הווארד בק, ניו יורק טיימס
הווארד בק, ניו יורק טיימס

בסקירה שטחית של קריירת ה-NBA של סקוט ברוקס, אלה השמות, ולא המספרים, שבולטים לעין.

הוא שיחק לצדם של האקים אולאג'וואן, פטריק יואינג וג'ייסון קיד וחילק אסיסטים לצ'ארלס בארקלי ולקלייד דרקסלר. הוא נלחם למען רודי טומג'אנוביץ' וג'ף ואן גנדי. הוא עשה את התמחות האימון שלו תחת ג'ורג' קארל. ניסיון חיים ומקצוענות לא חסרים לו.

אך כשברוקס נשאל על האדם ממנו הושפע הכי הרבה בחייו, השיחה הופכת בקביעות לעסוק בבעלים של מכון לשטיפת מכוניות, בת 79 ממאנטקה, קליפורניה. "ההשפעה הכי גדולה שאני מדבר עליה היא אמא שלי", אומר ברוקס, מאמנה המאופק של אוקלהומה סיטי ת'אנדר, "הדרך שבה היא חייתה את חייה שימשה לי כמודל כיצד לחיות את חיי כשחקן".

"אם הייתי מקשיב לכל הביקורות", אמר ברוקס, "לעולם לא הייתי משחק ב"-NBA.צילום: רויטרס

לעדכונים נוספים בקרו בדף הפייסבוק של "ספורט הארץ"  

אמא של ברוקס, לי, גידלה שבעה ילדים, עבדה במספר עבודות כדי לתמוך במשפחתה, ובמשך מספר שנים עשתה זאת כאם חד הורית. סקוט, בן הזקונים, היה רק בן שנתיים כשאביו עזב. כוחה ועקשנותה של אימו סיפקו את התבנית לקריירה הלא סבירה שלו – דרך שוחקת שעבר בשלוש ליגת קטנות, שבע ערי NBA והאיום המתמיד שיחתכו אותו מהקבוצות בהן שיחק. "הייתי חייב לעשות את זה כעובד לכל דבר, כבחור שבא לעשות את העבודה שלו מדי יום", אמר ברוקס, "וזה בדיוק איך שהיא עושה את זה. היא עדיין עובדת כל יום, והיא בת 79. היא עושה את העבודה שלה כל יום".

אתיקת העבודה הזו השאירה את ברוקס ב-NBA למשך 11 עונות וקידמה אותו בדרגי משרות עוזרי המאמן, עד שהתמנה למאמן הראשי של אוקלהומה סיטי ב-2008. פחות מארבע שנים לאחר מכן, הוא הוביל את קבוצתו לגמר, בו היא נמצאת כעת בפיגור 2-1 מול מיאמי היט.

כרכז ש"מתנשא" לגובה של 1.82 מטר ושוקל 75 ק"ג, שלא נבחר בדראפט אחרי שסיים את לימודיו ב"אירוויין", קליפורניה ב-1987, הסיכויים של ברוקס לעשות קריירה ב-NBA היו קלושים. הוא היה קטן מדי, אטי מדי. הוא שיחק 11 עונות, בשבע קבוצות, וזכה באליפות עם יוסטון רוקטס ב-1994, תוך שהוא רוכש מוניטין של תלמיד חרוץ ומתחרה חסר רחמים.

סקוט ברוקס. הושפע רבות מאימוצילום: רויטרס

מאמנים אהבו את ברוקס בשל תשוקתו וקשיחותו – מסוג התכונות שקבוצות זקוקות להן על הספסל ובמלחמות. לכן כשקבוצה אחת שחררה אותו, אחת אחרת תמיד הייתה שם כדי להחתים אותו אצלה. ברוקס הועבר ארבע פעמים – שלוש מהן היו תמורת בחירת סיבוב שני בדראפט.

"תמיד היתה לו את האיכות הבלתי נתפשת שכל מאמן מחפש" אמר ג'ף ואן גנדי, שאימן את ברוקס בניו יורק ניקס ב-1996/97, "הוא היה קשוח, פיסית ומנטלית. הוא עבד קשה על היכולות שלו בצורה יוצאת דופן והוא היה מחויב לקבוצה עמוקות, למרות שלא זכה לדקות משחק רבות.

ברוקס היה מספיק טוב כדי להחזיק מעמד 11 עונות (החמיץ את עונתו האחרונה בלוס אנג'לס קליפרס עקב פציעה), אבל אף פעם לא היה טוב מספיק כדי לזכות בתפקיד משמעותי. הוא פתח רק בשבעה משחקים – שישה מהם בעונת הרוקי שלו בפילדלפיה ועוד אחד בעונה שלאחר מכן. ממוצע הנקודות הגבוה ביותר שלו – 6.3 למשחק – היה בשורות יוסטון ב-1992/93, שם שיחק ברוטציה עם קני סמית', סליפי פלויד ו-ורנון מקסוול. גם ממוצע הדקות הגבוה בקריירה שלו - 18.5 למשחק – הושג באותה עונה ולא שוחזר לאחר מכן.

הרוקטס העבירו את ברוקס לדאלאס ב-1995 – כמה חודשים לפני שיוסטון השיגה את התואר השני ברציפות שלה – שם בילה שנה וחצי ואח"כ המשיך לניקס, קליוולנד ולוס אנג'לס לפני שפרש.

ברוקס שימש כעוזר מאמן בדנוור ובסקרמנטו לפני שהצטרף לצוות האימון של פי.ג'יי. קארלסימו בסיאטל ב-2007, שנה לפני שהקבוצה עברה לאוקלהומה. שנה מאוחר יותר הוא קיבל את המושכות לאחת מהקבוצות הכי מחשמלות (וגם הכי צעירות) בליגה. קווין דוראנט וראסל ווסטברוק, שני הסופרסטארים של הת'אנדר, היו בני 20 כשברוקס (אז בן 43) הפך למאמן הראשי שלהם.

הם השתפרו בכל שנה מאז, מ-23 ניצחונות ל-50, 55 ולמאזן של 19-47 (71.2% הצלחה) בעונת השביתה המקוצרת שתסתיים בקרוב, אולי עם תואר נוסף, ראשון כמאמן. "אני אוהב אותו כמו משפחה", אמר דוראנט, "הוא דוחף אותי קדימה כל יום. הוא דורש ממני המון, וכשאני מפשל הוא אומר לי את זה. זה בדיוק מה שאני צריך".

ברוקס בחיבוק אבהי לדוראנט. "אני אוהב אותו כמו משפחה", אמר כוכב אוקלהומה סיטיצילום: רויטרס

הגמר תמיד שימש במה למאמנים הגדולים ביותר ב-NBA – פיל ג'קסון, גרג פופוביץ', דוק ריברס, פט ריילי – אנשים שפוקדים את החדר בכריזמה, תעוזה וכוח רצון עצום. אבל ברוקס הוא מנהיג מסוג אחר, ללא גימיקים או אגו שנראה לעין. הוא קשוח מבלי שהוא צריך לצעוק או להחצין את קשיחותו. הוא בחור מאופק בניגוד לקבוצתו הראוותנית.

"אני פשוט אוהב את הצניעות שלו", אמר סנטר הקבוצה קנדריק פרקינס, "הוא המאמן שלנו והוא נוהג בקורולה! אין שום דבר רע בזה, אבל ברצינות, איזה עוד מאמן NBA אתם מכירים שעושה את זה?". המכונית של ברוקס היא בכלל מדגם 'פריוס' (בצבע אפור), אבל זה לא משנה את הנקודה עליה דיבר פרקינס. "זה מדהים כמה הוא עם הרגליים על הקרקע", הוסיף.

שחקנים מהללים את הפתיחות המחשבתית של ברוקס. מבחינתו אין דבר פסול בלקבל עצות ופידבקים מפרקינס או מדרק פישר – שניהם שחקנים ותיקים ששיחקו בקבוצות שזכו באליפות. הם גם מעריכים את הידע של ברוקס והתובנות שרכש ב-11 השנים בהן נלחם כדי להישאר בליגה.

אור הזרקורים של גמר ה-NBA לא תמיד סלחן. בימים האחרונים, ברוקס ספג ביקורות על החמישייה הפותחת שלו, על בחירות הרוטציה שלו ועל ניהול הדקות של דוראנט ו-ווסטברוק ברבע האחרון של משחק מספר 3. למרות הביקורות, ברוקס שמר על אותו טון יציב, זה שמקרין ביטחון עצמי אך לעולם לא יהירות.

אפילו כעת, על הבמה הכי גדולה של ה-NBA, ברוקס נשאר נאמן לדוגמא שהיוותה לו אימו. "אני אוהב את מה שאני עושה", אמר, "כשיש לך תשוקה למה שאתה עושה וברמה שבה אנחנו עושים את זה, תמיד תספוג ביקורת. אף פעם לא נתתי לזה להפריע לי. אסור לזה להפריע לך. אם הייתי מקשיב לכל הביקורות, לעולם לא הייתי משחק ב-NBA".

קנדריק פרקינס. "הוא מאמן אן.בי.איי שנוהג בקורולה!", תיאר את צניעות מאמנוצילום: רויטרס
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ