אביב לביא
אביב לביא

הקלישאה אומרת שזריקות עונשין מנצחות משחקים. ואם לא זריקות עונשין, אז שלשות גורליות. האליפות של אשדוד - הנה עוד סיבה למה היא כל כך מיוחדת - נקבעה דווקא בחטיפות. אחת ענקית של יאנג בסיום הזמן החוקי, עוד אחת של יאנג לקראת סיום ההארכה, ולקינוח, ספק-ריבאונד-ספק-חטיפה של קולודני, פעולה ששווה דאבל. חטיפה, אולי יותר מכל מרכיב אחר בכדורסל, מעידה על חדות מנטלית ופיסית. עד לדקה ה-39 אתמול נחשבה רמלה למי שעבורה לקחת תארים זה מקצוע. ואז באו שלוש החטיפות של אשדוד.

הסדרה הזו, אולי השקולה בתולדות הענף (אחרי 200 דקות אשדוד הובילה 301-299), התנהלה כמירוץ שליחות בו המומנטום עובר מצד לצד עשרות פעמים בערב. שתי הקבוצות עשו הכל כדי לעצור את האישה הגדולה של היריבה. רמלה שלחה שמירות כפולות ומשולשות לפירסון וגרמה לה להוריד פרופיל. פירסון עמדה על העונשין בפעם הראשונה רק בהארכה. מנגד סומנה רייט, אבל ככל שהדקות נקפו שתיהן הלכו והשתלטו על המשחק. ההבדל היה שפירסון קיבלה יותר עזרה.

אבל עם כל הכבוד לשתי שחקניות העל, הדקות האחרונות הפכו את נעמי קולודני לסמל האליפות ההיסטורית. לאורך הסדרה, כפי שכתב כאן אתמול אריה ליבנת, מצ'-אפ הרכזות הבליט יתרון לאשדוד. אתמול הפער ביניהן תפח לממדים כמעט לא נתפשים. לייני סלווין, הווינרית המיתולוגית של הענף, נכשלה בפעולות בסיסיות. הכדורים של קולודני נפלו פנימה גם כשפגעה במסגרת של הלוח.

מכבי אשדוד עם צלחת האליפות בעונה שעברהצילום: ספי מגריזו

הסדרה עוצרת הנשימה, האווירה המדהימה, ההתעלות של קולודני - כל אלה שייכים ליקום מקביל לזה שבו שוחקה הליגה העונה. זו היתה שנה עגומה, נטולת קהל, בה הישראליות שימשו נערות עידוד של ארבע זרות שכמעט לא ירדו מהמגרש. גם בסדרת הגמר, כוכבות נבחרת כמו מירב דורי וקטיה לויצקי הלכו לאיבוד על הספסל.

ובכל זאת, העונה המדכדכת הזו הצמיחה היסטוריה ודאבליסטית חדשה. כשאשדוד תתעורר מהחגיגות, היא תגלה שהאתגר האמיתי ממתין לה דווקא בשנה הבאה. רמלה ורמת השרון הן האימפריות של כדורסל הנשים לא בזכות השנים בהן הן זוכות בתארים, אלא בגלל העונות בהן הן מצליחות להישאר בסביבה. זה בדיוק מה שרמלה עשתה השנה. נשארה בסביבה ונאחזה באליפות בציפורניים, עד שבאה אשדוד ועקרה אותה ממנה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ