גל מקל: "אני מגיע רעב מאוד לנבחרת"

הרכז התגבר על הפציעה שהשביתה אותו לחודשיים וחצי בבנטון טרוויזו, מפרגן ליוגב אוחיון ולא חושש ממאבק עם עוד שלושה רכזים על המקום בסגל הלאומי

אריה ליבנת
אריה ליבנת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אריה ליבנת
אריה ליבנת

גל מקל אמנם שיחק בעונה האחרונה באיטליה, במדי בנטון טרוויזו, אבל נותר קרוב ללבם של אנשי נבחרת ישראל. בפציעה ברגלו שנגרמה במהלך העונה ונסחבה לפגרה לא טיפל הצוות הרפואי של קבוצתו, אלא זה של הנבחרת. "זו היתה הפעם הראשונה מאז גיל 16 שבמשך חודש וחצי נחתי בצורה מלאה מכדורסל", אומר מקל, "לאחר מכן קיבלתי טיפולים מהצוות הרפואי של הנבחרת בזמן שהמאמן אריק שיבק פיקח על הכל".

ההשקעה הלאומית במקל מניבה תוצאות. "לפני שבועיים כבר התחלתי לרוץ ולגעת בכדור, עבדתי בחדר כושר, השתתפתי באימוני רשות במסגרת הנבחרת ועשיתי אימונים פרטיים באולם בהרצליה. הבאתי את האחים הקטנים שלי שיזרקו לי כדורים. הרגל מגיבה טוב והכאב נעלם כמעט לגמרי".

איך אתה מסכם את העונה בבנטון?

"מאוד נהניתי. אחרי שהייתי פצוע חודשיים וחצי במהלך העונה, חזרתי לשחק היטב וזה גרם לי לסיים בטעם טוב".

ממוצעים של 6.3 נקודות ו-3.7 אסיסטים למשחק מספקים אותך?

"רציתי להשיג מספרים טובים יותר, ואלמלא הפציעה הייתי מגיע לממוצע דו-ספרתי. בנוסף, כשחזרתי לשחק הסגל היה שונה לגמרי מזה שהיה לפני שנפצעתי. ארבעה שחקנים מרכזיים התחלפו. אני חושב שבדקות ששיחקתי עשיתי את הטוב ביותר שיכולתי".

בנטון, שהגיעה לפלייאוף בעונה שלפני הגעתו של מקל, סיימה רק במקום ה-11. "אפשר להגיד שזו אכזבה", הוא מודה, "התקציב בעונה האחרונה היה קטן משמעותית, אבל אני חושב שהיינו שווים פלייאוף. באיטליה הרמה גבוהה יותר מאשר בישראל, הכדורסל יותר פיסי. גם רמת השחקנים טובה יותר. בארץ טיפה יותר טקטיים, שם מסתמכים על אינטנסיביות".

גל מקל. יצטרף לחיפה עד סיום העונהצילום: שרון בוקוב

לעוד כתבות ועדכונים בקרו בדף הפייסבוק של "ספורט הארץ"

מקל עדיין לא יודע היכן ישחק בעונה הבאה. היה לו חוזה לעונה נוספת בבנטון, אבל הקבוצה כנראה עומדת להתפרק. "כעת אני משוחרר מהחוזה אתם", הוא אומר, "ויש דיבורים עם קבוצות מאיטליה וספרד. אלך לקבוצה בה אהיה חלק חשוב. כמובן שלכסף יש חשיבות, אבל כרגע העניין המקצועי מנחה אותי. לכל שחקן יש את השיקולים שלו ואת השלב בקריירה בו הוא נמצא. יש כאלה שבשלב מסוים חושבים על כסף ויש כאלה שחושבים איך לטפס למעלה. אם אגיע לרמות הכי גבוהות, השכר יהיה בהתאם. כרגע הכיוון זה להמשיך בחו"ל, אני מאמין בתהליכים לטווח ארוך".

מקל מגלה כי היו גם גישושים מצד מכבי ת"א, אבל לא מעבר לכך. הרכז בן ה-24, שלא הצליח לתקוע יתד בסגל הצהובים בעבר, עקב מרחוק אחרי ההצלחה של יוגב אוחיון בעונה האחרונה. "מגיע לו כל הכבוד", הוא אומר, "אני מאוד שמח בשבילו. הוא היה בסיטואציה מדהימה מבחינתו, וזו ההוכחה שאתה צריך ליפול במקום הנכון ובזמן הנכון. יוגב הביא את היכולות שלו בגדול והצליח. במקרה שלי, זו היתה סיטואציה לא מתאימה. אני חושב שהייתי צריך לקבל הזדמנות גדולה יותר, אבל ראיתי שהדברים לא הולכים לכיוון שלי והחלטתי לא להישאר במכבי".

הדבר הנכון לו בהווה הוא נבחרת ישראל, שפותחת היום את אימוניה ללא שחקניה המובילים - עמרי כספי, ליאור אליהו ויותם הלפרין. "היה עדיף שכולם יגיעו מההתחלה, אבל זה גם יכול להיות דבר טוב כי אחרים יקבלו הזדמנות וייקחו על עצמם יותר", אומר מקל, שיצטרך להיאבק על מקום בסגל עם שלושה רכזים אחרים. "זה לא מפריע, אלא רק מדרבן אותי לרצות להיות יותר טוב", הוא מגלה, "אני לא חושש, זו מלה שלא נמצאת אצלי בלקסיקון. אני מגיע רעב מאוד לנבחרת. כמו בקמפיין הקודם, אני רוצה להיות שחקן משמעותי בנבחרת ולהיות שם עבורה".

על מנת לעשות זאת, הוא מקווה להביא לידי ביטוי את הניסיון שצבר. "שיחקתי בליגה ברמה גבוהה, ולהיות זר בקבוצה זו גם התקדמות מנטלית", הוא מסביר, "כששיחקתי בגליל ידעתי שגם אם לא אהיה טוב, אשחק 35 דקות. באיטליה למדתי לתת תפוקה גם כשמספר הדקות לא גדול. החוכמה היא להשאיר חותם גם כשאתה לא הכוכב של הקבוצה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ