שרון דרוקר: "אף אחד לא יודע מה יהיה בעונה הבאה"

אחרי שחזר באמצע העונה שעברה כשהקבוצה במשבר, פותח דרוקר עונה מלאה בהפועל ירושלים ומציג את היעדים ואיך מתמודדים עם אי הודאות סביב המועדון

יואב בורוביץ
כל העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יואב בורוביץ
כל העיר

“אני מרגיש כאן בבית”, מציין שרון דרוקר, רק בן 45 וכבר אימן בתשע קבוצות. זו הפעם השנייה שלו בהפועל ירושלים. ”אני מרגיש כאן בבית גם בגלל כל מה שעברתי כאן. אני גם מרגיש בבית בגלל כל האנשים, ההנהלה, המקום, האוהדים וגם השחקנים. יש לי כאן תחושה שזה המקום שלי”.

ובכל זאת, חלפו שבע שנים בין שתי הקדנציות של דרוקר במלחה. בשנים הללו הוא הסתובב במדינות רבות באירופה, חמש ליתר דיוק, וגם העביר יותר משתי עונות במכבי תל אביב כעוזר. הוא חזר לכאן באמצע העונה שעברה, כשהקבוצה במשבר רציני. ולמרות שהגיע והקבוצה בהחלט השתפרה, היא עדיין הודחה תחתיו מהגביע, וגם סיימה את העונה ללא פיינל פור.

“העונה שעברה בהחלט היתה אכזבה מבחינתי, אבל הגעתי לקבוצה שלא אני בניתי ושנכנסה לתקופה מאוד קשה. הרגשתי שהכל מפורק ושצריך לחבר. בתקופות מסוימות הרגשתי שהדבר הזה מתחבר, אבל לא מספיק. בסוף סיימנו כפי שסיימנו”.

שרון דרוקר

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

דרוקר ידע שצריך לפרק ולהרכיב את הפועל מחדש. אין ברירה. אז שמונה שחקנים מהעונה האחרונה עזבו והוחלפו על ידי חדשים, שאת כולם הוא בחר, אבל במסגרת האפשרויות הכלכליות הדי מוגבלות של ירושלים. “השנה יש לנו תקציב נמוך, בהרבה”, הוא מסביר, “ועדיין אני חושב שבמסגרת המגבלות בהחלט בנינו קבוצה עם פוטנציאל. אני מרוצה מהשחקנים שהחתמנו ונרגש מאוד לקראת העונה החדשה. ברור שגם העונה המטרה של הפועל ירושלים, כמו תמיד, היא להיות בצמרת של כל המסגרות שלה”.

דרוקר הוא מאמן שנהנה מלא מעט הצלחות. גביע יול”ב, ובנוסף יש לו אליפות בבלגיה וזכייה בצ’אלנג’ קאפ ברוסיה (עם אוראל גרייט). בקיץ האחרון היה המאמן היחיד בכל הנבחרות שהעלה את הנבחרת שלו, העתודה, לדרג א’. “זה היה קיץ שהייתי עסוק בו, אבל נהניתי. הרבה אתגרים היו – גם עם הנבחרת וגם לבנות מחדש את הפועל”.

את האתגר בירושלים הוא התחיל עם ג’וש דאנקן ועם מאיר טפירו, שני שחקנים שהוליכו את מכבי אשדוד לעונה נפלאה, שהסתיימה במשחק גמר הפיינל-פור. “דאנקן הוא שחקן פנים שיודע גם לקלוע מבחוץ”, מציין דרוקר, “ואילו טפירו נותן לנו את כל היכולת והניסיון שלו. זה מעניין, כי בחיים לא אימנתי את טפירו, למרות שאני מכיר אותו כל השנים וגם מסתדר איתו. רציתי להביא אותו, כי הוא יכול לתרום כל כך הרבה דברים על המגרש”.

לאחר שתי ההחתמות הללו היתה הפוגה של לא מעט זמן שבה לא הוחתם שחקן. “היו לא מעט שחקנים שרצינו והם פשוט היו יקרים מדי”, טוען דרוקר, ומתכוון בעיקר לג’וש קרטר, הכוכב הנוסף של אשדוד בעונה שעברה, שהלך לכסף הגדול ברוסיה.

אבל דרוקר המתין, ובסופו של דבר הצליח לשכנע את קורטני פלס, שחקן מוביל בגלבוע, לבוא למלחה. “אנחנו מכירים את פלס כפי שאנחנו מכירים את דאנקן, ואלו שני זרים שעשו דברים מאוד יפים בליגה שלנו. לפלס יש המון יכולות אתלטיות, והוא מסוגל גם להגן על כל העמדות במגרש. הוא רצה להתקדם ולהגיע אלינו. אני מאוד מקווה שהוא יגשים את הפוטנציאל שלו ויהיה כוכב”.

דרוקר בקדנציה הקודמת בהפועל ירושלים, ב-2004צילום: ארכיון: אוליבייה פיטוסי

אבל אולי שני ה־כוכבים של הקבוצה בעונה הבאה יהיו קרייג סמית וג’ייקוב פולן, שחקנים שאף פעם לא שיחקו בישראל. סמית, עד עכשיו, היה רק ב־NBA. “זו באמת היתה הצלחה גדולה להביא אותו”, טוען דרוקר, “הוא ויתר על כסף כי הוא השתכנע שהוא רוצה לבוא לכאן. עיניין אותו גם האתגר של לקחת את ירושלים לטופ. סמית הוא שחקן רוטציה ב־NBA ואני מאוד מקווה שהוא ייתן לנו תפוקה בהתאם. אבל חייבים לזכור שהוא מגיע לתרבות כדורסל שונה לחלוטין. החוקים כאן שונים, השופטים שונים, וצריך להתרגל לאירופה ולארץ. אני מדבר איתו הרבה על זה ומראה לו וידאו ודוגמאות”.

את פולן דרוקר עדיין לא פגש כי הקומבו גארד, שעד לפני שנה היה סופרסטאר במכללות במדי קנזס סטייט, משחק עדיין עם נבחרת גיאורגיה. “פולן יכול להיות שחקן פנטסטי”, טוען דרוקר, “הוא מאוד מוכשר ויש לו המון יכולות. אבל הוא עדיין צעיר מאוד וגם חסר ניסיון. צריך להבין שהרבה מאוד שחקנים שלנו הם עדיין בגדר פוטנציאל ופרויקטים. צריך שהם יתגברו וצריך שהם יתבגרו וילמדו לשחק ביחד”.

אז בינתיים דרוקר כבר התחיל לעבוד עם השחקנים שיש לו. “האימונים האלה של תחילת העונה מאוד טובים, אמנם קצת חבל שאין לנו כאן את כל השחקנים, אבל יש לנו זמן להתחבר. אנחנו לא חייבים להיות בשיא בהתחלה. זה טוב שהדבר הזה לוקח זמן”.

דרוקר והפועל שלו ייסעו לבלגיה לשני משחקי הכנה מול אוסטנד, שתתחיל אחר כך את שלב מוקדמות היורוליג. משם ימשיכו לגרמניה לשלושה משחקים מול קבוצות מקומיות. “אנחנו צריכים להתרגל גם לאירופה”, מסביר המאמן, “ובכלל, כמה שיותר גיבוש וזמן ביחד יעשה טוב לקבוצה שלנו. בעיקר כשכל כך הרבה שחקנים כאן הם חדשים”.

לדרוקר יהיה האתגר לשפר גם את השחקנים שנשארו. לשלושה מהם - אלישי כדיר, דן גרונפלד ואורי קוקיה - לא היתה עונה טובה. “לכל שחקן יש תקופות, וברור שכשהקבוצה מפסידה ולא הולך לה אז גם לשחקנים רבים במובן האישי לא הולך”, טוען המאמן, “אבל אני מאמין בכל השחקנים האלה. לכן הם כאן. ואני מאמין גם בשחקנים החדשים שהבאנו. לדעתי תהיה לנו קבוצה די מעניינת עם לא מעט פוטנציאל ללכת רחוק”.

ציפיות זה הדבר שבסופו של דבר תמיד מפריע להפועל ירושלים?

“לא תמיד, כי היו כאן גם קבוצות טובות, אבל ברור שצריך להתעלם מהציפיות ופשוט לשחק כדורסל טוב. אז גם באות התוצאות. בכל מקרה, תמיד יהיו כאן ציפיות. אין מה לעשות, זו הפועל ירושלים”.

זו קבוצה שאין לה כרגע בעלים מוגדר. נכון שהעונה הקרובה מסודרת כלכלית, אבל אתם לא דואגים בנוגע לעתיד?

“ברור שהמצב לא אידיאלי. גומא אגייאר נעלם. ולהבדיל, גם דני קליין הלך. הוא היה האיש הכי חשוב במערכת במשך 19 שנה. אבל אמיר הוכפלד, המנכ”ל החדש, נכנס לנעליים שלו נהדר. אני יודע שדני גם עוזר לו עם ספונסרים. יש לנו גם דירקטוריון טוב מאוד בראשות יעקב לירז. אז נכון שאף אחד לא יודע מה יקרה מעבר לשנה הקרובה, אבל צריך לזכור שאנחנו נכנסים לארנה בעוד שנה, אז אני כמעט בטוח שיהיו לקבוצה הזו משאבים ותקציב כדי לעשות את זה כמו שצריך. הפועל ירושלים היא בעיני דבר בטוח. הקבוצה הזו לא תיפול”.

אתה רוצה להיות המאמן שמכניס את הפועל לארנה?

“אני חושב רק על העונה הקרובה. קודם כל צריך להיפרד ממלחה כמו שצריך. אבל לשאלתך, אני בהחלט רוצה להישאר כאן לתקופה ממושכת. אני מסתכל על מאמנים באירופה כמו מסינה בצסק”א, אובראדוביץ’ בפנאתינייקוס, איבנוביץ’ בקאחה לבורל ופיאנג’יאני בסיינה, כאלה שהיו שנים רבות באותה קבוצה, כמודלים. אני יודע שבארץ זה לא קורה, אבל זה לא אומר שאני אוהב את זה. המטרה שלי היא להתוות דרך ואישיות לקבוצה הזו במשך תקופה ארוכה. שהיא תהיה מזוהה איתי ואני איתה. החלום האמיתי שלי הוא להוליך את הפועל ירושלים ליורוליג. כשיש את הארנה, העתיד של המועדון הזה חייב להיות ביורוליג”.

תמיד היית בקשר קרוב עם רענן כץ. יש סיכוי שהוא יתחיל לתת יותר כסף?

“אני מאוד אשמח לעזור לקרב את רענן לקבוצה, אבל הוא אמר שכשתהיה ארנה הוא יהיה מוכן להיכנס. אז אני מאוד מקווה שזה יקרה, אבל זה עדיין שלב מוקדם”.

איזה כדורסל נראה מהפועל השנה?

“אני לא יודע לומר אם הוא יהיה מהיר או איטי. אישית או אזורית. יהיה הכל. נראה מה מתאים לשחקנים שלנו ומה מתאים למשחקים נתונים מול יריבות נתונות. אבל אני מאוד מקווה שהקבוצה הזו תשאיר הכל על המגרש. כי אם לא, זה לא כיף. ולזה אני לא אהיה מוכן. אני אדרוש שהחבר’ה האלה ייתנו הכל. זו הדרך היחידה ליהנות מכדורסל וגם להתחבר לקהל”.

היה סוג של משבר אמון מול הקהל בקיץ האחרון.

“אני חושב שהקהל הבין שההנהלה החדשה תעשה הרבה מאוד כדי לקרב אותו. אני, בכל אופן, מרגיש שבאימון הפתיחה הרבה אוהדים הגיעו והם לגמרי תמכו בנו והקיפו אותנו באהבה. מבחינתי זה הקהל של הפועל ירושלים. זו הסיבה שבגללה אני מרגיש כאן כל כך בבית”.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ