שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
פרויקט NBA

חילופי שלטון באטלנטה

אחרי עזיבתו של הכוכב הגדול ג'ו ג'ונסון לברוקלין, ההוקס שמים את מבטחם בג'וש סמית' כדי להתנער מתדמית הקבוצה הסימפטית

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלעד זאבי

לאן הגענו בעונה שעברה: 26-40, מקום רביעי במזרח, הפסד בסיבוב הראשון בפלייאוף

מאמן: לארי דרו

תוספות משמעותיות: לו וויליאמס, אנתוני מורו, קייל קורבר, דשון סטיבנסון, יוהאן פטרו, אנתוני טוליבר, ג'ון ג'נקינס (רוקי).

עזיבות משמעותיות: ג'ו ג'ונסון, מרווין וויליאמס, ווילי גרין, קירק היינריך, ג'ייסון קולינס, ולאדימיר ראדמנוביץ', ג'רי סטקהאוס.

מוטו: להתראות ג'ו, שלום ג'וש.

מה עשינו בקיץ: המהפכה שלנו התחילה ב-25 ביוני, כשמינינו את דני פרי לנשיא לענייני כדורסל וג'נרל-מנג'ר. הפרי הזה בחור עקשן, שיודע מה הוא רוצה – כשהקליפרס בחרו אותו בדראפט הוא ברח לעונה ברומא עד שקיבל טרייד לקליוולנד (ובעקיפין העביר את חוסר המזל הקליפרסי לברך של רון הארפר) – והוא החליט לנקות אורוות. נפרדנו מהאולסטאר שלנו, ג'ו ג'ונסון, ומהחוזה המפלצתי שלו וארזנו מזוודה גם למרווין וויליאמס, תזכורת כואבת עבור האוהדים שלנו לכך שבנקל היה יכול להיות כאן מזמן כריס פול או דרון וויליאמס. בנינו ספסל כמעט חדש והעמסנו חוזים מסתיימים. גם הפנים שלנו התחלפו: אחרי שניגן כינור שני לג'ונסון במשך שנים, אמרנו לג'וש סמית' "סע לשלום, המפתחות למועדון בפנים".

מה נעשה בסתיו, בחורף, ובאביב: כבר שנים שעונה טיפוסית של ההוקס נראית אותו דבר: יופי של סגל על הנייר, יופי של עונה רגילה, מקום 3 עד 6 במזרח והדחה בסיבוב הראשון או השני בפלייאוף. המהפכה של דני פרי נועדה להיפטר בסופו של דבר מתדמית הקבוצה הסימפטית. אין ספק שג'וש סמית', אל הורפורד וג'ף טיג (בגרסת הפלייאוף האחרון) מהווים יופי של בסיס לבנות עליו, אבל ההוקס זקוקים לכוכב נוסף. דווייט הווארד כנראה לא יגיע, אבל גם ג'יימס הארדן או טייריק אוואנס, שחקנים חופשיים מוגבלים בעונה הבאה, הם מטרות פוטנציאליות.

סמית' (מימין) והורפורד. בעלי הבית החדשיםצילום: רויטרס

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

העונה הקרובה צפויה להציג מאפיין קלאסי של עונת מעבר: מצד אחד ההוקס עדיין מסוגלים להתמודד על אחד המקומות האחרונים בפלייאוף, אבל יש סיכוי טוב שבשלב מסוים הם יעדיפו לפזול לעבר מקום טוב בדראפט. בקיצור, זה יכול להסתיים בסיבוב הראשון מול מיאמי, אבל באותה מידה גם בסדרת "פציעות" לסמית' והורפורד בחודשיים האחרונים של העונה, שידרדרו את ההוקס לתחתית המזרח. בתום לב, כמובן.

קריפטונייט פוטנציאלי: ג'ו ג'ונסון היה שחקן של בידודים, כזה שנולד לשחק אחד על אחד בסוף שעון או משחק. במשך שש שנים זה הביא אותו לאולסטאר, ואת חבריו לסמוך בעיקר עליו במשחקים צמודים. עדיין לא ברור מה יקרה בסיטואציות דומות העונה: סמית' הוא שחקן מגוון פי כמה, אבל יכולתו לקחת את הזריקה האחרונה – ולקלוע אותה, כמובן – טעונה הוכחה. אולי דווקא האיש בפסקה הבאה יוכל לתרום בעניין הזה.

על מה ידברו בשיחות ברזיה בפיליפס ארנה: על לו וויליאמס. מי שהוביל בעונה שעברה את קלעי פילדלפיה מבלי שפתח אפילו משחק אחד, אמור לקחת צעד קדימה בקבוצה השנייה שלו ב-NBA. ג'ון הולינגר, איש המספרים של ESPN, חוזה לו 21.7 נקודות, 5.1 אסיסטים ו-3.9 ריבאונדים ל-40 דקות. וויליאמס וההוקס ייקחו את זה בשתי ידיים.

שימו לב אלי: בגיל 26, ג'וש סמית' נראה מוכן להוביל קבוצה. כבר כמה שנים שהוא מחזיק בתואר "השחקן הטוב בליגה שמעולם לא נבחר לאולסטאר" על שם מייק ביבי, והכתפיים החסונות אמורות להיות מוכנות לנטל המנהיגות. אם מוסיפים למשוואה את העובדה שהאיש בשנתו האחרונה בחוזה, לא חסרים לסמית' תמריצים לתת עונת קריירה. האם זו שתבוא אחריה תהיה באטלנטה? השאלה הזו תלויה לא מעט במה שיקרה עם ההוקס העונה. לדאבונם של פרי והאוהדים, סמית' כבר הודיע כי לא יחתום על הארכת חוזה במהלך העונה הנוכחית.

דבר האוהד: "הקבוצה הזו היא תעלומה בעיני. אין לי שום מושג מה אנחנו הולכים לעשות. אולי בגלל זה אני נרגש מהעונה הקרובה" (Puregreatness, "הוקס קווייק").

תחזית: 49-33, מקום 13 במזרח. חלק מהתכנית של פרי היא ככל הנראה בחירת לוטרי עסיסית בדראפט הבא.

אטלנטה הוקס המודל החדשצילום: רויטרס

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ