אביב לביא
אביב לביא

נבחרת ישראל גרמה אתמול לסרביה להיראות כמו הכלאה בין איסלנד לסלובקיה. זה היה מסוג הערבים המרגשים שמחזירים את האמונה בכדורסל הישראלי, ערב שבו קפצה לביקור הרוח הישנה והטובה שכל כך התגעגענו אליה. אבל שימו לב לאירוניה: רוב השחקנים שרקדו אתמול בכחול-לבן על הפארקט של יד אליהו לא ישחקו בישראל בעונה הקרובה. בקיץ הם שלנו, בחורף הם מתפרנסים במקומות אחרים.

לפחות שלושה יוגב אוחיון היו אתמול על המגרש: אחד בריבאונד, אחד בהגנה ואחד בהתקפה. אוחיון הוא טיפוס שעשה את הפריחה הגדולה שלו בגיל 25 וחצי, כמה שנים אחרי העיתוי המקובל. אין שום דמיון בין הגארד הקטלני שאתמול אכל את תיאודוסיץ' לרכז שהסתובב במשך שנים במגרשי ליגת העל ולא היה מסוגל לעשות סל מבחוץ. הסרבים לא הפנימו את גודל הסכנה, ובמקרים רבים השומר שלו עבר מתחת לחסימה והשאיר לו מרווח נוח לזריקה.

אוחיון של פעם היה נתקע עם הכדור במצב כזה; היום הוא יורה ופוגע. מותר לשער שגם איווקוביץ' חושב שההגנה של השחקנים שלו ביישה את המסורת המהוללת של הכדורסל הסרבי. כל ישראלי שזכה לבידוד מול שומר - אליהו עם הגב לסל, כספי ואוחיון עם הפנים אליו - הוריד כדור והלך לסל בקלות. ישראלים גוברים על סרבים ביכולת אישית? אין ספק, העולם משתנה.

יוגב אוחיון בפעולה, אתמול. היו על המגרש לפחות שלושה כאלה, במשחק קטלני של הגארדצילום: נמרוד גליקמן

החששות מריבאונד ההתקפה הסרבי התאמתו בדקות הראשונות, אבל הסגירה הלכה והשתפרה. לאלכס טיוס אין מאסה וקשה לו לסגור לריבאונד הגנה, אבל בזכות הזריזות הוא אפקטיבי יותר דווקא בריבאונד ההתקפה. התיאום שהתפתח בינו לשאר השחקנים מרשים בהתחשב בזמן הקצר שהם מכירים. לכדיר צריך למסור למטה, לטיוס אפשר למסור מעל הראש של ההגנה, וזה שווה 15-10 נקודות קלות במשחק.

מעבר לכדורסל טוב, היו הרבה שמחה ואנרגיה טובה במשחק של הנבחרת. שיבק והשחקנים הצליחו להשאיר את מבוכת אסטוניה מאחור, אבל עכשיו יש להם משימה לא פחות קשה: לשכוח את אופוריית סרביה. מחר מונטנגרו, ושיבק צריך להזכיר לשחקנים שלו שלפעמים להתאושש מניצחון זה מסובך אפילו יותר מאשר להתאושש מהפסד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ