שאלה של ספורטיביות - כדורסל - הארץ
NBA

שאלה של ספורטיביות

החלטת הליגה לקנוס שחקנים שהתחזו היא החלטה נכונה, אך ספק אם תגדע את התופעה שפשטה ברחבי ה-NBA

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אלעד זאבי

סביר להניח שהקומישינר של ה-NBA, דייויד סטרן, ויתר על התנסות במשחק הווידאו NBA 2K12, שיצא לפני כשנה. זה לא משהו אישי נגד פלייסטיישן או אקס בוקס, אלא בעיקר נגד תופעת הפלופינג – אמנות ההתחזות - במסגרתה מביימים שחקנים הצגה מוגזמת לשופטים, גם אם המגע הפיסי שספגו היה רחוק מלהצדיק זאת.

לראשונה במשחק וידאו, קומבינציה של כפתורים ולחיצות איפשרה לשחקן מגן לזייף נפילה לפארקט בדרמטיות ששמורה לאנשים שנורו בחזה. אם מישהו היה צריך הוכחה נוספת לממדים התופחים של התופעה המכוערת בליגה, הוא קיבל אותה: אפילו במשחק וירטואלי, בו לא באמת צריך להתאמץ בהגנה, כבר קיים אותו קיצור דרך בזוי שמעיב על יושרת המשחק.

ממסי עד לונה צ'מטאיי

סטרן, שבמשך שנים יצא חוצץ נגד הפלופרים בדיבורים, עבר בחודשים האחרונים לשלב המעשים. במהלך סדרת הגמר הוא הזהיר כי מי שיעשה זאת "יתמודד עם התוצאות", ובשבוע שעבר התברר כי התוצאות אמורות להכאיב לכיסי המתחזים. על פי המתווה החדש שמקדמת הליגה, מקרים שנויים במחלוקת ייבחנו בניתוח וידאו שיתקיים לאחר המשחק, בדומה להליך שמתרחש במשחקי פוטבול בהם התרחשו תיקולים קשים.

במידה שיתברר בהילוכים חוזרים כי שחקנים התחזו, הם יספגו קנסות ובמקביל ייאלצו להתמודד עם הקלון הפומבי שטמון בכך שמקום עבודתך קורא לך רמאי. למעסיקיהם דווקא ממש אין בעיה עם זה. "יש לציבור תפישה מוטעה לגבי השופטים", אמר השבוע מייק באנטום, סגן נשיא הליגה לענייני שיפוט, "מקור הספק ביכולתם וביושרה שלהם הוא באי הוגנות, וצריך לפעול כדי לשנות זאת".

ראסל ווסטברוק בעיצומו של פלופ במהלך סדרת הגמרצילום: רויטרס

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

יש שתולים את שורשי התופעה באינפלציה של שחקנים בינלאומיים בעשורים האחרונים. ולאדה דיוואץ' נחשב לאחד מאבות הפלופינג, ומנו ג'ינובילי נתפש כשחקן שכישורי התיאטרון שלו לא נופלים מכישורי הכדורסל. אלא שבשנים האחרונות כבר אי אפשר להאשים את הזרים: כולם עושים זאת, לרבות הסופרסטארים הגדולים ביותר.

שאקיל אוניל, שבמהלך הקריירה ראה כיצד מאות שומרים קורסים סביבו מבלי שנגע בהם, אמר בעבר כי "פחדנים משתמשים בזה, כי הם יודעים שהם לא שחקני הגנה טובים מספיק כדי לעצור אותי כמו גברים". אלא שבערוב ימיו ב-NBA, אפילו אוניל הצטרף לעדר והשתמש בפלופינג כדי לנסות לעצור את דווייט הווארד. לברון ג'יימס, דוויין ווייד וכריס פול נחשבים לכמעט אמנים בתחום.

השחקנים, שבדרך כלל לא מהססים לצייץ בטוויטר על ענייני דיומא בליגה, שמרו על שקט יחסי בעניין. המלכוד הוא ברור: מצד אחד איש לא ימהר לתקוף שיטה שנועדה להגביר ספורטיביות, ומצד שני איש גם לא רוצה לתמוך בה בפומבי ולבסוף לספוג עקיצות ויזואליות כשמקרי פלופינג שביצע בעבר ימצאו דרכם לרשת.

אחד המגיבים היחידים היה מאמן האלופה, אריק ספולסטרה, שאמר: "אנחנו מלמדים את השחקנים שלנו לא להשתמש בטכניקה הזו", כשהנושא עלה ביום המדיה של מיאמי. דבריו זכו למספר לא מבוטל של קטעי יוטיוב מהעונה האחרונה, בהם נראו שלושת הסופרטסטארים שלו מביימים נפילות ומקבלים שריקות על עבירות שלא נבראו.

השאלה הגדולה כעת היא האם השיטות החדשות ירתיעו מספיק כדי למנוע מהם ומדומיהם להמשיך לביים הצגות לשופטים בעונה הקרובה. העניין המרכזי הוא הסופרסטארים: קנסות אולי ירתיעו שחקן תשיעי-עשירי ברוטציה, זה שמשתכר במאות אלפים ויחשוב פעמיים אם שווה לו לאבד כסף על פלופינג. אבל אולסטאר שמרוויח למעלה מ-10 מיליון דולר לעונה לא נבהל מקנס של 1,000 דולר.

צפו במיטב הפלופים של השנים האחרונות:

מדובר בסכום סביר לגמרי אם המשמעות היא מהלך שעשוי לעזור לקבוצתו לנצח משחק פלייאוף – או אפילו סדרה. כאן נכנסת לתמונה הבעייתיות הנוספת שטמונה בדרך הטיפול של הליגה: האירועים השנויים במחלוקת ייבחנו רק בסיום ההתמודדות. עד אז, הנזק לספורטיביות ולמשחק ההוגן כבר עלול להיגרם.

"זו בדיוק הסיבה שהבעיה העיקרית עדיין לא נפתרת בעזרת השיטה החדשה", טוען ג'יי. איי. אדנדה מ-ESPN, "בואו נגיד שהשחקן שהתחזה היה צריך למעשה לספוג עבירה שישית, או אפילו עבירה שלישית ברבע השני, מה שהיה גורם לירידתו לספסל ופספוס הדקות האחרונות של המחצית. אלה סיטואציות שמשנות משחקים. קנס בדיעבד של 1,000 דולר, 10,000 או אפילו 25,000 לא ישנה את העובדה שהמהלכים הללו ימשיכו לעזור לקבוע את התוצאה הסופית. העניין הזה עדיין תלוי לגמרי בשיקול דעתם של השופטים, ושחקנים ימשיכו לנסות להתל בהם".

פרשנים אחרים טוענים שהליגה היתה צריכה ללכת עם העניין צעד אחד קדימה ולהורות לשופטים לבחון מקרים מעוררי מחלוקת בעזרת מסך הווידאו שנמצא על שולחן המזכירות, בדיוק כפי שעושים במקרים של עבירות קשות או מהלכים מכריעים. אלא שהבעייתיות בכך ברורה: עצירה נשנית של המשחק, שגם כך נעצר מספיק פעמים בעקבות עבירות ופסקי זמן. ספק אם אוהדים ייהנו ממשחק כדורסל שנמשך למעלה משלוש שעות וחצי ברוטו.

על דבר אחד, לפחות, כולם מסכימים - עצם העובדה שננקט צעד ראשון במטרה להכחיד את אחת התופעות המכוערות במשחק מהווה חדשות טובות. כעת נותר לקוות שהוא גם יהיה אפקטיבי. בהחלט יכול להיות שכיכר העיר המודרנית, להלן האוהדים וכלי הנשק הטכנולוגיים שברשותם, תהווה גורם ענישה משלים. "אוהדים שרואים שחקן שהתחזה יכולים בקלות לפרסם את זה ביוטיוב או בטוויטר ולבייש אותו", מסכם אדנדה, "אם הציבור באמת נעלב מהתופעה הזו, הוא יכול להיות זה שמחליט למי מגיעה ההשפלה הפומבית הזו". 

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ