איך שוברים שוויון?

שיקגו וסן אנטוניו סיימו את עונת ה-NBA במאזן דומה, מדוע זכו הבולס ביתרון הביתיות במקרה של מפגש אפשרי ביניהן בגמר?

עוזי דן
עוזי דן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עוזי דן
עוזי דן

בסיום העונה המקוצרת ב-NBA נוצר מצב בו שיקגו וסן אנטוניו סיימו ראשונות עם אותו מספר ניצחונות. האם הדבר קרה בעבר בעונות של 70-80 משחקים? ברור שבעונה מקוצרת הסיכוי לכך גדול יותר. בנוסף, למי הולך יתרון הביתיות אם השתיים ייפגשו בגמר? לסיום, מעניין אותי לדעת מה שובר את השוויון במידה ששתי קבוצות המתמודדות בפלייאוף מחזיקות במאזן ניצחונות זהה. האם אלה ההתמודדויות ראש בראש?

רותם

ג'ואקים נואה וריצ'רד ג'פרסון במפגש בפברואר בו ניצחה שיקגוצילום: אי–פי

המצב בו נמצאות שיקגו וסן אנטוניו קרה גם בעונות רגילות, באורך 82 משחקים. לאחרונה זה קרה ב-1998, כשיוטה ושיקגו סיימו במאזן זהה (20-62). הג'אז, שניצחה את שני המשחקים מול הבולס בעונה הרגילה, קיבלה את יתרון הביתיות. במקרה של מאזן זהה, המשחקים בין הקבוצות אכן קובעים. שיקגו ניצחה את הספרס העונה (89-96, ב-29 בפברואר) ולכן היא לפניה. במקרה של שוויון במאזן וגם במשחקים בין הקבוצות, הנתון הקובע הוא המאזן נגד הקבוצות שעלו לפלייאוף. במקרה בו יש שוויון גם בנתון זה, דבר שטרם קרה, קובע הפרש הסלים הכללי של העונה.

לשאלות ולהערות: uzidann@haaretz.co.il

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ