סהר אלימלך, צומת השרון
סהר אלימלך, צומת השרון

לפגרת הקיץ האחרונה שוב הגיעה בני השרון/הרצליה כשאי ודאות מרחפת מעל עתידה. למרות סימני השאלה מסביב, אלדד אקוניס, האיש הכי מזוהה עם הקבוצה ומי שמשמש יושב הראש שלה ב-12 השנים האחרונות, לא היה מודאג. "כדי שלא נגיע לסיטואציה דומה לעונה החולפת, היה ברור שצריך לקבל בהקדם החלטה לכאן או לכאן", מספר אקוניס. לדבריו, "בפגישה שהתקיימה במשרדו של לני רקנאטי, הצגתי בפניו את כל האפשרויות העומדות בפני המועדון ושיתפתי אותו בחזון שלי בנוגע לקבוצה - איך ניתן לבנות סגל איכותי שיחזיר אותה לחלק העליון. לשמחתי לני החליט שהוא ממשיך לתמוך בקבוצה ולמעשה מאותו הרגע כל המערכת התגייסה לעבודה".

במהלך אותה תקופה לא עברו לך בראש מחשבות להרים ידיים ולעזוב?

"כבר קרה שעברו לי בראש הרהורים 'למה אני צריך את זה', אבל בסופו של דבר, הקבוצה הזאת היא חלק מהחיים שלנו, היא חלק מהעיר הרצליה ומשמשת מסגרת לילדים ולבני הנוער פה כבר שני עשורים. כל עוד אנחנו יכולים להמשיך לעשות, יהיה לא נכון לפרק את זה. צריך להבין, לני רקנאטי הוא אדם שרק נותן ותורם למועדון ולא מבקש כלום לעצמו. אנשים מסביב צריכים להוקיר אותו על כך. אני לא יודע מה יהיה ביום שהוא לא יהיה בקבוצה ולא רוצה בכלל לחשוב על היום הזה. בינתיים אני שמח שהוא אתנו ושמח שהוא ממשיך לתת לעיר ולקהילה".

אקוניס: "השאיפה שהמועדון ילך ויגדל"צילום: עזרא לוי

למשחק הליגה הראשון מול הפועל תל אביב הערב (19:30, 5+ לייב) כבר תגיע הקבוצה עם שם חדש-ישן, בני הרצליה, וזאת לאחר שעיריית רעננה הודיעה על הפסקת תמיכתה במועדון. "תקציב הקבוצה העונה עומד על 5.1 מיליון שקל", מרחיב אקוניס, "עיריית הרצליה מעניקה לנו 1.75 מיליון שקל, מינהלת הליגה מעבירה עוד מיליון שקל וסכומים נוספים מגיעים מספונסרים ומתורמים למיניהם וממכירת מנויים וכרטיסים. את יתרת התקציב משלים לני רקנאטי. אני כמובן מקווה שנצליח לגייס עוד ספונסרים ותורמים שיסייעו לקבוצה, ואז לא כל המעמסה תיפול על לני. אני חושב שבמסגרת התקציב הקיים עשינו הקיץ את המקסימום בכל מה שנוגע לבניית הקבוצה. העניין היותר משמעותי יהיה לשמור על המשכיות. בשנים הקודמות ההמשכיות היתה מסימני ההיכר של הקבוצה, וכדי שבני הרצליה תוכל להתקדם נהיה חייבים להשתדרג מבחינת התקציב. זה אומר שנצטרך לצרף אנשים נוספים, להגדיל את כמות הספונסרים או לקבל תמיכה גדולה יותר, אחרת יהיה לנו קשה להשאיר את הסגל, למרות שיש לנו אופציות על רוב השחקנים".

אריאל בית הלחמי ממשיך על הקווים. מה הופך מבחינתך את השידוך אתו למוצלח?

"הדבר הראשון שעשינו בפגרה היה לסגור עם בן רייס ולהשאיר את גיא לביא ואת אייזיק רוזפלט. השלב הבא היה למצוא שחקנים עם ניסיון שישמשו כבסיס של הקבוצה. אחרי חיפושים ממושכים הצלחנו לסכם עם רומל בק ועם ג'ומיין ג'ונס, שהם שחקנים עם המון ניסיון, ואליהם הוספנו את הרב פופ הצעיר והמוכשר. החלק האחרון בפאזל היה צירופו של מילט פאלסיו בן ה-34, שעבר כבר הכל בקריירה שלו. יש אולי שיגידו שהוא קצת מבוגר, אבל חיפשנו מנהיג, אחד שיעשה את השחקנים סביבו טובים יותר, יחבר את הקבוצה ויכוון את הישראלים הצעירים שלנו".

לני רקנאטי. "רק נותן ותורם ולא מבקש כלום לעצמו"צילום: ספי מגריזו

אז איזו קבוצה נראה העונה?

"בני הרצליה תשחק כדורסל קבוצתי ומפרגן. נציג קבוצה מחויבת ונחושה שבכל משחק תיתן את המקסימום כדי לנצח. אני לא רוצה לנחס, אבל מקווה שנסיים כמה שיותר למעלה, נמלא את האולם, והכי חשוב, נהנה ונזכה לחזור ולחייך".

במשחקי האימון הקבוצה נראתה מצוין. איך מביאים את המומנטום גם לליגה?

"הניצחונות במשחקי קדם העונה בעיקר מעידים על זה שאנחנו רעבים לכדורסל ורוצים לגרום לאוהדים שלנו ליהנות. לצערי, ההצלחה במשחקי האימון לא נותנת לנו ולו נקודה אחת במסגרת הליגה, אבל היא גורמת להרגשה טובה לכל מי שקשור לקבוצה ובהחלט מעלה את הביטחון".

בעונה האחרונה נראה שהקהל בארץ איבד עניין בכדורסל. איך הקבוצה פועלת למלא את האולם הביתי?

"אנחנו כל הזמן משקיעים מאמץ כדי לגרום למודעות ולהביא עוד קהל. לשמחתי, בסיום העונה שעברה, למרות המיקום בחלק התחתון של הטבלה, היו לא מעט משחקים שהגיעו לפחות 500 איש. גם הקיץ במשחקי האימון אפשר לראות התעוררות של הקהל; למשחקי הבית הגיעו בין 200 ל-400 צופים. אני מאמין שהאנשים בהרצליה וכל אלו שאוהבים כדורסל יבינו ויעריכו את ההשקעה ויגיעו לתמוך בקבוצה ולעזור לה להצליח. השנה גם חיזקנו את הקשר עם מחלקת הנוער וקיימנו אירועים סופר מוצלחים עם השחקנים הצעירים של האגודה".

ואיזו ליגה צפויה העונה?

"אני רואה התעוררות גדולה אצל הקהל עם החזרה של הפועל תל אביב לליגה הבכירה ועם האולם החדש בחיפה. יש לי תחושה שאנחנו הולכים לקראת עונה שתעשה טוב לכדורסל שלנו".

אריאל בית הלחמי. יתבסס על זרים ותיקים וישראלים צעיריםצילום: ספי מגריזו

הקשבה, הערכה, הצלחה

לא רבים יודעים, אבל את הסיפתח בענף עשה אקוניס בן ה-43 בכלל כשחקן. זה היה כמה עשרות שנים אחורה, במחלקת הנוער של הפועל גבעתיים. אקוניס, ששיחק כרכז, ראה איך טאלנט צעיר ששמו דורון שפר הופך לשחקן המשמעותי במחלקה, בעוד דקות המשחק שלו הולכות ופוחתות. את המעבר לצד השני של הקווים עשה תחילה כמאמן בקבוצות הצעירות של הרצליה ("בסוף שנות התשעים אפילו זכינו עם קבוצת הנוער באליפות המדינה"), ומשם עבר לתפקידי ניהול. "שיחקתי, אימנתי, ניהלתי. אפשר להגיד שעד היום עברתי את כל השלבים בענף", מספר אקוניס, "כמו רוב אלו שאני מכיר, גם אני כאן בגלל האהבה למשחק. חבל רק שבכל הקריירה העשירה שלו, דורון שפר לא זכה לעבור בבני הרצליה. זה היה יכול להיות נחמד".

איך שומרים על הגבול בין מעורבות לבין התערבות בהחלטות הצוות המקצועי?

"כמו שאני יודע לקבל ביקורת מהצוות המקצועי או מגורמים אחרים, כך גם המאמן צריך לשמוע את דעתי. הוא לא חייב לקבל או לבצע, אבל חייב לדעת להקשיב. המפתח זה שיתוף פעולה, הערכה הדדית והרצון ללמוד ולהפרות אחד את השני. אם לא אביע את דעתי במשהו שיכול לעזור לקבוצה, לא אסלח לעצמי. בסופו של דבר, המטרה של כולנו היא אותה המטרה, כלומר, שהקבוצה תצליח".

אתה רואה את עצמך עוזב את בני הרצליה? קיבלת הצעות מקבוצות אחרות?

"אף פעם אי אפשר לדעת לאן החיים יובילו אותך, למרות שבשלב הזה קשה לי לראות את עצמי בקבוצה אחרת. בלי להיכנס למתי, איך ומי, אני יכול לגלות שהיו לי בשנים האחרונות הצעות מקבוצות אחרות בישראל, חלקן קבוצות גדולות, אבל תמיד התשובה שלי היתה שכל עוד לני רקנאטי פה, גם אני פה, וכך זה יהיה תמיד. הרצליה זו העיר שלי ובני הרצליה היא הקבוצה שלי. השאיפה שלי היא שהמועדון ילך ויגדל וייצג את העיר בכבוד ברמות הגבוהות באירופה. כרגע אנחנו עוד רחוקים מזה, אבל אולי בעתיד זה יהפוך למציאות".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ