אריה ליבנת
אריה ליבנת
אריה ליבנת
אריה ליבנת

בעונת 1997/98, תחת המאמן היווני-יוגוסלווי סלובודאן סובוטיץ', זכתה פנאתינייקוס אתונה באליפות יוון אחרי הפסקה של 14 שנה. בעונה לאחר מכן זכתה שוב באותו תואר, אבל למרות מאזן 1-15 בשני שלבי הבתים ביורוליג הודחה כבר בשמינית הגמר בידי פאף בולוניה, כך שהשלימה רצף של שלוש עונות מאכזבות במפעלים האירופיים.

האחים פאבלוס ותנאסיס ג'יאנקופולוס הבינו ששחקנים גדולים כמו דין בודירוגה ודינו ראדג'ה לא מספיקים, וצריך לשים הרבה כסף גם על מאמן. זליקו אובראדוביץ', המאמן הכי מצליח באותן שנים באירופה צורף למועדון הירוק, לאחר שבשנותיו הראשונות כמאמן עשה חיל במגוון קבוצות ונתפס כשכיר חרב, שתמורת הסכום הנכון נחת בכל קבוצה שחושקת בתואר אירופי. הוא הביא גביעי יורוליג לפרטיזן בלגרד, חובנטוד בדאלונה וריאל מדריד, וגביעי ספורטה לריאל ובנטון טרוויזו.

לאחר שחתם על חוזה ראשון ביוון, לשלוש שנים, הוביל את פנאתינייקוס לשלושה גמרי אלופות וזכה פעמיים בתואר. המועדון היווני הבין את חשיבותו של המאמן הסרבי, החתים אותו על חוזה חדש לשלוש עונות, ואובראדוביץ' המשיך במלאכה. הוא בנה שושלות גדולות של שחקנים, הביא עוד ועוד תארים, האריך את החוזה שוב ושוב, עד שאתמול אמר די. הוא סיים 13 שנים במועדון, לאחר שזכה עימו ב-11 אליפויות ושבעה גביעים יווניים, ובחמש אליפויות יורוליג.

"לאמן 13 שנים במועדון צמרת אירופי זו תופעה נדירה שהתאימה יותר לשנות ה-60", טוען מאמן פרנקפורט, מולי קצורין. "נוצר חיבור טוב בינו לבין הבעלים, וכמובן הוא גם הביא תוצאות. במכבי ת"א מדברים על אליפות כלחם וחמאה, ביוון לא פשוט להשיג את הלחם והחמאה. היו לא מעט שנים שאולימפיאקוס העמידה תקציב גבוה משל פנאתינייקוס, אבל אובראדוביץ' דאג שפאו תזכה בתארים ולא אולימפיאקוס, מה שגרם לבעלים להשאיר אותו. אין ספק שאובראדוביץ' קיבל כל השנים עוד הצעות, אבל היה לו נוח בפנאתינייקוס".

אובראדוביץ' בפעולה. יש לו יכולת מדהימה לשלוט בשחקנים, הם כמו החיילים שלוצילום: רויטרס

אנטוניה מראגוזיה, עיתונאית האתר היווני "ספורט 24" מספרת על המעמד הנשגב שהיה לאובראדוביץ' בפנאתינייקוס: "כל מה שהוא רצה קרה. הוא שלט לגמרי בנעשה בקבוצה, שיחרר שחקנים והביא אחרים. אף אחד לא התערב לו".

מאמן הפועל ירושלים שרון דרוקר, שעבר השתלמות אצל אובראדוביץ', וגם שיחק נגדו בליגה היוונית: "לא ראיתי דבר כזה, מדהים שמאמן זוכה למעמד כזה במועדון לחוץ תארים כמו פנאתינייקוס. כל מאמן חולם שייתנו לו לעבוד ושכולם יידעו מי הוא, לטוב ולרע. בפנאתינייקוס כולם מכבדים את אובראדוביץ', אפילו האוהדים. כשהוא נכנס למגרש האוהדים קמים, הוא עובר דרך היציעים והם מריעים לו. אותו דבר עושים גם עם העוזר שלו דימיטריס איצודיס. זה עוזר שנבחר עבורו לפני 13 שנה, ושלחו אותו במיוחד לקורס לימודי השפה הסרבית".

את הסמכותיות בפנאתינייקוס ניצל אובראדוביץ' גם מול השחקנים שלו. אלעד חסין ששימש כעוזר מאמן באולימפיאקוס מספר: "אובראדוביץ' מחתים כל שנה 14 שחקנים וכל ה-14 הם כמו החיילים שלו. יש לו יכולת מדהימה לשלוט בהם. גם אם הוא שולף מהספסל שחקן שלא שיחק חודשיים, אותו שחקן לא יעשה פרצוף כאילו הוא עושה טובה שהוא נכנס, כמו שקורה בקבוצות אחרות. בכל קבוצה גם יש לו שחקן אחד שמקבל כבוד יותר מהאחרים, בדרך כלל זה שחקן חוץ שיכול לנהל את המשחק, בהתחלה זה היה בודירוגה, ובשנים האחרונות דיאמנטידיס, אבל גם הם עובדים כמו יתר השחקנים בשבילו".

דרוקר מחדד כי אובראדוביץ' כלל לא רודה בשחקניו: "הוא מאמן מאוד כריזמטי, אבל הוא גם מאוד כן ופתוח עם השחקנים שלו. הם אוהבים אותו גם כשהוא צועק עליהם. אף אחד לא יודע איזו ביקורת הוא מעביר עליהם בחדר ההלבשה, אבל במסיבות העיתונאים, גם אחרי הפסדים הוא תמיד מחמיא להם. הוא שומר עליהם ונותן להם בטחון, ולכן הם מרגישים מחויבים אליו. איך שהוא דיבר אליהם לפני המשחק הרביעי בסדרה מול מכבי ת"א גרם להם להתאבד בשבילו על המגרש. שחקנים גם היו מוכנים לשחק בשבילו עבור פחות כסף".

אסור לשכוח שעם כל ההצלחה האדירה, אובראדוביץ' גם תמיד קיבל תקציב מהגבוהים באירופה, אבל קצורין טוען שהערך של ההישגים שלו עולה על התקציבים שקיבל. "אני לא מסתכל רק על התקציב ועל התארים, אני מסתכל על הקבוצה, על הבסיס שלה ואיך היא משחקת. גם כשלא זכו בתארים, הקבוצה שיחקה טוב. לאובראדוביץ' היה מן מגע זהב". חסין: "תמיד היו באירופה 4-3 קבוצות עם תקציב גבוה מפנאתינייקוס, אבל פאו זכו ביותר תארים".

העונה האחרונה היתה הפחות טובה של אובראדוביץ' בפנאתינייקוס. הוא אמנם הגיע לפיינל-פור, זכה בגביע היווני והפסיד לאלופת אירופה הטרייה אולימפיאקוס בחמישה משחקים בגמר היווני, אבל משהו היה נראה עייף בקבוצה שלו. הוא גם לא הבריק בסדרה מול מכבי ת"א.

"השחקנים אוהבים אותו גם כשהוא צועק עליהם", אובראדוביץ'צילום: אי–פי

"אובראדוביץ' היה עייף בגלל שהיו בעיות עם הבעלים. הם רצו למכור את הקבוצה והוא לא ידע למה לצפות", טוענת מראגוזיה. קצורין מסנגר: "זו הקבוצה הכי פחות טובה שהיתה לאובראדוביץ' ועדיין הוא הגיע איתה לפיינל-פור, אחרי שהגיע למשחק הרביעי ברבע הגמר כאנדרדוג, ובחצי הגמר היה רחוק סל מניצחון. זה אמנם לא אופייני לו להפסיד ככה, אבל אי אפשר להצליח כל הזמן".

דרוקר מדגיש שאובראדוביץ' לא התעייף: "הוא נתן את כל מה שיש לו עבור פנאתינייקוס. יש לו תשוקה אדירה למשחק והרגשה שכל תואר זה כמו התואר הראשון. הוא גם תמיד דורש מהשחקנים שלו את המקסימום, גם ב-30 הפרש הוא לא מוריד את הרגל מהדוושה".

לאובדן האליפות בעונה האחרונה אחרי עשר שנים לדרוקר יש הסבר מקצועי: "בגלל אילוצים כספיים הוא נאלץ להתפשר על שחקנים כמו דייויד לוגן וסטיבן סמית' שהם לא הלחם והחמאה שלו". חסין מחדד את הטענה: "כל השנים אובראדוביץ' שם את רוב המשקל על ההגנה, והעונה היתה לו את הקבוצה הכי פחות מבחינה הגנתית בכל התקופה שאימן שם. היו הרבה בעיות כספיות, ואובראדוביץ' שרגיל ללכת מקסימום על שני אמריקאים, נאלץ להחתים חמישה בגלל שהם יותר זולים. הוא הביא שחקנים שהוא לא מחזיק מהם כי הם לא שומרים טוב בהגנה. בשנים קודמות הוא תמיד הביא שחקן אחד שלא שומר אבל שיהיה אקסטרה בהתקפה כמו קוטלואי, בצ'ירוביץ' ולאקוביץ'. השנה היו כמה שחקנים כאלו". 

חסין ממשיך: "בנוסף אובראדוביץ' הצליח בזמנו להשתלט על הדור היווני המוכשר, דיאמנטידיס, צרצאריס, אלוורטיס, ספאנוליס בהתחלה. על פפאלוקאס ושחורציאניטיס הוא ויתר כי הם לא שומרים. בשנים האחרונות אולימפיאקוס השתלטה על דור השחקנים היווניים החדש - פפאניקולאו, סלוקאס ומאזאריס". מראגוזיה טוענת כי הפרידה של אובראדוביץ' מפנאתינייקוס נובעת ממניע כלכלי. "בעונה האחרונה התקציב היה 19 מיליון יורו, בשנה הבאה התקציב יירד ל-12 מיליון.

אובראדוביץ' הבין שעם תקציב כזה יהיה קשה לזכות בתארים". 12 מיליון יורו זה עדיין תקציב יפה מאוד, באירופה בכלל ובפרט ביוון, גם מול אולימפיאקוס, אבל הסרבי המנוסה יודע כנראה דבר או שניים שאנחנו לא. הרבה מאמנים לבטח דוחפים עתה את עצמם כדי לקבל את הג'וב, אבל האמת היא שמפחיד מאוד להיכנס לנעליים עם מידה כמעט בלתי מוגבלת. מצד שני, גם אובראדוביץ' הולך אל הלא נודע. אמנם המאמן המעוטר באירופה, אך ספק אם יזכה בקבוצה הבאה שלו למעמד כמו שהיה לו אצל הירוקים. 13 שנה זה לא דבר שקורה כל יום.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ