עדיין לא מלך - כדורסל - הארץ

עדיין לא מלך

אין מחלוקת על כישרונו וכעת גם אי אפשר להאשימו בלוזריות, אבל האליפות של לברון ג'יימס היא כל דבר פרט למרגשת

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אסף דניאלי

בעולם הספורט, מה שנראה אתמול כאמת מוחלטת יכול מחר להתברר כשטות חסרת חשיבות. כבר חזינו בלא מעט שחקנים שהוכרזו כדבר הגדול הבא ונעלמו בקול ענות חלושה, ובספורטאים שנחשבו כמי שכתם גדול רובץ על מורשתם ובאבחת פלייאוף מצוין אחד נראו בדרכם הבטוחה לרשימת הגדולים ביותר. עיין ערך סיפורו המתהווה של לברון ג'יימס.

הכתרים שנקשרו מיום שישי לראשו של לברון מוצדקים ברובם. הרי אין מחלוקת לגבי כישרונו העצום, יכולתו האתלטית והיותו אחד השחקנים הקטלניים והרבגוניים שראה העולם, גם בלי הטבעת הנחשקת. מעכשיו גם אי אפשר להאשימו בלוזריות - תדמית שאיימה להיקשר בשמו לנצח אחרי סדרת הופעות פלייאוף כושלות, כשמעל כולן ניצבת סדרת הגמר מול דאלאס בשנה שעברה.

בפלייאוף הזה, מלבד משחקים בודדים שגם עליהם חיפה בהמשך, שיחק לברון ללא דופי, וחשוב מכך - ללא פחד. ההיט בהנהגתו הצליחו להתגבר על ההספדים, שבעוונותיי גם אני נשאתי לפני כשבועיים, ולחזור מפיגור בשלוש סדרות פלייאוף שונות. זה מרשים, זה אפילו נותן להם מקום בספר השיאים המוזרים והבלתי נגמרים של ה-NBA. אולם בתוך כל הפרגון וההתפעמות צריך להסתכל גם על המציאות, והיא דווקא מקטינה את גודל ההישג.

לברון ג'יימס. בחר בדרך הקלה בעוד שאחרים עמלו במשך שניםצילום: אי–פי

חגיגות האליפות הראשונה של הטריו ג'יימס-ווייד-בוש צריכות לזכות להתייחסות בקונטקסט הראוי שנשכח עקב הכשלון הקולוסאלי בשנה שעברה, והקונטקסט הזה הוא שמיאמי היט כפי שנבנתה לפני שנתיים היא הגרסה האמריקאית של מכבי תל אביב. לכן, בניגוד לאליפויות הראשונות של ג'ורדן, נוביצקי ואולג'וואן וארבע הטבעות של דאנקן, האליפות הזו היא הרבה דברים, אך אם נשים בצד את פרץ הרגשות של לברון והחיבוקים האמיצים על הספסל, הרי שהיא הכל חוץ ממרגשת. בטח לא גדולה.

הסיבה פשוטה. אחרי "ההכרזה" שטרפה מחדש את הקלפים בליגה הטובה העולם העריכו חלק גדול מהפרשנים וחובבי הכדורסל שמיאמי תהפוך להיות הקבוצה הגדולה בהיסטוריה. ההערכה הזו לא נבעה מחוסר הבנה או המעטה בחשיבות המאמן, הרוח הקבוצתית או השחקנים המשלימים, אלא משום שג'יימס, ווייד ובוש - שלושה מהשחקנים הטובים בליגה, ושניים מהטובים בהיסטוריה - בחרו בדרך הקיצור הקלה כדי להשיג את מה שאחרים עמלו עליו שנים, ובדרך שברו נורמה ספורטיבית בלתי כתובה ולפיה כשיש לך יריבים ספורטיביים גדולים עליך לנסות לנצח אותם, ולא להצטרף אליהם.

מאז, מיאמי נפלה ללא מעט בורות: בגלל שלא מצאה את האיזון הנכון; בגלל ששחקני המשנה לא השתלבו בצורה טובה מספיק; וגם בגלל שלחץ הציפיות היה גדול מדי, לפחות לזמן מה, אך בסופו של דבר הכשרון שהתאגד בפלורידה היה גדול מדי, בדיוק כפי שחזו כולם לפני שנתיים.

אליפות ראשונה היא אמנם סיבה טובה למסיבה, אך כפי שלברון אמר (ובוודאי מצטער על כך היום), ההיט לא נבנו בשביל טבעת אחת אלא למען הרבה יותר, בשביל שחבריה יפרשו, במיוחד המנהיג שלהם, הם יוכלו להסתכל למייקל ג'ורדן בעיניים מבלי להשפיל מבט. אם יצליח ג'יימס להתקרב לכך, הצעד השנוי במחלוקת יישכח וכך גם התדמית הבעייתית שנוצרה לו. אם ייכשל, בסופו של דבר תיזכר האליפות הזאת כחסרת משמעות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ