אלעד זאבי
אלעד זאבי

בארבעת החודשים האחרונים, במהלכם החלים בלוס אנג'לס מניתוח בגבו, התגורר דווייט הווארד במלון המפואר "לרמיטאז'" בבוורלי הילס. כחלק מהליך השיקום היה יורד עם פמלייתו להליכה קצרה ברחובות הסמוכים, אותה ניצלו תושבי העיר לפעולות גיוס זריזות. "מדי יום היתה ניגשת אלי זקנה אחת ואומרת ‘בוא ללייקרס! בוא ללייקרס!'", גילה הסנטר בשבת. הווארד, בחור נחמד שוודאי גם עזר לה לחצות את הכביש, לא נראה כמי שייקח על מצפונו זינוק קולקטיבי בלחץ הדם של זקנות לוס אנג'לס. אז הוא בא ללייקרס, שבתוך חודש הפכו מקבוצה שפג תוקפה לכזו שבהחלט עשויה להרוס את התכניות של אוקלהומה ומיאמי לדייט נוסף בגמר.

השינוי במאזן הכוחות ב-NBA מפתיע לכאורה, אבל באותה נשימה גם לא ממש. ההיסטוריה מלמדת שסנטרים גדולים נמשכים למדים הצהובים-סגולים לפחות כמו ניקולסון ודי קפריו. ווילט צ'מברליין, קארים עבדול-ג'באר, שאקיל אוניל. הגעתו של סופרמן, סנטר נוסף שמפציע פעם בדור, היא מעין אבולוציה טבעית שנועדה לקרות, אפילו אם כל המעורבים התמזמזו עם העניין במשך שנתיים. "זו היתה סאגה ארוכה, אבל זה נגמר", הודה הווארד בן ה-26, "אני לא עומד להתחרות עם החבר'ה הגדולים ששיחקו כאן. אני רוצה להביא את הייחוד שלי ולכתוב את ההיסטוריה שלי בלייקרס". הג'נרל-מנג'ר, מיץ' קופצ'אק, הביע תקווה ש"בעוד עשר שנים נוכל לתלות על התקרה גופייה עם השם הווארד לצד כל האגדות הללו".

לפחות כרגע, דרכו לשם נראית סלולה. מי שנתפש בשנה האחרונה כתינוק מגודל שמשנה דעתו בכל שבוע, בונה רשימות של יעדים מועדפים ומבקש מההנהלה לפטר את מאמנו, קיבל את התנאים האולטימטיביים לשינוי תדמיתי מהיר. בניגוד לסיטואציה בה היה נתון באורלנדו, בלוס אנג'לס הוא לא יידרש להנהיג או להיות הציר המרכזי בהתקפה. בשביל זה יש אחד, קובי בראיינט. "זה עדיין מרגיש לא אמיתי", הודה הווארד, "אני עוד לא מעכל שאני חלק מהלייקרס. אני רוצה להיות מנהיג, ועל מנת לעשות זאת עלי ללמוד מהטובים ביותר. איני יכול לחכות ללמוד מקובי כיצד מובילים קבוצה לאליפות. זה הזמן המושלם עבורי לעשות זאת, ואני הולך להפיק מכך את המיטב".

האוורד במסיבת העיתונאים בה הוכרז על הפיכתו לעוד נדבך בשרשרת הסנטרים הגדולים של הלייקרסצילום: רויטרס

לכתבות ועדכונים נוספים הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

נדמה שגם הלייקרס. אחרי שהחתימו את סטיב נאש מבלי לוותר על שום נכס משמעותי, הבאתו של הווארד - באמצעות טרייד שכלל ארבע קבוצות - דרשה מהם להיפרד למעשה רק מאנדרו ביינום. עם כל הכבוד ליכולות של האחרון, הוא רק הסנטר השני בטיבו בליגה. למה להסתפק בכך כשאפשר לצרף את הראשון? "אם מדענים היו מתבקשים ליצור כדורסלן שישתף פעולה עם נאש, בראיינט ופאו גאסול, הם היו יוצרים את הווארד - חוסם וריבאונדר חזק להחריד, שיכול לרוץ מהר מצד לצד ולא זקוק לכדור כדי להיות מאושר", כתב ביל סימונס מ-ESPN, "בערך תוך 3.5 שניות, הלייקרס עברו מלהיות ‘אטיים, זקנים ולא מסוגלים לשמור' ל-'מי מסוגל לעצור אותנו?'".

בשדרה החמישית בניו יורק, שם מחככים ידיים בהנאה הקומישינר דייויד סטרן ואנשי מחלקת הפרומואים של הליגה, מקווים שאיש לא יעשה זאת, לפחות עד גמר המערב. סדרות של הלייקרס מול אוקלהומה ומיאמי כבר מציתות את הדמיון. מי בכלל זוכר שרק לפני שנה הושבתה הליגה, בין היתר בגלל קיפוח השווקים הקטנים. "עולם ה-NBA כמנהגו נוהג", הגדיר אחד הג'נרל-מנג'רים בליגה את הטרייד, שהיטיב עם כל הקבוצות המעורבות למעט אורלנדו, שקיבלה הצעות טובות בהרבה תמורת הווארד מקבוצות אחרות.

את הלייקרס, בכל אופן, הצרות של מילווקי או שארלוט לא מטרידות כרגע. גם לא את בראיינט, שקיבל את השחקן שיכול להעניק לו אליפות שישית, כמו למייקל ג'ורדן. הבונוס האמיתי: השחקן הזה אפילו לא יתחרה אתו על זריקות וישמח לחפות בהגנה על ברכיו המזדקנות. "נראה שסופרמן מצא בית חדש", הגיב בראיינט, שהיה אחד הראשונים להתקשר להווארד ולהבהיר לו שהוא מצפה לטבעת, "הלייקרס הנחיתו מישהו שיישא את המועדון על כתפיו הרבה אחרי שלא אהיה".

הווארד וקופצ'אק מציגים את המדים החדשיםצילום: רויטרס

כמובן שלפני שבראיינט מוריש בטובו את כס הברזל להווארד בסוף הוליוודי מהסרטים, נותרו מספר פינות לסגור. הארכת חוזה, למשל. באופן עקרוני, בקיץ הבא יוכל הווארד לעבור לאן שירצה. עד לא מזמן, ברוקלין היתה היעד המועדף והיחיד ברשימתו. גם דאלאס חיזרה. בלייקרס מקווים כי הזמן שיבלה בלוס אנג'לס יגרום לו להבין מה שהבינו רבים לפניו: עיר עם מזג אוויר חמים שמוקירה את ידועניה יכולה להיות יופי של דרך להעביר את החיים. "כרגע מדובר בהווה. אני והלייקרס מתחילים מחדש, זה כל מה שחשוב", הבהיר הווארד, "מה שיקרה שנה מהיום לא משנה כרגע".

מה שמשנה באמת היא הדרך שיעברו השנה. בפעם הקודמת שהיו למועדון ארבעה כוכבים, ב-2004, זה הסתיים בכישלון מקצועי ששלח את קארל מלון לפנסיה, את שאקיל אוניל למיאמי ואת המאמן פיל ג'קסון למסע שורשים על אופנוע ברחבי מונטנה. הפעם, עם בראיינט בוגר יותר ושחקנים נטולי אגו כנאש והווארד, התסריט בהחלט עשוי להיות שונה. סופרמן יהיה הראשון שירוויח מכך.

"באפריל, אחרי שהלייקרס ינצחו ב-65 משחקים וכולם ידברו על מפגש מול מיאמי בגמר, איש לא יזכור שהווארד התנהג כמו תינוק עד שקיבל מה שרצה", מסכם סימונס, "כולנו נהיה עסוקים בשטויות כמו דרוגו בין הסנטרים הגדולים של הלייקרס בכל הזמנים. זו פשוט הדרך בה עובד הספורט".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ