סטיב נאש יחזיר את השואוטיים ללייקרס?

אין עוררין על היכולות הנהדרות של הרכז בן ה-38, אך הלייקרס היא עדיין קבוצה זקנה ואיטית. בלוס אנג'לס בכל זאת חולמים על טבעת

אלעד זאבי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אלעד זאבי

למועדון כמו הלייקרס לא חסר סקס אפיל. יש לא מעט סיבות שגורמות לשחקנים לרצות לראות את שמם תפור על חולצה צהובה-סגולה: ההיסטוריה, היוקרה, הוליווד, הסיכוי לאליפות, תשומת לב תקשורתית, קריצה מג'ק ניקולסון וכו'. בשבוע שעבר, לעומת זאת, נקבע תקדים שאפילו זקני לוס אנג'לס לא זוכרים. לראשונה אי פעם, שחקן בחר להצטרף ללייקרס בעיקר בגלל הקירבה הפיסית של המועדון לפיניקס.

"שלא תבינו לא נכון, זו גם סיטואציה נהדרת מבחינה מקצועית – יופי של קבוצה, יש סיכוי לאליפות והכל", אמר סטיב נאש כשנשאל מדוע ויתר ברגע האחרון על מעבר מכניס בהרבה לניו יורק, "אבל ההזדמנות להיות קרוב לשלושת ילדיי, שמתגוררים עם אמם באריזונה, היתה טובה מדי מכדי שאוותר עליה".

נאש, שרק לפני שבועיים אמר בראיון כי קשה לו לדמיין עצמו בגופייה של הלייקרס בגלל היריבות הגדולה עם הסאנס, הפתיע גם את יעדו החדש, שם היו בטוחים שיבחר בכל מקום בו ג'סטין ביבר הוא רק שם של ילד מעצבן ולא בעל מנוי זהב. אלא שהלייקרס התעשתו, השלימו בזריזות עסקה במסגרתה לא איבדו אף שחקן ומיהרו להמליץ לנאש על ג'ימבורי איכותי. אחרי הכל, שאיפתו לזכות בתואר אב השנה עוד עשויה להביא לכל המעורבים תואר מעט שונה.

נאש מול בראיינט. איך יסתדרו שני הספורסטארים הותיקים?צילום: אי–פי

לכתבות ועדכונים נוספים הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

"ההתרגשות תחזור לסטייפלס סנטר", הכריז מג'יק ג'ונסון, אוטוריטה לענייני הלייקרס, "זו פתיחה נהדרת לקיץ הזה. כל כך כיף לצפות בנאש, הוא כמו מיני-מג'יק. נשוב לימים של 100 נקודות ומעלה בקלות. זה יהיה כמעט כמו לחזור לעידן השואוטיים".

חסידי השואוטיים ודאי ימחו על חילול הקודש – בכל זאת, קיים מרחק רב בין הסגנונות של נאש ומג'יק – אבל גם הם יודו כי קבוצתם זכתה מההפקר שסידרו לה תאומות בנות שבע וילד בן שנה וחצי. נאש אמנם בן 38, ענתיקה במונחי פוינט גארד, אבל מי שראה אותו בעונה שעברה שורף בהתקפה ילדים בני מחצית מגילו, יודע שמדובר יותר בפריט לאספנים. זה תורגם ל-12.5 נקודות, 10.7 אסיסטים (שני בליגה) וסחיבת קבוצה חלשה במיוחד למרחק נגיעה מהפלייאוף.

נאש. בחר בלוס אנג'לס כדי להיות קרובצילום: רויטרס

גם קובי בראיינט ראה את כל זה, והחליט לפצוח בקריירה משנית כמגייס שחקנים. זה ממש לא בא לו בקלות; הוא מעולם לא נמנה על חסידיו של נאש, שזכה ב-MVP ב-2006 – עונת השיא של בראיינט מבחינה סטטיסטית. הוא גם תמיד נטר לנאש ולסאנס על שתי הדחות רצופות בסיבוב הראשון באמצע העשור הקודם, היחידות שלו בקריירה. ועדיין, בגיל 33, אפילו קובי בראיינט החליט לאפסן את האגו בבוידעם בשביל להגדיל את הסיכוי לטבעת שישית.

"זה דבר אחד להתבדח על כך שאתה זקן ודבר אחר לאפשר לזה להכתיב את מעשיך", החמיא ג'יי.איי אדנדה מ-ESPN, "הוא הוכיח בגרות כשהתגבר על העכבות שלו כלפי נאש ונתן את ברכתו למהלך. זה המקבילה של ה-NBA לשלב בו אתה שולף את משקפיך על מנת לקרוא את התפריט. בראיינט הגיע לגיל בו הפרקטיות מנצחת את הגאווה". נאש סיפר כי היה לו חשוב לדעת שקובי תומך במהלך. "הוא אמר שהוא נרגש והסביר לי איך לדעתו אני יכול לעזור", גילה, "דיברנו על כך שאנחנו מנהיגים משלימים – אני מהצד החיובי, הוא יותר בשוטים ועקרבים. יהיה כיף לנסות ליצור כימיה על הפארקט ולגרום לדברים לעבוד".

כעת נותר לראות כיצד זה יקרה. פאו גאסול אמנם מיהר לשגר ברכות על התוספת וקרא לנאש "השחקן הכי פחות אנוכי בעולם", אבל עדיין יש מספר חורים באידיליה. בראיינט מעולם לא שיחק עם רכז דומיננטי לצדו. נאש הוא אמנם שחקן שאוהב לפטם את חבריו, אבל יזדקק לכדור כדי לעשות זאת. בפעם האחרונה שרכז מהסוג הזה הגיע ללייקרס, גארי פייטון ב-2003, זה נגמר במפח נפש. "ביקשת ממני להוציא ממנו את הכדור ובסוף היה זה הוא שהוציא אותו ממני", אמר פייטון המאוכזב למאמן דאז, פיל ג'קסון, שתיעד את השיחה ביניהם בספרו.

ההנחה הרווחת היא שהמודל הבוגר יותר של קובי יצליח לרסן הפעם את האגו שלו, אבל זה לא הכל. מעבר להגנה הווירטואלית של נאש, שגם בצעירותו לא נתן מעבר לכך, הלייקרס – קבוצה זקנה גם כך – הזדקנה עוד יותר. לכן, קשה להאמין שבאוקלהומה - שהעיפה את הלייקרס בסיבוב השני באמצעות שילוב של רוח נעורים ואתלטיות מטורפת – מישהו באמת דואג. "מתוך 10, נאש מביא 9 פלוסים וזה המינוס היחיד", הודה מג'יק, "אנחנו עדיין קבוצה אטית, בעיקר מבחינת רגליים בהגנה מול שחקנים כמו ראסל ווסטברוק, למשל".

חיפוי איכותי באזור הצבע יכול לעזור למזער את הנזק. אנדרו ביינום זה נחמד, דווייט הווארד יותר. עסקת נאש החזירה את הלייקרס למירוץ אחרי הסנטר, שעשוי להוסיף את הוליווד לרשימת יעדיו המועדפים – זו שכוללת כרגע רק את ברוקלין. עד שזה יקרה, במועדון מעדיפים להדחיק את החסרונות הפוטנציאליים ולהתרכז בנדוניית הפלוסים של נאש: קליעה באחוזים גבוהים מכל הטווחים (53% מהשדה, 39% מהשלוש, 89% מהעונשין), פיק-אנד-רול קטלני ובעיקר ניהול משחק ברמה שניקולסון לא ראה על בסיס קבוע מאז מג'יק.

אם נאש אכן ישתלב היטב בסכמות של המאמן מייק בראון והלייקרס ישודרגו על הפארקט כפי שזה נראה על הנייר, אולי גם יתרחש סוף מהאגדות בדמות אליפות ראשונה לשחקן שאין ראוי לה ממנו. אם וכאשר זה יקרה, כבר ברור מי יקבל את החיבוק הראשון. רמז: הם נמוכים בהרבה מקובי בראיינט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ