שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אלעד זאבי
אלעד זאבי

לאן הגענו בעונה שעברה: 29-37, מקום שישי במזרח, הפסד בסיבוב הראשון.

מאמן: ז'אק וון (רוקי).

תוספות משמעותיות: אארון אפללו, אל הארינגטון, ניקולה ווצ'ביץ', גוסטבו איון, ג'וש מקרוברטס, אטוואן מור, אנדרו ניקולסון (רוקי), מו הארקלס (רוקי).

עזיבות משמעותיות: דווייט הווארד (אפשר לעצור כאן), ריאן אנדרסון, ג'ייסון ריצ'ארדסון.

מוטו: לפני שיהיה טוב, הולך להיות רע מאוד.

מה עשינו בקיץ: ובכן, אממ, החלפנו את הסנטר הטוב בעולם/שחקן שסביבו בונים קבוצה/אחד מחמשת השחקנים הטובים ב-NBA, תמורת מספרים 80, 143, 282 ו-365 בדרוג ESPN. הפכנו מושא ללעג במשך תקופה לא מבוטלת, אבל זה עוד כלום לעומת מה שמחכה לנו בשנים הקרובות. נפרדנו מסטן ואן גאנדי החמוץ ובמקומו מינינו את ז'אק וון, מאמן רוקי מבית היוצר של גרג פופוביץ'. אהה, והצלחנו לאבד גם את הקלע השני בטיבו שלנו בעונה שעברה, ריאן אנדרסון. אבל יש גם צד חיובי: עם ציפיות כל כך נמוכות, לאף שחקן לא צריכה להיות סיבה לדרוש את פיטורי המאמן באמצע העונה.

אנדרו ניקולסון, ג'יי ג'יי רדיק וג'אמיר נלסון מתרגשים מפתיחה העונה. יגיעו ל-20 ניצחונות?צילום: אי–פי

מה נעשה בסתיו, בחורף, ובאביב: נמתין לקיץ, או ליתר דיוק, לסוף יוני. אז, בליל הדראפט, נרגיש לכמה דקות כאילו יש לנו עתיד, כשנבחר את שאבאז מוחמד, קודי זלר או ג'יימס מקאדו. אלא שעד אז נרגיש כמו תושבי מטרופוליס שנאלצים להסתדר בלי סופרמן בזמן שלקס לות'ר משמש כראש העיר. נעים זה לא יהיה. אפללו הוא שחקן נחמד, אבל לסחוב קבוצה הוא לא ממש מסוגל. חמישייה שמורכבת ממנו, מג'אמיר נלסון בירידה, מהידו טורקוגלו הכמעט-גמור, מאל הארינגטון האקדוחן הסתמי ומגלן דייויס, לא צפויה להגיע רחוק. אפילו לא קרוב. כלומר, ראשונה-שנייה מהסוף.

קריפטונייט פוטנציאלי: יש יותר מבחר מאשר חנויות מזכרות בדיסניוורלד. איפה אין לקבוצה הזו בעיות? היא כה אטית, עד שמלבד נלסון, אפללו ואולי רדיק והארקלס, קשה למצוא שם שחקן שעובר בוחן בר-אור. כל פורוורד מעט זריז מחסל אותם בהתקפה, כנ"ל לגבי גארדים. אין גיבוי ממשי לנלסון בקו האחורי, ושחקני הפנים – דייויס, ווצ'ביץ', איון ומקרוברטס – לא בדיוק זורעים אימה בלבבות יריבים. כמעט כל קבוצה תראה את אורלנדו כמזנון פתוח ותחכה לרגע בו יהיה אפשר להתחיל לזלול.

על מה ידברו בשיחות ברזיה באמוויי סנטר: על העבר ועל העתיד, בשום פנים ואופן לא על ההווה. תהליך הבנייה יהיה ארוך ומייגע, מלווה בתחושת תסכול קשה במיוחד על כך שהמג'יק לא הצליחו לצאת לדרך הארוכה עם יותר מנזיד עדשים במסגרת הטרייד של הווארד. יוסטון ואפילו ברוקלין הציעו חבילות הרבה יותר מפתות מזו שהרכיבו הלייקרס, הסיקסרס והנאגטס. הג'נרל-מנג'ר רוב האניגן כבר היה מרגיש מטרה מסומנת על גבו, אם רק היה מישהו באורלנדו שאינו שקוע בייאוש כרוני.

שימו לב אלי: אנדרו ניקולוסון, הבחירה מספר 19 בדראפט האחרון, עשה דברים יפים בליגת הקיץ, והנחת העבודה הכללית באורלנדו העונה – "אנחנו גרועים גם ככה, אז למה לא להשקיע בצעירים שלנו" – אמורה לפעול לטובתו. עם ידיים ארוכות שמעיפות כדורים בהגנה ויודעות מה לעשות בהתקפה, ניקולסון עשוי להפתיע. הוא בטח לא יהיה דווייט הווארד, אבל אולי דווקא בגלל זה הוא יקבל תמיכה מהאוהדים.

חבר אתה חסר. דוויט הווארד בימים יפים יותרצילום: אי–פי

דבר האוהד: "אנחנו הולכים להיות גרועים. אני מייחל לשתי עונות עם אפס ניצחונות, כדי שנקבל בחירות דראפט טובות. בנוסף, אני מקווה שהסטייפלס סנטר יתמוטט בזמן משחק בין הלייקרס למיאמי. אבל אני לא מריר" (30Assists, "True Blue nation").

תחזית: 58-24, מקום 15 במזרח. מי שרוצה להפסיד, לא אמור להיתקל בקשיים.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ