אלעד זאבי
אלעד זאבי

1. בשני העשורים האחרונים לא היה צורך להביט בטבלת התקציבים ביורוליג כדי לדעת ששתי קבוצות יווניות נמצאות בין המקומות הראשונים. בשנים האחרונות, עם זאת, השתנתה המציאות הכלכלית לחלוטין - ועמה מצבן של אולימפיאקוס ופנאתינייקוס, שתיהן בייבי פרטי של משפחות עשירות. הידוק החגורה האדום התרחש כבר בעונה שעברה, אותה פתחה אולימפיאקוס עם תקציב מצומק ושחקנים אלמונים יחסית. בהפוך על הפוך, שגילם כמעט את כל מה שנהדר בספורט, דווקא את העונה הזו היא סיימה כאלופת אירופה ואלופת יוון לראשונה מזה 15 שנה. באופן מעט אירוני, גם הפכה אולימפיאקוס לסוג של מודל לחיקוי עבור יריבתה המושבעת.

עם תקציב שנמוך בשליש לעומת העונה שעברה, 17 מיליון יורו, ובלי האיש הכי דומיננטי על הקווים באירופה במשך 13 שנה, ז'ליקו אובראדוביץ', גם פנאתינייקוס מתחילה עידן חדש. צנוע בהרבה, פחות אטרקטיבי על הנייר, אבל גם כזה שתואם יותר את המציאות המקומית. "לאף בעלים של קבוצת ספורט יוונית לא מתחשק לנקר עיניים בתקופה כזו", אומר העיתונאי ג'ורג' פראגקוס, "פנאתינייקוס החדשה כבר אינה אותו כוח מובן מאליו ביורוליג וצריך להתרגל לכך. אבל זה לא אומר שההיסטוריה של המועדון נמחקה".

במלים מקבילות במישור המקצועי השתמש האיש שימלא את הנעליים הכי גדולות שיש, ארגיריס פדולאקיס. "המלה שמתארת בצורה הטובה ביותר את מצבנו היא אתחול", אמר המאמן החדש של פאו, "זה מועדון שיש לו הרבה ידע טכני שנצבר במשך שנים, ומסוגל להתמודד עם סיטואציות קשות. זה ב-DNA שלנו. האתגר שלנו הוא להעצים את המורשת". לא פחות מעשרה שחקנים חדשים, ביניהם שני אקסים של מכבי ת"א (סטפן לאזמה וסופוקליס שחורציאניטיס) ואחד של מכבי ראשל"צ (דרווין קיצ'ן), נבחרו לעמוד באתגר. בין אם יצליחו ובין אם לאו, באתונה לבטח יהיה מעניין.

אולימפיאקוס מדהימה את אירופה בעונה שעברה. פנאתינייקוס תעשה זאת השנה?צילום: רויטרס

לכתבות ועדכונים נוספים הצטרפו לדף הפייסבוק של "ספורט הארץ"

2. התהליך שעוברות היווניות הוא נדבך נוסף בנוף המשתנה של היורוליג. בעוד הספרדיות - בעיקר ברצלונה וריאל מדריד - שומרות על יציבות כלכלית, הכוח העולה הוא תוצרת טורקיה, שחברת התעופה שלה אפילו לקחה חסות על המפעל. אנאדולו אפס מבזבזת כבר שנים ללא פיינל-פור לרפואה, ולמעשה, חרף מיליוני היורו שניתנו לטובי השחקנים, אף קבוצה טורקית לא סיימה בין ארבע הגדולות מאז הקמת היורוליג בשנת 2000.

העונה נדמה כי יש סיכוי לא רע שהמחסום יישבר. פנרבחצ'ה-אולקר אותתה בכיוון הנכון בסוף השבוע, כשגברה על בוסטון סלטיקס במשחק אימון. עם השחקן הטוב באירופה (בו מקאלב), מאמן שיודע מה עושים אתו (סימונה פיאנג'יאני, שאימן את מקאלב בסיינה) וחיזוק איכותי (דייויד אנדרסן, רומיין סאטו ומייק באטיסט), אפילו הזלזול השורשי של השדרים האמריקאים כלפי קבוצה מאירופה הפך בהדרגה להערכה.

"כמעט כל מי שהגיע למועדון בקיץ היה בפיינל-פור או זכה בתואר", אמר בשבוע שעבר עומאר אונאן, מהטורקים הבכירים בסגל, "נקווה שהניסיון הזה יתורגם להישגים". זה אמנם רק משחק אימון, אבל ניצחון יוקרתי על הסלטיקס הוא יופי של נקודת התחלה.

בויאן בוגדנוביץ' מול פול פירס. פנרבחצ'ה-אולקר ניצחה את בוסטון ואותתה לעולםצילום: אי–פי

3. ג'ורדי ברטומאו, האיש החזק בליגת הכדורסל הטובה באירופה, ודייויד סטרן, שעומד בראש ליגת הכדורסל הטובה בעולם, שפעו חיוכים השבוע. שלל מפגשים בין קבוצות יורוליג לקבוצות NBA ניפקו הזדמנויות למשפטים כמו "אנחנו שמחים מאוד על השותפות האמיתית שמקדמת את הכדורסל על הבמה הבינלאומית" וכיו"ב.

הרעיון הישן של סטרן בנוגע לשלוחה או אף בית אירופי ב-NBA נגנז מזמן, וההיררכיה בה פועלות שתי הליגות נראית ברורה. ועדיין, הפערים המקצועיים - כפי שהוכיחו רוב המשחקים שנערכו באירופה ובארה"ב - אינם כה גדולים. אנדרי קירילנקו, שבחר אשתקד להישאר באירופה וחזר רק העונה ל-NBA, אמר זאת בחצי פה. רודי פרננדז, שחיכה ליום בו יסתיים חוזהו בדנוור כדי לשוב לריאל, כבר עשה את זה בפה מלא. גם ברטומאו, בערך.

"ה-NBA עושה עבודת שיווק נהדרת, אבל לנו יש דרך שונה", אמר מנכ"ל היורוליג בפיינל-פור האחרון, "הצלחתה טמונה בכך שכל משחק ביורוליג קובע, בניגוד לעונה הרגילה בארה"ב". יש בזה משהו, ועדיין - מחלקת השיווק של סטרן יכולה לעזור למפעל שלו, שמעולם לא הצטיין ביחסי ציבור. הרי אם מכבי תל אביב לא היתה משתתפת ביורוליג כדרך קבע, ספק אם מישהו כאן היה זוכר שהיא נפתחת מחר.

צפו בפנרבחצ'ה-אולקר מפתיעה את בוסטון מה-NBA

4. העונה ה-13 במפעל מסתמנת כסוג של עונת מעבר בכל הנוגע למושג שלפתע נשמע ארכאי - "כוכבי יורוליג", כאלה שמסוגלים לתפוס מקום בנבחרת אירופה. קירילנקו, כאמור, חזר לארה"ב. בקיץ פרשו שון סטונרוק, רמונאס שישקאוסקאס, מירסאד טורצ'אן, חורחה גרבחוסה וכן, גם טל בורשטיין. ספאנוליס, דיאמנטידיס, נבארו ויאסיקוויצ'וס כבר בעשור הרביעי לחייהם, ושחורציאניטיס תמיד היה יותר אטרקציה מאשר כוכב.

זה הזמן של הדור הבא לזנק לקדמת הבמה בכדורסל האירופי. אחרי שמילוש תיאודוסיץ' עשה את הקפיצה בעונות האחרונות, סומן ניקולה מירוטיץ' מריאל, שכבר היה נהדר בעונה שעברה וצפוי לככב לצד פרננדז. מראה של אגדה - שתי טיפות מים לבודירוגה - כבר יש לו. עכשיו הוא רק צריך לשחזר את הסטטוס המיתי של המקור.

ארוכה מתמיד הדרך ללונדון

השלב הראשון יתנהל בשיטה הקבועה - ארבעה בתים בני שש קבוצות, כשארבע הראשונות בכל בית ממשיכות הלאה. שלב הטופ 16, שייפתח כבר ב-27 בדצמבר, שונה: שני בתים בני שמונה קבוצות ו-14 משחקים לכל קבוצה. ארבע הראשונות בכל בית יעלו לרבע הגמר, כרגיל בשיטת הטוב מחמישה משחקים (9-25 באפריל). הפיינל-פור ייערך בלונדון ב-10 וב-12 במאי.

ניקולה מירוטיץ' (בכחול) מריאל מדריד מציג עבודת הגנה מול ממפיסצילום: אי–פי

הבתים

בית 1

חימקי מוסקווה

פנרבחצ'ה-אולקר

קאנטו

פנאתינייקוס

ריאל מדריד

לובליאנה

בית 2

אלבה ברלין

פרוקום גדיניה

שאלון

מכבי תל אביב

סיינה

מלאגה

בית 3

אנאדולו אפס

קאחה לבורל

צ'דביטה זאגרב

מילאנו

אולימפיאקוס

ז'לגיריס קובנה

בית 4

בשיקטאש

באמברג

צסק"א מוסקווה

ברצלונה

ריטאס וילנה

פרטיזן בלגרד

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ