פיינל-פור המכללות

הטוויסט ההתקפי של קליפארי יסתיים באליפות?

קנטאקי לא מפסיקה לרוץ, אבל בשיטה שהנהיג מאמנה היא עושה זאת בצורה מבוקרת, שמוציאה את המיטב מהאתלטים הטובים במכללות

סטיבן דנלי, ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סטיבן דנלי, ניו יורק טיימס

לא נדרשת תבונה רבה כדי להסיק שקנטאקי היא הקבוצה האתלטית ביותר במכללות. הדבר בולט לעין גם בטלוויזיה. הוויילדקאטס גדולים, חזקים ומהירים יותר מיריביהם. היתרון הברור מתחיל בפורוורד אנטוני דייויס וממשיך בסגל הכולל לפחות חמישה מועמדים להיבחר בסיבוב הראשון בדראפט ה-NBA הבא.

עליונות אתלטית מעניקה לקנטאקי יתרון עצום, אבל גם מסווה את עבודתו של ג'ון קליפארי. המאמן לקח חבורת שחקנים מוכשרים מאוד, ודרך התאמות שעשה בשיטת ההתקפה העניק להם את הבסיס הטוב ביותר לניצול האתלטיות שלהם בהתקפה העומדת. זוהי מיומנות שבאה לידי ביטוי מרבי בטורניר ה-NCAA, בו נוהגות קבוצות להאט מאוד את קצב המשחק.

אתלטיות בולטת במיוחד בתקצירי משחקים, אבל דווקא במהלכים הקטנים ניכרת השפעתה הגדולה ביותר. בעוד הטבעה מעניקה שתי נקודות בלבד, האתלטיות משפיעה על כל כדור - בין אם מדובר בהתקפה או בהגנה. אמצעי למדידת ההשפעה הוא יכולתם של שחקנים אתלטיים להתאושש מטעויות שביצעו.

זהו היתרון הגדול ביותר של קנטאקי. אם מייקל קיד-גילכריסט, למשל, מאבד את יריבו בהגנה, זריזותו, אורכו ויכולת הניתור שלו מאפשרים לו להתאושש ולהגיע בזמן כדי להפריע לזריקה. במידה שאינו מספיק, דייויס יכול להגיע לעזרה אפילו אם הצעד הראשון שלו היה אטי יותר. היתרון הזה בא לידי ביטוי גם בהתקפה. אתלטיות יכולה לגרום למסירה רעה להיראות טוב. התקפות רעות יכולות להסתיים בזריקות טובות, כי לכל אחד משחקני קנטאקי יש את היכולת להתמודד עם שומרו באחד על אחד בסוף שעון.

ג'ון קליפארי (משמאל) מאיץ, מן הסתם, בדורון לאמבצילום: אי-אף-פי

כבר ראיתם את הטיימליין החדש של ספורט הארץ?

העבודה הנהדרת שעשה קליפארי בפן האתלטי מתבטאת בעיקר בהתקפה. לעתים קרובות, קבוצות עמוסות בכישרון משחקות בקצב מהיר מאוד. הן רצות מצד לצד, יוצרות הזדמנויות בהתקפות מתפרצות. קיימות מספר הנחות לגבי האסטרטגיה הזו. הראשונה היא שאתלטיות פורחת במגרש פתוח, היכן שמהירות ויכולת ניתור יוצרות יתרון. השנייה היא שככל שיש במשחק יותר התקפות, כך גובר הסיכוי שהקבוצה הכישרונית יותר תנצח.

הפתרון לאסטרטגיה מגיע בדמות האטת קצב המשחק, זריקות לקראת סוף שעון ההתקפה ושמירה על תוצאה נמוכה. משחקים כאלו, שמתנהלים בהתקפות עומדות, מבליטים את יכולת ההוצאה לפועל על פני אתלטיות. לכן, אחת ההנחות הבסיסיות היא שקבוצה אתלטית חייבת להיות אפקטיבית על חצי מגרש ולדעת לנצח במשחקים שמתנהלים בקצב אטי על מנת לזכות בטורניר.

בנקודה הזו בדיוק ביצע קליפארי התאמה יוצאת דופן. החיסרון הגדול בכדורסל שמשוחק בקצב אטי הוא ניצול לא אפקטיבי של תחילת ההתקפה. קבוצה עוברת את קו החצי, מתמסרת מספר פעמים הרחק מהסל ואפילו לא עושה ניסיון לאיים עליו עד 10 או 15 השניות האחרונות. קליפארי הורה לשחקניו לעשות בדיוק ההפך. הם דוחפים את הכדור במהירות כמעט בכל התקפה, ועושים זאת כשהם בשליטה.

לפעמים מוביל הדבר לדאנקים ולמהלכים מדהימים; לעתים קרובות יותר להפעלת לחץ על ההגנה כבר בתחילת שעון הזריקות, מבלי שמתרחשת התקפה מתפרצת מסורתית; במקרים אחרים נוצר מיס-מאץ' או נלקחת זריקה חופשית בהתקפת מעבר; ולפעמים זה לא נותן דבר וקנטאקי מתחילה את ההתקפה מחדש. כך, דרך ניצול נכון של תחילת השעון נותן קליפארי לשחקניו עוד ועוד הזדמנויות לנצל את האתלטיות שלהם כדי להשיג זריקות קלות.

הביצוע לא תמיד מושלם - תוצאה הגיונית כשמדובר בשחקנים כה צעירים - אבל אגרסיביות בשלב מוקדם בהתקפה, בצירוף יכולות אחד על אחד בסיום שעון, נותנות לשחקנים ארבע-חמש הזדמנויות לקלוע כמעט בכל התקפה. זה לא כדורסל שמבוסס על מתפרצות קלאסיות, אלא טכניקה מבוקרת שמאפשרת לשחקנים יותר הזדמנויות. זהו ניצול מצוין של האתלטיות בקבוצה, שמצביע על היצירתיות של קליפארי ועל יכולתו ללמד כדורסל.

אין זה דבר של מה בכך להטמיע בשחקנים צעירים שיטה שמעודדת משחק ריצה מבלי להידרדר לזריקות רעות. יפה לראות מאמן שמצליח להוציא את המרב מכמות כזו של כישרון.

חצי גמר פיינל-פור המכללות

בין שבת לראשון 1:00 לואיוויל - קנטאקי 3:30

קנזס - אוהיו סטייט

שידורים בערוץ ONE וב-ESPN

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ