אריה ליבנת
אריה ליבנת
אריה ליבנת
אריה ליבנת

ההתחלה

בליל שישי, 24 באפריל 1953, יצאה לדרך ליגת מבחן בכדורסל. שמונה קבוצות, ארבע של "מכבי" (ת"א, דרום ת"א, צפון ת"א וחיפה) וארבע מ"הפועל" (ת"א, חולון, מעין ברוך וגבע) הרכיבו אותה. בערב הפתיחה הביסה מכבי ת"א את מכבי צפון 18-51 במגרש ברית מכבים עתיד. בתיכון שלווה גברה הפועל ת"א על הפועל גבע 30-45. באליפות, איך לא, זכתה מכבי ת"א, שסיימה במאזן 1-13. כעבור שנה התרחבה הליגה ל-12 קבוצות ונקראה הליגה הארצית. ב-1955/56 לא התקיימה ליגה, תחילה בגלל סכסוך בין המרכזים ובהמשך בשל מלחמת קדש. לכן, העונה ה-60 בתולדות הליגה תחל רק בעוד שנה.

גביע המדינה

בתום העונה השנייה לליגה החליטה ועדת הכדורסל בהתאחדות לספורט לקיים מפעל גביע. בסיבוב הראשון, ב-16 בדצמבר 1955, נרשמה סנסציה ראשונה כשהפועל כפר ויתקין מליגת המשנה הדיחה את מכבי חיפה, 40-50. בהופעתה הראשונה במפעל הגיעה מכבי ת"א למשחק במשמר העמק בהרכב חסר מאוד עקב השתתפותה במסע ארוך לאירופה והפסידה 43-35. למזלה, משלב זה נערכו משחקי גומלין. מכבי ניצחה 48-64. גם הגמר, בפעם הראשונה והאחרונה, חולק לשני משחקים. מכבי ת"א ניצחה את הפועל ת"א 49-52 ו-56- 50 והשלימה דאבל.

בית"ר ירושלים והפועל ת"א מתמודדות עם הבלטות בשנת 1974צילום: ארכיון: רחמים ישראלי

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

הדרבי התל אביבי הקדום

מכבי ת"א כדורסל הוקמה ב-1932, הפועל ת"א כדורסל ב-1935. כעבור שנה, בדרבי הראשון, ניצחה מכבי 5-37. בשנים הבאות נערכו בין השתיים הרבה משחקי ידידות, שלא תאמו להגדרה. לדרבי הרשמי הראשון מכבי לא הופיעה בטענה שנקבע למועד אחר. ועדת הכדורסל פסקה הפסד טכני 2-0, אך לאחר כמה ימים שינתה החלטתה. במועד החוזר מכבי ניצחה 37-51. רק אחרי שבעה הפסדים הצליחה הפועל לנצח בדרבי, 51-56 במארס 1957. רק אחרי חמש זכיות של מכבי הוכתרה הפועל לאלופה, ב-1960.

משבר 65'

בעונת 1964/65 נהנה מרכז הפועל מיתרון 4-10 במספר הנציגות בליגה הלאומית. שלושה מחזורים לסיום הביעו נציגי מכבי חשד למכירת משחקים בין קבוצות הפועל. הפועל ת"א, אגב, סיימה במאזן מושלם של 26 ניצחונות. יו"ר ועדת הספורט, איש הפועל חיים גלובינסקי, סרב לחקור.

מכבי ת"א, מכבי קרית מוצקין, מכבי חיפה ומכבי פ"ת לא התייצבו למשחקים וספגו הפסדים טכניים. מכבי ת"א סיימה שלישית, המקום הנמוך בתולדותיה, זהה ל-1992/93. לגמר הגביע מכבי דווקא הופיעה וניצחה את הפועל 47-55. את הדאבל היחידי שלה השיגה הפועל ת"א ב-1968/69.

מתאזרחים

רבים משחקני הליגה בשנים הראשונות היו עולים חדשים, אבל דווקא טל ברודי, שטבע את המשפט "אנחנו על המפה" וזכה בפרס ישראל, נחשב למתאזרח הראשון. במשחקו הראשון במכבי ת"א, ב-6 בינואר 1967, קלע 32 נקודות בניצחון על הפועל חולון 55-94.

מכבי ת"א חוגגת אליפות. האם השנה תהיה שונה?צילום: ניר קידר

התשובה של הפועל ת"א נרשמה כעבור שבוע כשבילי ואלד, יהודי-אמריקאי שעלה לארץ ונהיה למורה במכון וינגייט, ערך הופעת בכורה. ואלד גם היה למתאזרח הראשון ששיחק בנבחרת ישראל, לפני ברודי. בעונה הבאה כבר נרשמו לליגות השונות לא פחות מ-39 מתאזרחים, ביניהם שחקנית אחת, רגינה סודריצקי בהפועל גליל ים.

זרים

את ההחלטה על רישום זר אחד, החל ב-1979/80, הובילו נציגי הפועל באיגוד הכדורסל, שראו בכך תשובה לגיורים שהשיגה מכבי לאולסי פרי וג'ים בוטרייט. כל קבוצות הליגה התחמשו בזר, למעט הפועל גן שמואל. היא דווקא נשארה בליגה על חשבון הפועל ירושלים, כשקינדל פינדר יוצר מסורת של זרים שמוכתרים למלך הסלים ויורדים ליגה. את ההחלטה לצרף זר שני, החל ב-1985/86, כבר הובילה מכבי, לה נמאס לשתף זר שני רק באירופה. ב-27 השנים שחלפו זכה ישראלי בודד במלכות הסלים, דורון שפע בתקופת מלחמת המפרץ ב-1991.

ההתיישבות העובדת

במשך שני עשורים וחצי היתה לתנועה הקיבוצית נציגות מכובדת. בעונה הראשונה שיחקו בליגה העליונה הפועל גבע ומעין ברוך, שהתפרקו בסיומה. אחריהן כיכבה אשדות יעקב במשך 15 שנה. בהמשך הצטרפו בית אלפא, גבעת חיים וניר דוד, אבל גולת הכותרת היו גבעת ברנר עם שלושת האחים רייס, אביגדור מוסקוביץ' ועודד גינדין, ששיחקה בליגה 19 שנה, וגבת/יגור, מהקבוצות המובילות בארץ בשנות השבעים, שהצמיחה כוכבי ענק כבועז ינאי, אור גורן, איתמר מרזל, גבי טייכנר, עירא הררי ובארי שיפמן. 

היה זה אך סמלי שבקיץ 1979, עם רישום הזרים, ויתרה גבת/יגור על השתתפותה בליגה. המעבר למקצוענות העלים את הקיבוצים מנוף הכדורסל. מנגד, באותה עונה הצטרפה הפועל גליל עליון, שייצגה את יישובי אזור עמק החולה. בשנות השמונים גם אפשר היה למצוא את גן שמואל, ואילו גבת בשיתוף פעולה עם עמק יזרעאל החזיקה מעמד עד אמצע שנות התשעים. לפני ארבע שנים איבדה גליל עליון את מקומה בליגה לטובת הגלבוע, הנציגה היחידה כיום בליגה שלא מייצגת עיר

מגרשים פתוחים

הקבוצה היחידה שאירחה בעונה הראשונה משחקים באולם סגור היתה הפועל מעין ברוך בכפר גלעדי. בשנים הראשונות של המדינה נבנו בעיקר מגרשים, ובעשורים הראשונים נאלצו מכבי והפועל ת"א הגדולות לשחק במגרש ליד קולנוע אורלי ובמגרש אוסישקין. לא מעט משחקים הופסקו או בוטלו עקב חשש להחלקה. גם אלמנטים כמו רוח שיחקו תפקיד.

בראשית שנות השבעים הפך המגרש בחולון לאולם, יד אליהו הפך לאולם סגור והדרבים החיפאיים הועתקו לאולם נעמן, אך מרבית משחקי הליגה התקיימו בתנאים קשים במגרשים הפתוחים, מה שהגביר גם את האלימות. ב-1975 החליט איגוד הכדורסל לחייב את כל הקבוצות לשחק באולמות סגורים. במשחק האחרון במגרש פתוח, ב-27 בפברואר 1975, הפסידה הפועל ר"ג במגרש מנורה בגבעתיים לאליצור ת"א 76-74. בעונה הבאה שיחקו ביד אליהו חמש קבוצות - מכבי ת"א, הפועל ת"א, אליצור ת"א, הפועל ר"ג ומכבי ר"ג - תופעה שנמשכה עד אמצע שנות השמונים

1993

ב-1969, אחרי אובדן היסטורי של אליפות וגביע בעונה אחת, הוזעק למכבי ת"א בחור צעיר בשם שמעון מזרחי. מאותו רגע, בזכות ניהול נבון, הפכה הקבוצה לאימפריה כמעט בלתי מנוצחת. בשנים הבאות איבדה רק שני גביעים וזכתה ב-23 אליפויות רצופות.

ב-1992/93, טעויות כמו קידום יעקב אדלר למאמן, החתמת זר חלש (ווינפריד קינג) וזר אנוכי (דייויד אנקראם) ופציעה של גיא גודס, יובילו לעונת בלהות עם שבעה הפסדי ליגה, הדחה ברבע גמר הגביע והפסד 3-2 בחצי גמר הפלייאוף לגליל עליון. גליל לא תיעצר עד שתנצח את הפועל ת"א1-3 בגמר ותזכה באליפות היסטורית. כעבור שנתיים נקבע חוק שמאפשר החתמת שני ישראלים החל במחזור השישי. למקרה שרכז של מכבי שוב ייפצע.

צפו בגליל עליון חוגגת אליפות היסטורית:

הפועל - מת"א לירושלים

אמצע שנות התשעים בישרו על מהפך, ולו בזכות להיות האלטרנטיבה כביכול למכבי ת"א. ניהול כושל של הפועל ת"א הוביל לירידה היסטורית ב-1997, ואת היוזמה נטלה הפועל ירושלים, שזכתה בארבעה גביעים ונהנתה מרוב אדום ביציעי יד אליהו במשחקי הגמר. באליפות, כמו אחותה התל אביבית, היא לא זכתה. אפילו יתרון הביתיות בגמר ב-1999 לא הספיק. טוב, רדיסאב צ'ורצ'יץ' ומוני פנאן היו עסוקים באכילת פיצה. בשנים האחרונות יזמה המינהלת חוקים עוקפי מכבי, ביניהם הפיינל-פור. באליפויות שלא נשארו ביד אליהו זכו חולון וגלבוע/גליל.

צפו בזכייתה של הפועל ירושלים בגביע המדינה 2007:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ