נשות ה-WNBA נאבקות על מקומן

ליגת כדורסל הנשים האמריקאית קיימת כבר 16 שנים, ועדיין מתקשה להתקרב להישגי ליגות הגברים העשירות והמצליחות

וויליאם סי. רודן, ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
וויליאם סי. רודן, ניו יורק טיימס

ה-WNBA היא ככל הנראה ליגת הספורט המקצוענית השקטה בארה"ב. ה-NFL נמצאת בשיאה והיא הליגה העשירה בעולם, הפופלריות של ה-NBA גואה, וה-MLB מסתמכת על המורשת העשירה שלה. אך ה-WNBA – ליגת הנשים המצליחה בהיסטורית הספורט האמריקאי – ממשיכה לעוף מתחת לרדאר, למרות שהשבוע תיפתח סדרת הגמר ה-16 שלה. למרות שלא יהיה זה נכון לומר שלאיש לא אכפת, מנהלי הליגה מציינים שהיו מעדיפים אילו לרבים יותר היה אכפת.

הליגה מכרה השנה מוצרים נלווים ב-19 אחוז יותר מהשנה שעברה ומכירות המנויים עלו בעשרה אחוז. אך למרות הנתונים החיוביים הללו, ספק אם ליגת כדורסל הנשים היתה מתקיימת אילולא החוק הפדרלי בארה"ב, שמחייב שוויון הזדמנויות בין המינים בספורט באוניברסיטאות.

החוק לא עוסק ברמה שמעבר לאוניסרסיטאות, וכך נשים שרוצות לעסוק בספורט בצורה מקצוענית אחרי הלימודים האקדמיים שלהן צריכות להסתדר לבד בשוק שרווי בליגות גברים ממוסדות.

אך ה-WNBA עדיין הצליחה לבסס את מקומה בנוף התחרותי. לדוגמה, שחקניות רבות שמשחקות בליגה השתתפו בלונדון 2012 וייצגו מדינות רבות. הכשרונות הרבים ברחבי הליגה מאפשרים אופטימיות זהירה בקרב מנהליה. "אני מרגישה טוב מאוד בכל הנוגע לרמת המשחק בארה"ב, ובסך הכל היתה לנו שנה סולידית", אמרה לורל ריצ'י, שסיימה את שנתה השנייה כנשיאת הליגה, אחרי שכיהנה כסגנית נשיא בכירה בענייני שיווק בארגון הצופות (girl scouts) של ארה"ב.

שחקניות אינדיאנה וקונטיקט במהלך סדרת גמר המזרחצילום: אי–פי

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

ספק אם 'שנה סולידית' כפי שתיארה זאת ריצ'י תעשה את העבודה עבור הליגה. האתגר שעומד כעת בפני ה-WNBA הוא ליצור קהל אוהדים שאכפת לו מכדורסל נשים. העבר התעסוקתי של ריצ'י הופך אותה לבחירה הנכונה לעמוד בראש הליגה, אך היא עומדת בפני אתגרים רבים.

למרות העלייה במכירות המנויים, ממוצע הצופים השנה – 7,457 – הוא הנמוך ביותר מאז הוקמה הליגה ב-1997, כשהממוצע לא עלה על 10,000 מאז 1999. "בסופו של דבר, חייבים למלא את היציעים באוהדים ולא רק באבות ובנותיהם הקטנות", אומרת צ'אמיקה הולדסקלו, לשעבר אחת מכוכבות הליגה. הולדסקלו מציינת שפעמים רבות גברים נפגשים אחרי העבודה והולכים לראות משחקי .BA, לבושים בחליפות העסקים שלהם. "זה עיסוק של אחרי העבודה", היא אומרת, "כמעט ולא רואים זאת אצל נשים. ליגת הנשים צריכה נשות עסקים שבאות לראות את המשחקים אחרי העבודה. אנחנו עדיין לא שם. עדיין."

בשינוי משמעותי, הליגה לא מקדמת את השחקניות עם הדימוי החיובי ביותר, אלא את השחקניות הטובות ביותר שאינן מתאימות בהכרח לפרופיל שמייצרים אנשי הפרסום. דוגמה לכך היא סימון אוגוסטוס עמוסת הקעקועים שאופייה העשיר שבה את לב הקהל.

"לפעמים לא קידמו את השחקניות הטובות ביותר, אלא את הדמויות הטובות ביותר", אומרת הולדסקלו, "כעת הליגה מתרחק מכך ומקדמת את השחקניות הטובות ביותר".
הולדסקלו גם מכירה בחשיבות הקהילה הגאה לקידום הליגה. "הליגה מבינה שהיא צריכה לתמוך בקהילה הגאה. הרבה מחברי הקהילה רוצים לתמוך ב-WNBA, במיוחד בגלל שרבות מהשחקניות מדברות בצורה גלויה על כך שהן לסביות. בעבר, הליגה לא רצתה לגעת בנושא הזה, אך כעת המצב השתנה", היא אומרת.

אתגר נוסף הוא להפוך את הליגה ליעד אופנתי ולא כזה שקשור במוסר חברתי או מחוייבות. "אתה חייב להפוך את המוצר שלך למעניין", אומרת פאולה מדיסון, בכירה בליגה ומבעלי הלוס אנג'לס ספארקס, "אתה לא יכול להסתמך על כך שאנשים יבואו בגלל שהם מרגישים לא בנוח. אנשים צריכים לחזור בגלל החווייה שעברו, בגלל שהיה להם כיף, בגלל שהילדים נהנו ובגלל שזה לא עלה להם הרבה כסף".

הספארקס היא אחת מהקבוצות המצליחות בליגה ומדיסון נחשבת לאחת מהבעלים הדינמיים בה. מדיסון, שרכשה את השליטה על הקבוצה ב-2007, טוענת שהאתגרים שהליגה עומדת בפניהם הם בעיקרם תרבותיים ולא בהכרח כלכליים. "יש תרבויות שלא רוצות שנשים צעירות אחרי גיל 15 יהיו אתלטיות. יש מי שתופס את האתלטיות בהכרח כלא נשית".

ישנן גם טענות שגורסות שמשחקי הליגה צריכים להיערך באולמות קטנים יותר כדי להפוך את החווייה ליותר אינטימית, "כדי להרוויח עוד משיווק ומספונסרים, אנחנו חייבים לשחק בגדול", אומרת מדיסון.

טענה נוספת שלה היא שהמטרה העיקרית של הליגה צריכה להיות הבטחת חוזה הטלויזיה שלה. הספארקס היא הקבוצה בעלת ממוצע הצופים הגבוה ביותר בליגה – 10,176 – והקבוצה היחידה שמחזיקה בחוזה מול תחנה טלויזיה מקומית. יתר הקבוצות מאפשרות את שידורי המשחקים בחינם או תמורת החזרת עלויות ההפקה. "לעולם לא אתן לשדר משחק של הקבוצה שלי בחינם", היא אומרת, "ברגע שאתן זאת בחינם, הם לא יסכימו לשלם על כך אחרי זה".

אך אולי הטענה הטובה ביותר בנוגע להמשך הישרדותה של הליגה טמuנה דווקא בגרסה הגברית שלה. ליגת ה-NBA היתה במצב גרוע כשהוקמה ב-1946 ולקחו לה עשרות שנים וסכומי כסף אדירים כדי לבסס את מעמדה בנוף הספורט האמריקאי.

עם שיווק נכון וניהול חכם, גם ה-WNBA יכולה לעשות זאת, בתנאי שהספורט הנשי יתקבל באהדה רבה יותר. "לפעמים אני חייבת להזכיר לעצמי שזו רק השנה ה-16 שהליגה קיימת", אומרת ריצ'י, "זהו תהליך, ולוקח זמן לבנות יסודות מוצלחים".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ