתפגע בפלנט? פלנט היא המלכה, כשהיא ביום טוב הקבוצה נראית טוב. היא מקרינה לשחקניות בטחון'".

אחרי הזכייה ההיסטורית בגביע התיאבון של קריאף רק גדל ועכשיו היא לוטשת עיניים לצלחת האליפות. "זה הסיפתח, אנחנו מאמינים שזו תהיה מסורת. הגענו למקום שרמלה ורמת השרון נמצאות כבר הרבה שנים וננסה לשמור על זה. אני מאמינה בדרך שלנו שהיא ליצור עבור השחקניות בית חם. השחקניות אומרות לי שזה המקום הכי טוב שהן היו בו ואני רוצה לשמור על המשכיות ולהשאיר את רוב השחקניות לעונה הבאה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ