חוזר ללב הקונצנזוס?

משהו שונה בלברון ג'יימס

בתשע שנותיו ב-NBA הוא חש מה זה להיות עילוי, אכזבה וספורטאי שנוא בעל תדמית של בוגד ולוזר. כעת לברון באמת יכול ליהנות מהרגע עליו חלם

אלעד זאבי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלעד זאבי

קונפטי ונתזי שמפניה באולמו הביתי, כובעים וחולצות שמבשרים על אלופה חדשה. הקומישינר דייויד סטרן, בחיוך שתואם לגודל המאורע, נושא דברים צפויים כמו לו"ז יומי של פנסיונרים בפלורידה. לברון ג'יימס כבר היה שם, ואף פעמיים. ב-2007, כשחקן קליוולנד, חזה בסן אנטוניו חוגגת לנגד עיניו. אשתקד, כשדאלאס עשתה זאת במיאמי, לא נשאר לצפות ברגע הגדול של דירק נוביצקי ומארק קיובן ומיהר לחמוק לחדר ההלבשה - אנקדוטה שלילית נוספת בעונה שהחלה עם הפיכתו לארכי-נבל של הספורט האמריקאי.

שלשום לפנות בוקר, כמו במשחק סוריאליסטי של חילופי תפקידים, זכה ג'יימס לחוות הכל מהצד הנכון. הפעם הוא זה שנספג בשמפניה, לחץ יד לסטרן והניף שני גביעים - האחד ייצג אליפות ראשונה בקריירה, האחר את תואר ה-MVP של סדרת הגמר. "זה היום המרגש בחיי, כל מה שחלמתי עליו ויותר", אמר ג'יימס, שהפגין מנעד רגשות מגוון: אושר מהול בהקלה, שבצדה השלמה עם השחקן והאדם שהפך להיות. אם יש משהו מרתק יותר מסיפור קאמבק טוב זה מסע תלאות בדרך לגאולה. לברון, שכמעט בין לילה הפך מ"המיועד" ללוח מטרה אנושי, שרד כזה בדיוק.

"הדבר הטוב ביותר שקרה לי בקריירה זה ההפסד בגמר בשנה שעברה", קבע, "אמרו שאני שחקן ואדם אנוכי וזה השפיע עלי. רציתי להוכיח לכולם שהם טועים ונלחמתי בעיקר בעצמי. כעת אני במקום טוב יותר, מכל הבחינות. חזרתי למקורות, הפכתי צנוע יותר. הייתי צריך לעלות לטופ ואז לרדת לתחתית כדי להבין מה עלי לעשות. הייתי צריך להשתנות ככדורסלן וכאדם כדי להגיע לרגע הזה. היה זה מסע שהייתי צריך לעבור. עבדתי קשה כדי להגיע לרגע הזה, בלי לקחת קיצורי דרך".

ביולי 2010 נדמה היה כי זה בדיוק מה שג'יימס עושה. החבירה לדוויין ווייד ולכריס בוש במיאמי נתפשה על ידי רבים כבחירה בדרך הקלה לטבעת. הצורה בה בישר עליה, משדר בן 45 דקות ב-ESPN במהלכו דיבר על עצמו בגוף שלישי חמש פעמים, כמו גם הפריקוול הראשון בהיסטוריה לחגיגת אליפות עם הצגתו בהיט, כבר גררו הבערות גופיות ספונטניות ברחבי אוהיו הנבגדת. דעת הקהל השלילית על לברון כאדם רק השחיזה את הביקורות עליו כשחקן, שהגיעו לשיאן בגמר אשתקד. ספק אם עוד שחקן בהיסטוריה נאלץ להתמודד עם זכוכית מגדלת כזו, שמבקשת לשרוף את הנמלה אותה היא בוחנת.

"בפגישת שחקנים בתחילת העונה שמעתי אותו נפתח בפעם הראשונה, כשניסה להסביר לנו מה זה להיות לברון ג'יימס", אמר ווייד שלשום, "אני מחבריו הקרובים וחשבתי שאני יודע מה עבר עליו, אבל הייתי בהלם. אמרתי לו 'וואו, אני מתמודד עם הרבה, אבל לא עם דבר כזה'". בוש גילה כי במהלך הקיץ האחרון התקשר לשאול לשלום ג'יימס, שהשיב כי בקושי יצא מהבית בעקבות ההפסד בגמר. "איש לא יכול לדמיין את הלחץ שהיה עליו", הוסיף.

"דבר איתי עוד עשר אליפויות". ביל ראסל (משמאל) מברך את לברון ג'יימסצילום: אי–פי

החזרה למקורות, כפי שהגדיר זאת ג'יימס, התבטאה במספר היבטים. במישור האישי, הוא התמסד והתארס עם אהובתו מהתיכון ואם שני בניו. מבחינה תקשורתית, הפסיק לנהל מלחמות עם מבקריו ותגובותיו נעו בין מונוטוניות טיפוסית לדממת אלחוט יחסית במדיה החברתית. מקצועית, פשוט עבד חזק יותר על הליקויים במשחקו.

"לקחתי אולי שבוע וחצי חופש אחרי ההפסד בגמר וחזרתי לחדר כושר", סיפר. הוא שב גם לפארקט ושיפר את משחקו עם הגב לסל - זה שהכריע את שני המשחקים האחרונים בסדרת הגמר, בהם מסר 25 אסיסטים כמעט זהים לשלשות של חבריו. "הודות לו, כולנו יכולים לחגוג כעת", החמיא ווייד, "ידעתי שאני משחק העונה עם השחקן הטוב בעולם ושתפקידי לעזור לו. הוא לקח את משחקו לרמה אחרת לגמרי".

שלוש פעמים בפלייאוף פיגרה מיאמי בסדרה, יותר מכל אלופה בהיסטוריה. שלוש פעמים היה זה האיש בעל תדמית הלוזר שנחנק ברגעי הקלאץ' שחילץ אותה מהבור. בין אם מדובר ב-40 נקודות ו-18 ריבאונדים במשחק הרביעי מול אינדיאנה, ב-45 נקודות ו-15 ריבאונדים במשחק של לנצח או לעוף בבוסטון או במשך כל סדרת הגמר. הוא לא נתן לקבוצתו להפסיד. הטריפל-דאבל שלשום, 26 נקודות, 13 אסיסטים ו-11 ריבאונדים, מהווה סיומת ראויה לעונת-על.

אבל המסע של ג'יימס לא מסתכם רק בגושפנקה רשמית להיותו הכדורסלן הטוב, בוודאי השלם, בעולם כיום. אלה גם הצעדים הראשונים בחזרה ללב הקונצנזוס שבלטו מאוד לאחרונה. השינוי הכולל עליו הוא מעיד לא הורגש רק בפנים, אצל האיש עצמו, אלא גם השליך החוצה, כלפי אותם אנשים שנהנו לתפור בובת וודו בדמותו ולנקבה בכל הזדמנות. "לא אכפת לי כמה שנאתם את 'ההחלטה'. אם אינכם יכולים להעריך את מה שלברון ג'יימס עשה בפלייאוף הזה, אתם צריכים להתחיל לעקוב אחר ענף ספורט אחר", כתב ביל סימונס מ-ESPN, "זה היה אחד ההישגים הספורטיביים הגדולים ביותר בהם חזינו על בסיס לילי".

תשע עונות, 804 משחקים, 32,492 דקות, 22,320 נקודות והחלטה גורלית אחת לאחר שדרך לראשונה על פארקט ב-NBA, סגר ג'יימס מעגל שהחל בגיל 16 - אז כיכב לראשונה על שער "ספורט אילוסטרייטד" וקיבל 100 מיליון דולר מנייקי. אמנם נדרש יותר זמן ממה שכולם, כולל הוא עצמו, חשבו, אבל בסוף הוא הצדיק את כותרת השער ההוא: "הנבחר".

"הדבר הכי גדול שלמדתי זה שאינך יכול לשלוט במה שאומרים עליך", סיכם את המסע, "עליך להיות נאמן לעצמך. אם תהיה מחויב ותיתן הכל למשחק, המשחק יגמול לך". ב-21 ביוני 2012, פעולת התגמול הזו סוף סוף התרחשה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ